רבי דוד בן ציון קליין
 | |||||
| לידה |
1919 ה'תר"פ העלמעץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2009 (בגיל 90 בערך) ט' באדר ה'תשס"ט | ||||
| תאריך עלייה | ה'תש"ט | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| למד ב | ישיבת נייטרה, ישיבת קוסון | ||||
| מקום מגורים | יסודות | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| רבותיו | רבי שמואל דוד אונגר רבי ישראל צבי רוטנברג | ||||
| חיבוריו | שו"ת תהלות דוד | ||||
| |||||
רבי דוד בן ציון קליין (ה'תר"פ, 1919 - ט' באדר ה'תשס"ט, 2009) היה רב חסידי, רב המושב יסודות. מחבר שו"ת תהלות דוד.
ביוגרפיה
נולד בהעלמעץ (הו') בצ'כוסלובקיה, ליוסף קליין. התייתם מאביו בגיל תשע. למד בתלמוד תורה המקומי ולאחר מכן בישיבתו של רב העיר רבי יואל זאב גולטשטיין[1]. בגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת נייטרה אצל רבי שמואל דוד אונגר.
בת"ש גוייס לצבא הונגריה. לאחר מספר חדשים, בסיון, שוחרר ונכנס ללמוד בישיבתו של רבו המובהק רבי ישראל צבי רוטנברג האדמו"ר מקוסון (ה"אור מלא") שהעריכו והתייחס אליו כבן. כשהרבי מקוסון היה נוסע לחופשה הורה לבחורים לרצות את שאלותיהם לרב קליין שהיה אז בחור בגיל שבע עשרה, הוא אף מינהו לבחון את הבחורים על החומר הנלמד. חלק גדול מספרו של הרבי מקוסון "אור מלא" על התורה הם מרשימותיו. הוא הוסמך על ידו לרבנות.
בשואה
בתש"א גוייס שוב לצבא ההונגרי, ונשלח למקומות עבודה שונים, תחילה בהרי הקרפטים, לאחר מכן בחזית הרוסית ובתש"ג במכרות בעיר בור שביוגוסלביה. לאחר 5 שנות עבודה חזר להונגריה, סמוך למהפכה של צלב החץ, ונלקח על ידי הנאצים, הוא שהה במחנה עבודה במונקטבור, שם איבד כל משפחתו. הוא נלקח לצעדות המות באוסטריה ושוחרר על ידי הרוסים. במשך תקופת השואה הקפיד על אי אכילת מאכלות אסורות והנחת תפילין מדי יום. לאחר השואה חלה בטיפוס, ממנה הבריא. בשמחת תורה ירו הנאצים באכזריות בעובדי המחנה, הוא קיבל על עצמו שאם ינצל יעשה בכל שנה ביום זה סעודת הודיה, ואכן ניצל.
עם סיום המלחמה חזר לעיר מולדתו העלמעץ. שם נישא לאסתר (מחברת הספר "צוואתך קיימתי - אבא!"[2]; נפטרה ב2022) בת רבי שמואל אהרן דייטש רב במישקולץ. באותה עת כיהן כרב העיר רבי רפאל בלום, בהמשך, כשרבי רפאל מונה לרבה של קאשוי, מונה הרב קליין לדומ"ץ בעיר.
בישראל
בה'תש"ט עלה לארץ, התגורר במחנה העולים בחדרה. בחורף של אותה שנה מונה לרב המושב יסודות. הוא הקים בחדרה מוסדות חינוך תורניים. לימד תורה את ילדי יסודות. התייעץ רבות עם החזון איש בענייני הנהגת המושב ואף קיבל ממנו פסקים והוראות בענייני שמיטה[3][4]. הוא עמד בראש בית דין לענייני שמיטה של ישובי פא"י[5].
היה מקורב לרבי אהרן מבעלזא, רבי יואל מסאטמר, האמרי חיים והישועות משה מויז'ניץ, השפע חיים מצאנז והרב מפוניבז'.
נפטר בט' באדר התשס"ט. בנו הרב יעקב חיים, שבה'תשס"ב מונה על ידי אביו לרב הצעיר, מונה לממלא מקומו כרב המושב יסודות.
משפחתו
- בנו הרב יעקב חיים, רבה הנוכחי של יסודות
- חתנו הרב מרדכי דייטש, משפיע חסידי ורב בנתניה
- חתנו הרב שמואל דוד טויב, רב קהילת ברעגענץ במונסי, בן רבי יוסף יהושע, רבה של עתלית
ספרו
- תהלות דוד, שו"ת בשולחן ערוך חלק אורח חיים, תשנ"ב, יסודות
קישורים חיצוניים
- יעקב הייזלר, איש האשכולות, המבשר תורני, ירושלים: עיתון המבשר, תשע"ד, עמ' ח, פרשת ויקרא, באתר אוצר החכמה
- יתד נאמן, בבית הכנסת יש שני סידורים לשליח הציבור, מוסף שבת קודש, בני ברק, תש"ע, עמ' 27, פרשת ויקהל פקודי, באתר אוצר החכמה
- ר' דוד בן ציון קליין, באתר זיכרון בספר
הערות שוליים
- ^ רבי יואל זאב גולטשטיין, נחלת יואל זאב, תשמ"ח, עמ' כא, חלק א', באתר אוצר החכמה.
- ^ צוואתך קיימתי – אבא! – סיפורה של הרבנית אסתר קליין.
- ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש, תשע"ה, עמ' 15, באתר אוצר החכמה.
- ^ מזלומיאן, ישי, גבורי כח, תשע"ה, עמ' כח, באתר אוצר החכמה
- ^ הליכות שדה, ירושלים: המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה, תשמ"ו, עמ' 29, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)