השוכר את הפועלים
| מסכת | בבא מציעא |
|---|---|
| סדר | נזיקין |
| נושא עיקרי | חובות מעביד לפועליו |
| מספר הפרק במסכת | 7 |
| מספר משניות | 8 |
| דפים בתלמוד בבלי | דף פ"ג עמוד א' - דף צ"ד עמוד א' |
| מספר דפים בתלמוד בבלי | 11 |
השוכר את הפועלים הוא הפרק השביעי במסכת בבא מציעא העוסק בעיקר בדיני פועלים. בפרק 8 משניות, ובגמרא הוא כולל כ -11 דפים, וממוקם בין הדפים פג ע"א - צד ע"א.
אכילת פועל ממלאכתו
ערך מורחב – היתר אכילת פועל
פועל העובד במלאכה שהיא גמר העבודה בשדה כגון לקיטת הירקות, זכאי לאכול מהם מן התורה. הדין נוהג דווקא כשלא נשארו לאחריה מלאכות נוספות בשדה. וכן פועל העובד בגידולי קרקע תלושים כגון שמייבש את הפירות מותר לו לאכול מהם עד שיתחייבו במעשרות. בגמרא נידון המקור לדין זה, וכן מובא מספר מגבלות להיתר אכילה זה[1]. אחת המגבלות היא שאין לאכול את הפרי עם מאכל נוסף, דבר הגורם לאכילה מרובה, ודנה הגמרא האם לבשל מעט את הפרי או לאכול מתחילה דבר המגביר את התאבון מוגדר כתוספת האסורה או שרק הוספת מאכל אחר בעת האכילה כגון טיבול אסורה[2].
זמן החיוב למעשרות
נחלקו האמוראים מתי הוא זמן החיוב למעשרות לאחר שהוכנה התבואה לאכילה, האם רק לאחר שיכניס את התבואה לבית או מיד כשתכנס לחצר מחויב במעשרות, והאם חיטים ושעורים שהדרך לכונסם בגורן מתחייבים במעשרות כבר בעודם בשדה[2].
לא תחסום
- ערך מורחב – לא תחסום שור בדישו
אסור מן התורה לחסום שור מלאכול מן התבואה שעובד בה. בברייתא מובא שדין זה לא נאמר כשהתבואה היא תרומה או מעשר. בגמרא דנו האמוראים בביאור האפשרות שבהמה תדוש בתבואת מעשר המופרש כרגיל לאחר גמר מלאכה[3] נידון נוסף המובא בגמרא האם יש איסור אמירה לנכרי גם באיסור לאו או רק באיסור שחייבים עליו סקילה כמו חילול שבת. כמו כן דנה הגמרא לגבי חסימה שאינה בגוף הבהמה, חסימה מחוץ למקום הדישה, חסימה על ידי גערת קול, להאכילה הרבה קודם הדישה, האם נחשב לחסימה האסורה[4].
דינים נוספים באכילת פועל
נחלקו התנאים האם רק כשעובד בכל גופו זכאי הפועל לאכול, בדומה לשור העובד בידיו ורגליו, או שבכל עבודה שהיא ואין זה משנה באיזו צורה. לפי התנא הסובר שרק העובד בכל גופו זכאי באכילה דנו בגמרא האם בל תחסום נאמר גם בתרנגולים וכדומה, שאין להם אפשרות של עבודה בידיים[5]. כמו כן מובא במשנה שהאכילה מותרת רק מסוג התבואה בה עובד, ודנו בגמרא האם יכול לאכול מגפן אחת כשעובד בגפן אחרת[6].
משלו אוכל או משל שמים
הסוגיה דנה האם זכות האכילה הניתנת לפועל היא זכות ממונית, הניתנת לו כתשלום על עבודתו או שזכות זו ניתנת כמתנות עניים. על פי נידון זה הגמרא מכריעה האם מותר לפועל לתת את זכות אכילתו לאדם אחר[7].
שמירת שומר שכר
נחלקו האמוראים בגדר חיוב השמירה של שומר שכר. האם במקום שרגילים השומרים לנוח משמירתם, מותר גם לשומר שכר לעשות כך או שהשכר שמקבל עבור שמירתו, מחייב אותו לשמור גם בזמנים אלו[6].
סוגיות נוספות
- זמני עבודת פועל הגמרא דנה מהם שעות העבודה של פועל, והאם הדרך לעבודה והחזרה ממנה נכללות בשעות העבודה[8]
- דיני שומרים - שומר חינם פטור בכל אופן, שואל חייב בכל אופן, ושומר שכר חייב בגניבה ואבידה, ופטור באונס. וכולם חייבים כשפשעו בשמירה[9].
- גדר אונס בשמירה - הסוגיה דנה בהגדרת אונס הפוטר שומר מתשלום[6]
- משמר כעושה מעשה - הסוגיה דנה האם שמירה נחשבת למעשה, לענין שומר פירות האם רשאי לאכול מהפירות. ולענין פרה אדומה שכל העוסקים בה בגדיהם טמאים, האם שומר של פרה אדומה צריך לכבס בגדיו[9].
- מתנה שומר חינם להיות כשומר שכר - הסוגיה דנה בדיני תנאים לענין מתנה על מה שכתוב בתורה, ומשפטי התנאים[10].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ז עמוד א'.
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ח עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"א עמוד ב'
- ^ 6.0 6.1 6.2 תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ג עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ג עמוד א'.
- ^ 9.0 9.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ג עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ד עמוד א'