רבי חנוך דב פאדווא
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1908 כ' באב ה'תרס"ח .svg){kind=small} בוסק, ממלכת גליציה ולודומריה, אוסטרו-הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 2000 (בגיל 91) ט"ו באב ה'תש"ס  לונדון, בריטניה |
| מקום קבורה |
 הר המנוחות, ירושלים, ישראל |
| מקום פעילות | וינה, ירושלים, לונדון |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים | כתיבת ספרות תורנית |
| חיבוריו | שו"ת חשב האפוד |
רבי חנוך דב (העניך) פאדווא (כ' באב ה'תרס"ח - ט"ו באב ה'תש"ס) היה אב"ד התאחדות קהלות החרדים בלונדון, ומחבר שו"ת "חשב האפוד".
ביוגרפיה
רבי חנוך דב נולד בבוסק שבגליציה (כיום אוקראינה) לרב אליעזר זאב טויבע, חסיד בעלזא ואלעסק, ולטויבא בת הרב שמואל יוסף פאדווא, ונקרא על שם האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאיער מאלעסק שאביו נמנה בין חסידיו.
כשהיה בן חמש פרצה מלחמת העולם הראשונה, ומשפחתו היגרה לווינה (שהייתה אז בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, וגליציה הייתה חלק ממנה), שם למד אצל רבי חיים פינטר מבוקאווסק. כבר בשנותיו הצעירות התפרסם כעילוי. מווינה נסע ללמוד בישיבות צעהלים ומטרסדורף, ולאחר מכן בשטיבל של חסידי בעלזא בקראקא. נסמך להוראה מרבי שמואל פירר אב"ד קרוסנו. לקח שימוש אצל גדולי ווינה ביניהם רבי מאיר אריק.
היה נשוי לחנה גיטל, בתו של רבי נפתלי גוטסמן, חסיד ובן משפחתו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא בהיותו נכד ה'שר שלום' מבעלזא וגבאי של נכדו רבי אהרן רוקח מבעלזא ובעל תוקע בבית מדרשו.
כיהן כרב בית המדרש "שומרי הדת" בווינה, ובעת סיפוח אוסטריה על ידי הגרמנים נאסר על ידם וישב בבית הסוהר משך כשנה, עד ששוחרר בתנאי שיעזוב את המדינה, ועלה לארץ ישראל.
בעלותו לארץ התיישב בירושלים והתקרב לגדולי הרבנים, ביניהם רבי יוסף צבי דושינסקיא גאב"ד ירושלים, רבי דב בריש ויידנפלד מטשעבין ורבי שמשון אהרן פולונסקי אב"ד טעפליק ושכונת בית ישראל בירושלים רבי חנוך דב התמנה כמו"ץ בעדה החרדית, וכרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת ישראל. כשהאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא היה שוהה בירושלים, היה הרב פאדווא מכובד לשבת בראש השולחן בעת עריכת הטיש והאדמו"ר היה שולח אליו שאלות בהלכה[1]. כשיסד הרב מטשעבין את ישיבת כוכב מיעקב בירושלים, קרא לרבי חנוך דב לכהן כראש הישיבה.
לאחר שנפטרה אשתו של רבי חנוך דב בח' בטבת ה'תש"ד, נשא את יהודית בת רבי אברהם אהרן זוננפלד בנו של רבי יוסף חיים זוננפלד. נפטרה ביום ז' בשבט ה'תשנ"ג.
בשנת תשט"ו נקרא לכהן כאב"ד ורבה של התאחדות קהלות החרדים בלונדון, תפקיד שאיחד תחתיו את כלל הקהילות החרדיות בעיר, ובו כיהן רבי חנוך דב עד לפטירתו.
חיבר שו"ת "חשב האפוד" (ג' חלקים), בהסכמתו של הרב מטשעבין. יצאו לאור גם דברי תורתו על התורה בספר "חשב האפוד על התורה", ועובדות והנהגות בספר "הליכות חנוך", שהוציא תלמידו הרב אברהם יונה שוורץ רבה של ווינה, בסיוע בנו הרב יקותיאל זלמן שוורץ דומ"ץ ויזניץ בבורו פארק, וספר "מעשי חושב" זכרונות והנהגות מאדמו"רי בעלזא שיצא לאור על ידי נכדו הרב ישעיה ווינד.
רבי חנוך דב היה חסיד בעלזא.
נפטר ביום ט"ו באב ה'תש"ס (16 באוגוסט 2000), ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
צאצאיו
- הרב יהושע העשיל, מרבני בית הכנסת "זכרון יחזקאל" במנצ'סטר וראש כולל "חשב האפוד" בעיר.
- הרב יוסף, ראש הדיינים בהתאחדות קהילות החרדים ורב בית הכנסת "חשב האפוד" בלונדון.
- בנו הרב פנחס ליבוש רב קהילת שומרי הדת באנטוורפן והקהילה החרדית באמסטרדם.
- הרב משה חיים אפרים, ממלא מקומו בתפקיד אב"ד ורבה של התאחדות קהלות החרדים בלונדון ומחבר ספר שו"ת "מנחת אפרים"
- בריינא מאשא, אשת רבי שלום פרידמן, סגן גאב"ד דהתאחדות קהלות החרדים לונדון ומחבר הספר היסודי פותח שער.
- מלכה, אשת הרב אברהם יצחק ענגיל מאנטוורפן.
ספריו
- חשב האפוד, חלק א', באתר היברובוקס
- חשב האפוד, חלק ב'-ג', באתר היברובוקס
- חשב האפוד עה"ת
- הליכות חנוך
- מעשי חושב
- קונטרס אתא בוקר וגם לילה
- הערות וביאורים על ספר "ברית מלח", חיבורו של רבי יום טוב ליפמאן הלוי העליר.
הערות שוליים
- ^ "דאס אידישע ווארט", תשרי ה'תשס"א, באתר היברובוקס
