הרב חיים מנחם בקשט
הרב חיים מנחם בקשט (נולד בתרצ"ב 1932) היה סגן הרב הצבאי הראשי (בדרגת אלוף-משנה) ושירת ברבנות הצבאית במשך למעלה משלושים וחמש שנה. יקיר פתח תקווה.
תולדותיו
נולד בירושלים לרב משה דוד בקשט מראשוני התלמידים בישיבת מרכז הרב שעבד ב"מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" וב"אנציקלופדיה התלמודית".
התחנך בישיבת תפארת צבי ובישיבת חברון. בשנות ה-50 פעל במסגרת "חבר הפעילים" (מאוחר יותר: יד לאחים) שפעלו למען הענקת חינוך דתי לילדי העולים. לאחר נישואיו לרות רבקה, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, אב"ד הרבני האזורי בפתח תקווה, עבר להתגורר בפתח תקווה ולמד בבית המדרש לדיינים 'שבט מיהודה' בתל אביב בראשותו של הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן ולאחר מכן בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה. הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא, שהמליץ לרב הראשי לצה"ל שלמה גורן לצרפו לרבנות הצבאית. בשנת תשכ"ה (1965) התגייס לצה"ל והחל לכהן כרב מחוזי למחוז דן. בהמשך מונה לרב פיקוד הדרום ובתפקיד זה עשה את מלחמת יום הכיפורים. במסגרת תפקידו היה מפקד יחידת הקבורה הפיקודית (יק"פ) וזכה לשבחים בגין פעילותו בפינוי וזיהוי החללים, לעיתים תוך סיכון אישי. בתום המלחמה מונה על ידי שר הביטחון משה דיין לעמוד בראש מרכז הקשר למשפחות החללים, ובמשך כשנה עסק בהעברת חללי המלחמה מקבורה ארעית לקבורת קבע.
הרב בקשט שימש גם כרב של חיל הים, ומשנת תש"ם (1980) ועד לשחרורו מצה"ל כיהן כסגן הרב הראשי לצה"ל (תחת האלוף הרב גד נבון) וכראש המחלקה לכשרות ושבת במטה הכללי. במקביל שימש כל השנים כרב בית הכנסת 'העובד הדתי' בפתח תקווה.
בשנת תש"ס (2000) סיים את שירותו בצה"ל ועבר לכהן כראש בית המדרש "למד דעת", ששמו כשם ספרו של אביו, שנוסד בשנת תש"ן (1990) על ידי בניו הרב שלמה והרב דב בקשט בשכונת בית וגן בירושלים ולו שלוחה גם בעיר פתח תקווה. בשנת תשס"ג (2003) הוכתר על ידי מועצת עיריית פתח תקווה כ'יקיר העיר פתח תקווה' על פועלו למען העם והמדינה בכלל ולעיר פתח תקווה בפרט.
משפחתו
גיסו של הרב בקשט הוא הרב דוד סלומון שהיה רבה של כפר אברהם בפ"ת ומראשי 'חבר הרבנים' של הפועל-המזרחי. שניים מבניו הם הרב שלמה בקשט, ראש מוסדות "תקווה" באוקראינה והרב דב בקשט, המכהן כראש בית המדרש ׳למד דעת׳ בירושלים וחבר לשכת הרבנות האזורית - מטה יהודה.
קישורים חיצוניים
