הרב משה הרשלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה הרשלר (מימין) בשיחה עם רבי שלמה זלמן אוירבך ומחותנו יוסף לב

הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.

אישיות בולטת בתחום ההדרת ספרות הראשונים, עורך כתב עת תורני בענייני הלכה ורפואה, מיוזמי "אוצר מפרשי התלמוד", מחברי האנציקלופדיה התלמודית וראש מפעל התלמוד הישראלי השלם.

ביוגרפיה

נולד בירושלים. בגיל 6 עברו הוריו להתגורר בכפר סבא, אך הוא נשאר ללמוד בירושלים, בתקופה זו התגורר בבית סבו הרב ברוך מרדכי אטינגר, בשכונת שערי חסד. עם השלמת לימודיו בתלמוד התורה השכונתי, פנה להמשך לימודים בישיבת עץ חיים, אצל הרב איסר זלמן מלצר. הרשלר הצעיר היה בין קבוצת תלמידי הרב מלצר שנשלחו ללמוד בישיבת מיר, עם הקמתה מחדש בירושלים לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל לארץ ישראל. בתקופת מלחמת העצמאות התגייס לגדוד בני הישיבות "גדוד טוביה" שעסק בבניית ביצורים ומתרסים בבירה.

תקופה מסוימת בשנות ה-60 התגורר בארצות הברית, בתקופה זו שימש כמרצה בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק וב"בית מדרש לתורה" בסקוקי, שיקגו.

עסק בההדרת כתבי הראשונים, ונחשב כמחיה תחום זה בתוך בית המדרש החרדי. ההדיר בשנות פעילותו קרוב ל-50 מספרי הראשונים, רבים מהם נדפסו לראשונה מכתבי יד. הוא זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשכ"ז,[1] ופרס ירושלים לספרות תורנית לשנת 1973.[2]. בשנות ה-80 וה-90 הוציא לאור כתב עת מיוחד בשם "גנוזות" שעסק בפרסום כתבי יד של הראשונים.

יזם את מפעל "אוצר מפרשי התלמוד", מפעל מונומנטלי שבו אמורה להיות מרוכזת תחת קורת גג אחת בעריכה תמציתית כל הספרות הפרשנית על התלמוד, והשתתף בעריכת כרכיו הראשונים עם ידידו הרב יוסף בוקסבוים.[3] הוא גם היה עורכו הראשון של כתב העת התורני "מוריה" שבהמשך שנות קיומו יצא לאור במסגרת מכון ירושלים בראשו עמד הרב בוקסבוים.

עוד מיצירתו בתחום ההלכה: חמשת כרכי הקובץ ההלכתי-רפואי "הלכה ורפואה", וספרו "תורת ריבית" המסכם את הלכות איסור ריבית והיתר עסקה, אותו כתב בשיתוף עם חתנו הדיין אליהו רפאל היישריק.

על שמו נקרא "מכון הרב הרשלר למחקר ולהוצאה של ספרות תורנית" שהוציא לאור בין היתר את חידושי הרמב"ן על התלמוד בשבעה כרכים, וכן רחוב "הרב משה הרשלר" בשכונת רמת שלמה בירושלים.

הוא חי ופעל בשכונת בית וגן בירושלים, עד פטירתו בל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991.

משפחתו

נישא לרחל יברוב (בת אלתר יהודה), ולהם מספר בנים ובנות. כמה מחתניו ומצאצאיו אף הם עורכים תורניים ומחברי ספרים:

  • בנו הרב חיים בן ציון הרשלר (נפטר ה'תשע"ח), עורך ומהדיר ספרי ראשונים, בין ספריו; תוספות רבינו פרץ עם הגהות והארות מאירי דרך, אמרי שפר על התורה ועוד.

קישורים חיצוניים

ספרים בעריכתו

הערות שוליים