הרב אביהוא שוורץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים אביהוא שוורץ
לידה ספטמבר 1948 (גיל: 76)
כ"ח באב ה'תש"ח
מקום מגורים ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק מחשבת ישראל, תפילה, ציונות, אמונה
תפקידים נוספים
רבותיו הרב צבי יהודה קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב מרדכי שרעבי, הרב יהושע רוזן הרב יוסף דרורי
חיבוריו לנתיבות התורה הגואלת, מתוך התורה הגואלת (בעריכתו), בעמק אברהם, באהל אברהם, בדרך התורה הגואלת, וקראתם דרור בארץ, אור הכוזרי.
צאצאים הרב אברהם יצחק שוורץ - רבה של קריית ארבע ור"מ בישיבת ניר קריית ארבע
הרב שוורץ בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב

הרב חיים אביהוא שוורץ (נולד בכ"ח באב ה'תש"ח, ספטמבר 1948) הוא ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב ובישיבת בית אל. תלמידם של הרב צבי יהודה קוק, של הרב אברהם אלקנה שפירא ושל הרב יהושע רוזן, חיבר מספר ספרים, בפרט על הרב צבי יהודה קוק ועל הרב אברהם אלקנה שפירא ומתורתם. מעביר שיעורים בעיקר בספר הכוזרי בתורת הרב קוק ובתורת בנו הרצי"ה.

ביוגרפיה

למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת ההסדר כרם ביבנה. כאשר הגיע הרב עוזי קלכהיים, תלמידו של הרצי"ה קוק מישיבת מרכז הרב, ללמד אמונה בכרם ביבנה, הוא החל החל ללמד מתוך ספר אורות התשובה של הראי"ה קוק, מה שלדברי הרב שוורץ פתח בפני התלמידים את העולם של תורת הראי"ה.

בהשפעתו עבר הרב שוורץ לישיבת מרכז הרב על מנת ללמוד אצל הרצי"ה עצמו, ובה למד שנים רבות ונעשה לתלמידם של הרצי"ה והרב שפירא[1]. בהוראת רבו הרצי"ה העביר במשך כמה שנים שיעורים בספר הכוזרי במכון מאיר. קיבל הצעה לעבור לישיבת קדומים וללמד שם, אך לאחר התלבטות ארוכה סירב, בעידוד הרצי"ה.

במהלך שנות השבעים השתתף בעליות של גוש אמונים לנקודות שונות ביהודה ושומרון. סיפר שעלה עם קבוצה מתלמידי הישיבה לשילה, אף על פי שקודם נעצרו בדרכם והוחזרו לישיבה. בשילה התלמידים קשרו עצמם בשרשראות כדי להקשות על החיילים לפנותם, ופונו על ידיהם בכח. לאחר המעשה שאל את רבו הרצי"ה: "האם כך צריך לעשות? להיאבק עם הצבא?" והרצי"ה השיב: כך צריך לעשות![2].

לאחר פטירת הרב צבי יהודה דבק ברב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ובמהלך הפילוג ועד היום מתנגד בחריפות להר המור.

באמצע שנות השמונים למד אצל הרב זלמן נחמיה גולדברג בכולל הר צבי, ובמקביל לשיעוריו בישיבת מרכז הרב לימד גם בישיבת עטרת כהנים. לאחר שנתגלו חילוקי דעות בקשר לאינתיפאדה הראשונה בינו לבין ראש הישיבה, הרב שלמה אבינר, עזב אותה. לאחר מכן עבר ליישוב בית אל, וכיהן כר"מ אמונה בישיבה הגבוהה בית אל, והמשיך להעביר שיעורים במרכז הרב. בעבר הקים בנו הרב משה שחר ישיבה בטבריה שהרב שוורץ עמד בנשיאותה.

בשנת תשפ"ב עבר להתגורר בירושלים בסמוך לישיבת מרכז הרב, לאחר כשלושים שנות מגורים בבית אל. עם זאת מגיע פעם בשבוע להעביר שיעורים בישיבת בית אל.

דעותיו

לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הצטרף לדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב לפקודה לבצע פינוי יישובים[3].

מתנגד לקבלת כספי תרומות מנוצרים.

משפחתו

נשוי ומתגורר בירושלים על ידי ישיבת מרכז הרב. בעבר התגורר עשרים ושש שנה בבית אל. בין ילדיו:

ספרים שפרסם

  • מתוך התורה הגואלת – סדרת ספרים ובהם סיכומי שיעורים של הרב צבי יהודה קוק, מסודרים לפי נושאים. יצאה לראשונה בשנים תשמ"ג-תשנ"א בארבעה כרכים, ובין השנים תשע"ג-תשע"ח יצאה במהדורה חדשה בשלושה כרכים, בתוספת מקורות והערות.
  • לנתיבות התורה הגואלת – חוברת הדרכה לבניין האישיות ודרכי לימוד תורה, מפי הרב צבי יהודה קוק.
  • בדרך התורה הגואלת – ספר על תולדות חייו והנהגותיו של הרב צבי יהודה קוק.
  • מעמק אברהם ובאוהל אברהם – תולדות הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא וסיכומי שיעורים כלליים שהעביר.
  • וקראתם דרור בארץ – ספר על חייו והנהגותיו של הצדיק הנסתר הרב יוסף דרורי מטבריה.
  • אור הכוזרי – ביאור מאמר ראשון בספר הכוזרי לריה"ל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב אביהוא שוורץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בדרך התורה הגואלת עמוד רל"ז
  2. ^ שמחה רז משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 378
  3. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37894808אביהוא שוורץ