הרנסאנס הקרולינגי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לקוי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לקוי. |
הרנסאנס הקרולינגי הוא מונח היסטוריוגרפי המתאר את תור הזהב התרבותי-פוליטי, שהתרחש בפרנקיה בתקופת שלטונם של קרל הגדול ויורשיו, החל מסוף המאה ה-8 עד שלהי המאה ה-9. הרנסאנס הקרולינגי השפיע במידה רבה על ההתנהלות הפוליטית של מערב אירופה לאורך ימי הביניים.
המונח רנסאנס קרולינגי
המנוח הצרפתי "רנסאנס" פירשו "לידה מחדש", דהיינו החייאה של רעיונות רוחניים, פוליטיים ותרבותיים שנחשבו בעיני "אנשי התקופה", רדומים בתרבות האנושית. המונח הופיע לראשונה בימי הרנסאנס האיטלקי במאה ה-15, כאשר בני התקופה האמינו כי הם מחזירים עטרה ליושנה, דהיינו לתור הזהב של יוון ורומא לאחר תקופת "ימי הביניים", שנראו בפניהם "ברברים" ואפלים ללא התקדמות משמעותית של העולם. אולם המונח "רנסאנס קרולינגי" המבטא את הרעיונות הפוליטיים, הכלכלים והתרבותיים שהתפתחו בימיו של קרל הגדול, הוטבע לראשונה בשנת 1839 על ידי ההיסטוריון הצרפתי ז'אן ז'אק אמפר.
אמפר קבע את טענותיו, שבתקופתם של הקרולינגים חל עיסוקם הרב בניסיון לחזור למורשת העבר כפי שעשו האיטלקים של המאה ה-14 וה-15, ברם יש להבין כי אין הרנסאנס הקרולינגי דומה במהותו לרנסאנס האיטלקי. בעוד הרנסאנס האיטלקי עסק בתחייה הרוחנית של החייאת כתבי פילוסופים של יוון הקלאסית בתחום האמונות והחשיבה, אשר ממנו צמח ההומניזם. הרנסאנס הקרולינגי שם דגש על התמקדות בהתפתחות התרבותית בתחום הדתי תוך שימור על המורשת הקלאסית "היהודית -נוצרית", שעסקה פחות בתחיית מורשת "רומאית-יוונית", זאת ניתן להראות ברפורמה הכנסייתית, שערך קרל הגדול בעודנו משווה את עצמו למלכים מקראיים כמו המלך "יאשיהו". לכן ניתן להבין כי הרנסאנס הקרולינגי אשר התעורר מיוזמתם של המלכים הקרולינגים לא התעורר בגלל רצון עז לחזור למסורת הרומית "פגניות" של האימפריה הרומית, שנראית בעיניהם "חוטאת", ולא שירת את מטרת המלכים הקרולינגים ששאפו ללגיטמציה שלטונית כמלכים "בחסד האל", אלא למסורת "הנוצרית" של הקיסרות על ידי העלאת כתבי קודש תקניים, וקאנון חוקים נוצרים, שהושתת בחינוך נוצרי של המקרא כחלק מלימודי "השכלה וחינוך" בממלכה הפרנקית. קרל הגדול לא פיתח הומניזם אלא חברה נוצרית טובה יותר על ידי השכלה בלימודי דת על מנת להכשיר את האוכלוסייה לשמש לו כנזירים ובישופים טובים ומשכילים חפי טעויות, שעלולות ליצור פרשנות שגויה של כתבי הקודש, ובכך להרחיק את ממלכת השמיים עלייה דיבר אותו האיש מממלכתו של קרל.
ראשית הרנסאס הקרולינגי
עלייתו לשלטון של קרל הגדול יחד עם אחיו קרלומן בשנת 768 לספירה, והפיכתו בשנת 772 לספירה לשליט היחיד של הממלכה הפרנקית לאחר פרישת אחיו לא הביאה עמה לשינוי המדיניות של אביו פפין הגוץ. בתחילת דרכו היה קרל עסוק בעיקר במלחמות לאבטחת הגבולות, וכיבוש של הממלכות השכנות בהן ניתן למנות שתי מערכות מלחמה חשובות תחת הנהגתו. המערכה הראשונה היא "המערכה הסקסונית" והשנייה היא "המערכה הלומברדית".
"המערכה הסקסונית" התקיימה בין שנת 772 לאורך לא רציף עד שנת 796 לערך, שהביאה בסופו של דבר לכיבוש מרכז גרמניה בידי הפרנקים משלטונם של השבטים הסקסונים. סיומה של מערכה זאת הביאה להגעת הנצרות למרכז אירופה ותחילתו של המיסיון הנוצרי של המאה ה-8 וה-9, שהיה מאופיין ביזום פוליטי של מלכים לנצר אוכלוסיות עוינות על מנת לחזק את השפעתם בהם, שהיה מאפיין מיני רבות של הרנסאנס הקרולינגי. המערכה השנייה החשובה יותר נערכה מול לומברדים. הלומברדים היו שבט אשר פלש לאיטליה הביזנטית בשנת 568 לאחר הראקונקיסטה של יוסטינאנוס קיסר האימפריה הביזנטית, ובשנת 575 לספירה עמדו הלומברדים בשערי העיר רומא, ואיימו על עצמאות הכס ה"קדוש". לאורך המאה ה-6 וה-7 התנתק הקשר בין רומא והאפיפיור השוכן בה לבין פטרונם הקיסר הביזנטי היושב בקונסטנטינופוליס מה שהניעה את האפיפיורות אחר חיפוש לאורך השנים של פטרון חדש, שיגבה את האינטרסים שלה על אדמות איטליה מול כוחותיהם העוינים של הלומברדים אשר לא הסתדרו עם האפיפיורות, שהייתה כוח פוליטי אשר הפריע לשלטונם המלא באיטליה. הלומברדים אחזו ברוב שטחי איטליה עד שנת 774 לספירה שעה שנכבשה בידי קרל הגדול, והוא עצמו הכריז על עצמו כמלך הפרנקים והלומברדים. מטרת הכיבוש למעשה נבעה מכמה סיבות. סיבה ראשונה הייתה הלגיטימציה השלטונית. קרל הגדול כמו כל המלכים הקרולינגים נדרשו ללגיטימציה שלטונית על מנת לבסס את מלכותם בניגוד לקודמיהם המרובינגים אשר היו מיוחסים בקשר אבות "למוצא א-לוהי". הקרולינגים נדרשו להשקיע את הלגיטימציה השלטונית שלהם דרך הכנסייה בתואר "מלכים בחסד האל" לשם כך פנה קרל הגדול עצמו לשחרר את רומא מתלות הלומברדים לאחר שנים של תחינות האפיפיורים לפרנקים, שיתערבו בעייני איטליה.
שנית כיבושו של קרל הגדול נבע מרצונו לחסל את יורש העצר בנו של אחיו קרלומן אשר ברח לאיטליה הלומברדית, וקיבל בה מחסה מפני קרל. סיבה אחרונה הייתה זאת גם יוזמה כלכלית של קרל הגדול להעשיר את ממלכתו על ידי כיבוש איטליה שהייתה ארץ עשירה, ומלאה בנמלים שיכלה לעודד את המסחר של ממלכתו. בשנת 774 לאחר כיבוש לומברדיה הגיע קרל הגדול לחגוג את חג הפסחא ברומא שם הוענק לו מידי האפיפיור אדריאנוס הראשון עותק קאנוני (חוק כנסייתי), שנערך במאה ה-6 בידי דיוניוס אקסיגאוס אשר ידוע בתור הקאנון "האנדראני-דיוניוס". לא ברור אם זאת הייתה יוזמה של האפיפיור או שמא דרישתו של קרל אך נראה כי הבאת החוק הקאנוני לקרל הגדול הייתה התחלתה של הרפומרה הכנסייתית אותה הוא יחל במהלך השנים הבאות אשר מתוכה הוא יבסס את מרבית תוכן הרפורמה.
הרפורמה הכנסייתית
בשנת 751 עלה לשלטון פפין הגוץ כמלך הקרולינגי הראשון, שלא היה תחת מרותו של מלך מרובינגי. עלייתו של פיפין הגוץ לא נבע כקודמו המרובינגי מתוך ייחוס אבות, שהיו חלק ממעלות הליגטמציה השלטונית של מלכים פרנקים בימי הביינים המוקמים, אלא מתוך כנסייה הגאלית והאפיפיור ברומא אשר העניקו לפיפין את התואר הסמלי "מלך הפרנקים" . למעשה מאז הכתרתו של פיפין הגוץ היו תלוים הקרולינגים בחסותם של הכנסייה אשר העניק להם את התואר "מלכים בחסד האל" כדי, שיוכלו לקבל לגיטמציה שלטונית ועל כך גם קרל הגדול ניסה לבנות את הלגטמציה שלו בעת שהוכתר למלך, חרף זאת אין לשכוח כי קרל היה אדם אדוק באמונתו, ובאמת האמין בדרכו להפוך את האומה הפרנקית לנוצרית טובה יותר אך יש לזכות איפוא כי הרפורמה הכנסייתית נבעה משתי סיבות עיקריות אשר קרל היה זקוק להם לבסס את מעמדו הפוליטי באימפרית רחבת הידיים אשר בנה. בסיס ראשון כבר נאמר להעיל כי הדרישה ללגיטמציה שלטונית נבעה מהכנסייה הקתולית, ועל כך כונן רפורמה בכנסייה באמצעות הקאנון, שהוענק לו מהכנסייה עצמה. שנית כיבושיו הרבים של קרל הגדול אשר הגדיל את ממלכתו למדינה רחבת ידיים בעלת אוכלוסייה רבה, שאינה כבר הייתה רק גאלו-רומית, והוספת נתינים רבים תחת מרותו בשטחי אדמה עצומים רק הקשו על ריכוזיות השלטון. דהיינו בניגוד לאימפריות כמו האימפריה הרומית לקרל הגדול לא באמת הייתה נציגות שלטונית בלומברדיה ובסקסוניה לאחר עזיבת צבאו, ולכן נעזר קרל בכנסייה או בנזורה בארצו על מנת להמשיך את רצף הנציגות השלטונית, ואכפית החוקים ברם הסתמכותו על הכנסייה לוותה בתחילה על ידי הסדרתם כראוי על מנת, שתוכל לעמוד במשימה, ולשם כך נצרך גם לגייס נזירים וכומרים חדשים אשר היו משכילים, וראויים לכך. כל בעיות אלו הביאו את קרל הגדול לפרסם בשנת 779 את "הקפיטולר של הרסטל".
קפיטולר של הרסטל היה מקבץ חוקים וקנות, שעסקו על הרירייכיה הכנסייתית, והמסכתם של בישופים, כמו כן עסק גם בהתנהלותם של נזירים במנזר, שנצתוו להיות תחת הרגולה של בנדיקטוס מנרוסיה או דינים שונים על התייצבות בבתי המשפט של הרוזנים. עשור שנים לאחר פרסום הקפיטולר פורסם בשנת 789 האדמוניציו גנרליס "התוככה הכללית", שהייתה למעשה הרחבה והוספה של הקאנון החוקים הכנסייתי, וחוקים חדשים לאוכלוסייה הנשלטת בשטחי הממלכה. כל נקיטות הפוליטיות הללו של קרל הגדול התרחשו בתקווה להביאה את האוכלוסיית האימפריה להיות נוצרית, ולהוכיח את מרותו כמלך בחסד האל, ואם זאת אין לשכוח כי מעשה זה היה גם ניסיון פוליטי לאחוז בשטחי הכיבוש החדשים, ובנתינים הרבים שנוספו תחת מרותו של המלך הקרולינגי. בשנת 800 בערב מיסת חג המולד הוכתר קרל הגדול "לקיסר הרומאים" בידי האפיפיור לאו השלישי אשר העניק לקרל תואר סמלי אך בעל משמעות רבת היקף ביחסי הפרנקים והכנסייה הקתולית אשר שיפרה במידה מה את מעמדה של רומא כמרכז הנצרות, וכן העניקה במידה מה גם חשיבות לקרל הגדול כפטרונה הרשמי של הכנסייה אשר הראה לרעה ביחסיו עם האימפריה הביזנטית אשר ראת בעצמה כהיורשת הבלעדית של האימפריה הרומית.
שינויים ברנסאנס הקרולינגי
השכלה וחינוך
באדמוניציו גנרליס של קרל הגדול מצווה המלך על הקמתם של בתי ספר במנזרים או בכנסיות, וכי כל הילדים בממלכה מצווים ללמוד בהם את שבע האמנויות החופשיות, שכל אדם חופשי שאינו עבד מסוגל ללמוד. בנוסף פותח גופן תקני, הכתב הקרולינגי, שבו נכתבו ספרים כך שיוכלו להיקרא בכל רחבי המרחב הנוצרי.
השכלה והחינוך בתקופה הקרולינגית הייתה יוזמה השכלתית של קרל הגדול ששירתה את מטרותיו הדתיות והפוליטיות, שיוצרים מחד גיסה אוכלוסייה נוצרית טובה יותר אשר תתפלל לאל הטוב ותקרב אותה למלכות השמיים, או מאידך גיסה תקנה אוכלוסייה משכילה אשר בבוא הימים היו לנזירים ובישופים אשר ייצגו את השלטון הפרנקי כראוי חפי פרשניות שגויות . הלימודים בממלכה הפרנקית החלו בכנסיות הפרוכליות (הכפריות) כאשר ילדים לימודו תהילים (קריאה), שירה, תווים, חשבון ודקדוק בלימודי תהילים אשר היו מפתח לימודים לקריאה נכונה ותקנית של השפה הלטינית מתוך תרגום הוולגטה. חרף זאת תהילים הוא ספר שירה ועל כך פותח לילדים את יכולת למידת מקצבי השירים שתאפשר להם ללמוד מאוחר יותר תווי נגינה.
בתקופתו של קרל הגדול נכתבו לראשונה תווי הנחיה לשירה הקדומים הנקראו "נוימות" אלו אינם תווי נגינה המוכרים כיום אלא הוספות על הכתב הלטיני שאמורות להדריך את הקורא בלבד איך לשיר ולא איך לנגן. השירה הקרולינגית התבססה על השירה הרומית של גרגוריוס הגדול והייתה מרכיב חשוב בחיו הדתיים של כל אדם נוצרי בממלכה. זאת עוד נלמד גם חשבון פשוט שמטרתו הייתה סדורי המס בעיקר והמעשר לכנסייה כדי, שאיש אינו יוכל לרמות. אחרי השלמת הלימודים בבית הספר הפטרוכלים התלמידים החרוצים ביותר הגיעו לכנסיות, שבערים שם נלמדו המקצועות "היוקרתיים" יותר. בהם נלמד גאומטריה, אסטרונומיה, המוזיקה והחשבון. הגאומטריה שימשה אפוא להקנות את היכולת להשכלתם של אזרחים אשר היו אדריכלים, שיוכלו לבנות כנסיות. האסטרונומיה שימשה על מנת לחשב את התאריכים של עונת הפסחא. על כל פנים ניתן לסכם את מערכת החינוך הפרנקית של קרל הגדול אינה הייתה מושלמת והוא עצמו הודעה כי לא "עשה די בהותר" הרי לא כל ילדי האימפריה באמת הלכו לאותם בתי ספר שצווה המלך לשלוח, וכן עדיין נשארו בממלכה מרבית האוכלוסייה אנלפבתית, אם זאת אין ספק כי קרל הגדול אכן עשה שיוני משמעותי בחינוך והשכלה של אוכלוסייתו, שלא נערך מעולם עד תקופתו.
חוק ומשפט
ערך מורחב – החוק הסאלי
המיסיון הנוצרי
המיסיון הנוצרי שהונהג במאה ה-8 וה-9 לספירה בימי הקרולינגים היה מיסיון שונה מאשר המיסיון שהיה מונהג עד באותה תקופה. ראשית המיסיון הנוצרי פעל ברחבי סקסוניה-גארמניה אשר נכבשה בכוח על ידי קרל הגדול במהלך סוף המאה ה-8 לספירה. הצלחת המיסיון הנוצרי נבעה ממספר גורמים: כפייה של התנצרות - קרל הגדול העמיד בפני הסקסונים את הברירה להתנצר או למות. פעילות המיסיונרים. נשים נוצריות שנישאו למלכים הפגניים ושכנעו אותם להתנצר (ובעקבותיהם את כל האוכלוסייה). קבלת הנצרות הייתה כרוכה בקבלת התרבות האירופית מורשת רומי, שהשליטים ראו בה יתרונות מדיניים ומעשיים. המיסיון השתתף באופן פעיל בהקניית תרבות זו דרך הקמת בתי־ספר, מנזרים וכנסיות. וכן נזירים נוצריים אשר העבירו את הנצרות בדרכים של מחיקת פולחן האליל הסמוך להם, ולא להשתלב איתו בניגוד למיסיון הנוצרי, שנערך בידי נוצריים בתוך גבולות הקיסרות הרומית עד כה.
הולדת השפה הצרפתית
אחת ההשערות שאינן מבוססות דיין אשר נחשבו לשנויות במחלוקת, שהובאה בזמן תקופת הרנאנס הקרולינגי הוא ייסוד "הולדת השפה הצרפתית" . כאמור הפרנקים אשר ישבו גאליה ירשו את השפה הלטינית אשר דוברה בקיסרות הרומית . אך כמו כל שפה במהלך השנים נוצרו הבדלי הגייה בשפה בעקבות דיאלקטים שונים . בימיו של קרל הגדול הוזמן לחצרו המלומד האנגלי האקווילין, שהיה אנגלו-סקסוני במוצאו, והשפה הלטינית הייתה שפתו השנייה. כאשר אקווילן הגיע לחצר המלכות הפרנקית הוא טען כי השפה הלטינית אותה דוברים אנשי החצר הקרולינגית אינה תיקנית, ועל כך רשם ספר דיקוק בשפה הליטינית, שמטרתו היא להסדיר את ההגיה התקנית בשפה ותשמש בבתי ספר המנזרים שממלכה הפרנקית. האופן מלאכותי, שנערך למעשה סיגר אקווילן את השפה הלטינית משפה אורגנית טבעית לשפה מלאכותית בעוד, שבהממלכה דוברה על פי הניב המקומי אשר יצר ברבות השנים הבדלים בין השפה הלטינית של המשכילים לבין השפה העממית, שהתפתחה להיות הצרפתית המוכרת כיום.
סוף הרנסאנס הקרולינגי
הרנסאנס הקרולינגי לא ארך תקופה ארוכה. במותו של קרל הגדול בשנת 814 עלה לכס בנו לואי החסיד שהחזיק בממלכה האדירה בשלמותה עד מותו בשנת 840 בעודו מנסה לשמר את הצלחת אביו בעזרת המשכילים מתקופת אביו בהם אייהנהרד. לאחר מותו של לואי החסיד התחלקה הממלכה בהסכם וורדן בשנת 843 לשלושה חלקים פרנקיה המזרחית, פרנקיה המערבית ומרכז פרנקיה. מאז תיכנס אירופה לתקופה חשוכה של 200 שנה. ונקודה זאת תהיה ציון הדרך לתחילת לתקופה הפאידואלית באירופה.
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל היסטוריה | ||
לקריאה נוספת
- רוברט לופז, לידתה של אירופה, (הקדמה: בנימין זאב קדר, עורך מדעי: צבי רזי, עריכה: אמיתי שפיצר, תרגום: מיה מבורך), תל אביב : הוצאת דביר, תש"ן-1990.
- אורה לימוד, יצחק חן. ראשית של אירופה כרך ב' "הממלכה הפרנקים" פרק ה' הרפורמה הכנסייתית.
- אורה לימוד, יצחק חן. ראשית של אירופה כרך ג' "התרבות הנוצרית" יחידה 7 תרבות ואומנות הרנסאנס הקרולינגי .
- חיי קרל הגדול (האוטוביוגרפיה) נכתב בידי איינהרד, תרגום בעברית בידי יצחק חן
