הרב חיים מנחם בקשט
 | |
| הרב בקשט, 1982 | |
| לידה | 1932 |
|---|---|
| פטירה | 13 בפברואר 2025 (בגיל 93 בערך) |
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1965–2000 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת יום הכיפורים | |
הרב חיים מנחם בקשט (ה'תרצ"ב 1932 - ט"ו בשבט ה'תשפ"ה 13 בפברואר 2025) היה סגן הרב הצבאי הראשי (בדרגת אלוף-משנה) ושירת ברבנות הצבאית במשך למעלה משלושים וחמש שנה. יקיר פתח תקווה.
תולדותיו
נולד בירושלים לרב משה דוד בקשט מראשוני חברי "מכון הרי פישל" ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית, ולרבקה בתו היחידה של הרב יהודה זרחיה שפירא[1].
הרב חיים התחנך בישיבת תפארת צבי ובישיבת חברון שם למד משנת תש"ז ועד לשנת תשי"ט. היה מקורב לראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא ולמשגיח רבי מאיר חדש, רבותיו בדרכי הלימוד והמוסר ומעצבי השקפת עולמו. בחלק מתקופת לימודיו בישיבה למד בחברותא עם ראש הישיבה הרב אברהם משה חברוני והכין עימו את השיעור כללי. כמו כן השתתף בקביעות בועד הדו-שבועי שמסר בביתו המשגיח רבי אליהו לופיאן לקבוצת תלמידים מובחרים שנשלחו אליו על ידי הרב מאיר חדש.
בשנת תשי"ט נישא לרות רבקה, בתו של רבי ישראל אריה ספיר, אב"ד הרבני האזורי בפתח תקווה, ועבר להתגורר בפתח תקווה ולמד במחזור הראשון של בית המדרש לדיינים שבט מיהודה בתל אביב בנשיאותו של הרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן ורבי אפרים בורודיאנסקי שכיהן כראש בית המדרש. לאחר מכן למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה.
פעילות ציבורית
הוסמך לרבנות על ידי הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון.
בשנות ה-50 פעל במסגרת "חבר הפעילים" שפעלו למען הענקת חינוך דתי לילדי העולים. בשנים אלו התקרב מאד אל רבי יחזקאל אברמסקי שהנחה את ראשי "חבר הפעילים" בפעילותם ונמנה עם מקורביו.
בצבא
הרב סרנא, יחד עם חתנו הרב אברהם פרבשטין המליצו לרב הראשי לצה"ל אלוף הרב שלמה גורן לצרפו לסגל הרבנות הצבאית.
בשנת תשכ"ה (1965) התגייס לצה"ל והחל לכהן כרב מחוזי למחוז דן ובו עשה את מלחמת ששת הימים שבמהלכה ריכז גם את פעילות הרבנות הצבאית בכל הקשור לפינוי זיהוי וקבורת חללי המלחמה בבית הקברות הצבאי בקרית שאול בתל אביב. בהמשך מונה לרב הפיקודי של פיקוד הדרום ובחלק מתקופה זאת אף עבר עם משפחתו להתגורר למשך כשנתיים בבאר שבע. בתפקיד רב פיקוד הדרום השתתף במלחמת יום הכיפורים ובמסגרת תפקידו זה היה מפקד יחידת הקבורה הפיקודית (יק"פ) וזכה לשבחים רבים בגין פעילותו בפינוי וזיהוי החללים, לעיתים תוך הקרבה וסיכון אישי תחת אש. עם כניסת הפסקת האש לתוקף ניפגש בק"מ ה-101 עם קציני הצבא המצרי לשיחות תיאום באמצעות נציגי הצלב האדום ועבר מספר פעמים עם חוליות יק"פ אל השטח המצרי בכדי לפקד ולעסוק בחיפוש זיהוי ופינוי חללי צה"ל שנותרו מעבר לקווי האויב המצרי והעברתם לקבורה בישראל. בהמלצת הרב הראשי לצה"ל אלוף הרב מרדכי פירון מונה בתום המלחמה על ידי שר הביטחון משה דיין לעמוד בראש מרכז הקשר למשפחות החללים, שהוקם על יד היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון ובמשך כשנה עסק בתכנון וביצוע העברתם של חללי המלחמה מקבורה ארעית לקבורת קבע.
הרב בקשט שימש גם כרב החיילי של חיל הים, ובתקופה זאת ניפגש פעמים רבות עם ראשי ישיבות ההסדר בניסיון לשילוב בני ישיבות ההסדר לעשות בחיל הים את תקופות שירותם הצבאי.
משנת תש"ם (1980) ועד לשחרורו מצה"ל כיהן כסגן הרב הראשי לצה"ל (תחת האלוף הרב גד נבון) וכראש המחלקה לכשרות ושבת במטה הכללי. בתפקידו זה פעל להעמקת המודעות בקרב מפקדי צה"ל בכל הרמות, להטמעת שמירת פקודות מטכ"ל בנושאי הכשרות והשבת במטבחי הבסיסים בדגש על מטבחי בסיסים קטנים ומרוחקים ויחידות השדה. יצר שיתוף פעולה הדוק עם כל גורמי הכשרות הן של הרבנות הראשית לישראל והן של הבדצי"ם החרדיים ובנוסף לפיקוח ותעודות הכשרות שהם העניקו לכל המישחטות המפעלים וספקי המזון לצה"ל, הקים מנגנון עצמאי של הרבנות הצבאית שפיקח בפועל על פסי היצור שנעשו בהם בימים מיוחדים עבור צה"ל וגופי הביטחון. כמו כן פיתח והעצים את מערך הפיקוח על הפרשת תרומות ומעשרות בבסיסי המזון הצהליי"ם שמהם מנופק המזון לכל יחידות צה"ל.
במשך שנים רבות עמד בראש מטה "מבצע פסח" - מבצע שנתי מורכב שמהווה את "גולת הכותרת" של הרבנות הצבאית בנושא הכשרות ובמסגרתו מכשירים סגלי הדת הסדירים ומאות אנשי המילואים שלה את כל מטבחי ובסיסי צה"ל לקראת חג הפסח ומקיימים סדרי פסח בבסיסי הצבא ואף בקרב כל הכוחות הנמצאים בתעסוקה מבצעית ובט"ש בתנאי שטח באמצעות "מנות סדר אישיות" שניתנות להם על ידי הרבנות הצבאית, כך שכל חייל שמעוניין יוכל לקיים את ליל הסדר כהלכה בכל מקום בו הוא נמצא.
רבנות
במקביל לתפקידו בצה"ל שימש כל השנים כרב בית הכנסת 'העובד הדתי' ('היכל משה') בפתח תקווה בו העביר שיעורי תורה מגוונים למבוגרים ולנוער.
כיהן כחבר מועצה ויו"ר ועדת הביקורת של חברא קדישא גחש"א פתח תקווה וכחבר הנהלת בית אבות "מונטיפיורי" בפתח תקווה. כמו כן היה מראשי "ועדת המקוואות" שפעלה בעיר בראשית שנות ה-70 ויזמה את ה"מקוה" ובית המרחץ הגדול ברחוב המכבים בעיר שנחשב אז לאחד מהמקוואות הגדולים והמפוארים בישראל.
בשנת תש"ס (2000) סיים את שירותו בצה"ל ועבר לכהן כראש בית המדרש "למד דעת", ששמו כשם ספרו של אביו, שנוסד בשנת תש"ן (1990) על ידי בניו הרב שלמה והרב דב בקשט בשכונת בית וגן בירושלים ולו שלוחה גם בעיר פתח תקווה.
הוקרה
בשנת תשס"ג (2003) הוכתר על ידי מועצת עיריית פתח תקווה כ'יקיר העיר פתח תקווה' על פועלו למען העם והמדינה בכלל ולעיר פתח תקווה בפרט.
משפחתו
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | 
|
| הרב בקשט, בהיותו הרב הצבאי של פיקוד הדרום, במשימת פינוי וזיהוי חללים בחזית הדרום, אוקטובר 1973 | |
- בנו הרב שלמה, רבה הראשי של העיר אודסה שבאוקראינה, וראש מוסדות החינוך ובתי היתומים "תקווה" בעיר.
- בנו הרב דב, ראש בית המדרש ׳למד דעת׳ בירושלים וחבר לשכת הרבנות האזורית - מטה יהודה. משמש כיועצו של הנשיא בוז'י הרצוג. (כבר מימי היותו יו"ר ההסתדרות הציונית[דרוש מקור])
- גיסו הרב דוד סלומון. רבה של כפר אברהם בפתח תקווה ומראשי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי.
- גיסו הרב דוד חנזין זקן רבני חב"ד בישראל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
חיים מנחם בקשט40515959Q6867492