הרמן קבש
 | |
| גנרל-פלדמרשל הרמן קבש | |
| לידה |
30 במרץ 1854 טמשוואר, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 1924 (בגיל 70) וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
| השתייכות |
 צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית. |
| תקופת הפעילות | 1872–1918 (כ־46 שנים) |
| דרגה |
 פלדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-8 מפקד הקורפוס ה-12 מפקד ההארמייה השלישית מפקד הארמייה השביעית מפקדקבוצת ארמיות קבש מפקד הצבא האוסטרו-הונגרי | |
הֶרמָן אָלבּין יוֹזף הברון קֶבֵש פון קֶבֵשהַאזָה (בגרמנית: Hermann Albin Josef Baron Kövess von Kövessháza, הונגרית: Kövessházi Kövess Hermann báró; 30 במרץ 1854– 22 בספטמבר 1924) היה גנרל-פלדמרשל שכיהן כמפקדו האחרון של הצבא האוסטרו-הונגרי. תקופת שירותו לפני מלחמת העולם הראשונה לא התייחדה משום בחינה והוא התכוון לפרוש ב-1914, אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להמשיך בתפקידים פיקודיים.
חייו האישיים
אביו של קבש היה קצין מבוגר בצבא האוסטרו-הונגרי שהתגורר בטמשוואר, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). מבחינה אתנית, מוצא המשפחה היה סקסוני טרנסילבני. שלושת ילדיו שירתו בצבא גם הם ואחד מהם נהרג ב-1914.
ראשית הקריירה
ב-1865 הוא הצטרף לבית ספר לצוערים בהיינבורג ולאחר שלמד שם ובאקדמיה בזניים, עבר לאקדמיה הצבאית בווינה. הוא סיים את האקדמיה בהצלחה ולאחר קידום מהיר הגיע לדרגת קפטן (סרן).
המבצע הצבאי הראשון שלו היה דיכוי מרד בדלמטיה, עליו קיבל מדליית הצטיינות מהקיסר פרנץ יוזף. באותה שנה קיבל גם את עיטור צלב האבירים של מסדר הכתר האיטלקי. לאחר שנכשל במבחן הבא שלו, הוא עבר לשרת בחיל הרגלים. הצטיינותו בחיל רגלים קידמה אותו לדרגת מייג'ור (רב-סרן) ב-1890, לויטננט קולונל (סגן-אלוף) ב-1894 וזמן לא רב לאחר מכן לדרגת קולונל (אלוף-משנה).
הוא היה אחד הקולונלים הצעירים בצבא ואחד הפרוטסטנטים בעלי הדרגות הגבוהות בצבא שרוב הקצינים בו היו קתולים. הוא היה מעורב בשערוריה בה עברו 400 חיילים קתולים לפרוטסטנטיות לאחר ויכוח דתי. המקרה זכה להתעלמות מצד הצבא אולם הכנסייה הקתולית גינתה אותו. הגינוי גרם לו לחשוש שהוא יאלץ לפרוש מוקדם, אך הוא התבדה עם תחילת מלחמת העולם הראשונה.
ב-1906 מונה למפקד הדיוויזיה ה-8, וב-1911 מונה למפקד הקורפוס ה-12.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
בתחילת המלחמה הוא פיקד על הקורפוס ה-12 שהיה חלק מהארמייה השנייה ולחם בחזית המזרחית, בקרבות על גליציה, בהרי הקרפטים ובמתקפת גורליצה-טרנוב ב-1915. לאחר שמונה למפקד הארמייה השלישית שהשתייכה לקבוצת הארמיות של מקנזן, הגיע לגולת הכותרת של הקריירה הצבאית שלו כשכבש את בלגרד ב-9 באוקטובר 1915. הארמייה של קבש נלחמה גם במונטנגרו ובאלבניה, עד שעברה לחזית האיטלקית על מנת להשתתף בקרב אסיאגו. לאחר מתקפת ברוסילוב נאלץ לחזור לגליציה כשהוא מקבל לפיקודו את הארמייה השביעית. לאחר כישלון הרוסים במתקפת קרנסקי, הגיב קבש בהכנסת כוחותיו לצ'רנוביץ באוגוסט 1917, מהלך ששיפר את מצבו של הצבא האוסטרו-הונגרי. בינואר 1918 קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל כשהוא מפקד על הארמיות השלישית והשביעית גם יחד בחזית שנשאה את שמו והשתרעה בין גליציה לדוברוג'ה.
עם חתימת חוזה ברסט-ליטובסק שסימן את סיום החזית המזרחית, נותר קבש ללא כוח צבאי לפקד עליו, עד למינויו למפקד הצבא ב-3 בנובמבר 1918. תפקידו היה למעשה חסר משמעות עם התפוררותה של האימפריה והוא פרש מהצבא בסיום המלחמה. הוא הלך לעולמו ב-1924 בווינה והוא בן 70 שנים.
קישורים חיצוניים
- הרמן קבש, באתר firstworldwar.com (באנגלית)
25536560הרמן קבש