מתוך התורה הגואלת

מתוך התורה הגואלת

אחד הכרכים מהמהדורה החדשה של סדרת הספרים "מתוך התורה הגואלת"

מתוך התורה הגואלת היא סדרת ספרי שיעורים ושיחות של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שסידר והוציא לאור תלמידו הרב חיים אביהוא שוורץ. השיעורים בסדרה מובאים כפי שנאמרו, בלשונו של הרצי"ה, בשונה מהסדרה המקבילה, שיחות הרב צבי יהודה שעברה עריכה של הרב שלמה אבינר.

במהדורתה הראשונה כללה הסדרה ארבעה כרכים. כעבור שנים יצאה מהדורה חדשה בה סודרו הדברים בשלושה כרכים, ובתוספת שיחות נוספות ומפתחות. בנוסף, לוקטו כל ענייני לימוד תורה מתוך הסדרה ונערכו עם הרחבות בחוברת "לנתיבות התורה הגואלת".

לסדרה מסונף הספר "בדרך התורה הגואלת" על תולדותיו ואישיותו של הרצי"ה.

על הסדרה

הרב אביהוא שוורץ הגיע לישיבת מרכז הרב בשנת ה'תשל"א ובמשך למעלה מעשור למד אצל הרצי"ה וכתב את שיעוריו במדויק בלשון שבה נאמרו. בתחילה נכתבו השיעורים לשימוש אישי, וההחלטה לפרסמם כספר התקבלה רק בהמשך, בעקבות כך שבג' באלול (יום פטירת הראי"ה, שצויין בחשיבות רבה אצל הרצי"ה) בשנתו האחרונה חלה הרצי"ה ולא היה יכול לדבר, ובעידוד אחד מרבני הישיבה צילם הרב שוורץ את כתביו משיעורי הרצי"ה בג' אלול שבשנים הקודמות וחילקם בישיבה. הרב שוורץ סיפר שכאשר כשהראה את הדברים לרצי"ה והלה שמח, הבין את חשיבות פרסומם והחליט להוציא את הדברים בספר. בשנה הראשונה אחרי פטירת הרצי"ה הוציא את הכרך הראשון.

שם הסדרה

נקודה עיקרית במשנתו של הרב צבי יהודה קוק היא היותה של התורה, שהיא שייכת לעם ישראל ומהווה נשמת האומה, זו שנותנת את הכח והרוח לעם ישראל להתנער מעפר הגולה ולהיבנות מחדש בארץ ישראל, כך שהתורה - הגואלת. בנקודה זו ראה את חידושו וליבת משנתו של אביו, הראי"ה, ובמלאת שלושים לפטירתו פרסם מאמר עליו תחת הכותרת "התורה הגואלת". בהקדמת הכרך הראשון של הסדרה, בהסברת משמעות שמו של הספר מצטט הרב שוורץ את דברי הרצי"ה בשנת ה'תשל"ט במוצאי ג' באלול - יום פטירתו של הראי"ה קוק: ”'התורה הגואלת', זה היה הרב אבא ז"ל. בהלכה ובאגדה ובכל המובנים, בכלליותה ובשלמותה התורה היא המודיעה והמחליטה את גאולת ישראל. היו הרבה גדולים בישראל, והרב אבא ז"ל - גאון התורה בהלכה ובאגדה, ושכולו גאולה, זה היה עניינו - התורה הגואלת.""”.

נקודה זו הייתה לדברי הרב שוורץ מרכז משנתו של הרצי"ה, שמתוכה פעל את פועלו הרב. כך הוא כתב בהקדמת הספר: ”מתוך התורה הגואלת המשיך רבינו, הריני כפרת משכבו, את בניין התורה, האומה והארץ, באחדותם האלוקית השלמה. ביסס, הרחיב והעמיק את "התורה הגואלת" על קרקע הארץ ויושביה ההולכים ונגאלים, באור חדש המאיר על ציון”. ועל פי כך בחר את שם הספר.

חלקי הסדרה ותוכנה

במהדורה הראשונה של הסדרה ארבעה כרכים:

הכרך הראשון: שער א' - ליקוט מתוך שיעורים שיש בהם הדרכה על הגישה לתורה ולימודה. שער ב' - דברים שנאמרו ביום ג' אלול, יום הזיכרון של הראי"ה קוק (שני שערים אלו הוסמכו בגלל השייכות בין תוכניהם). שער ג' - שיעורים לאורך שנת ה'תשל"ח, בחגים ומוצאי שבתות. שער ד' - ליקוט מתוך שיעורים שנמסרו בין השנים ה'תשל"א - ה'תשמ"ב, על מועדי השנה. שער ד' - השיעור האחרון שלימד הרצי"ה, שבועיים לפני פטירתו.

הכרך השני: שיעורים לפי סדר הפרשיות השבוע. על כל פרשה מספר שיעורים מן השנים ה'תשל"א-ה'תשמ"ב. בסופו קונטרס "כי אלוקים יושיע ציון".

הכרך השלישי: שער א' - שיעורים בספר הכוזרי. שער ב' - שיעורים בספר אורות. שער ג' - "מעבודת הרצי"ה" - ליקוט על ענייני תפילה מתוך שיעורים שונים.

הכרך הרביעי: שער א' - ארץ ישראל. שער ב' - "אורות הגאולה ונתיבותיה". שער ג' - פרקי אבות. שער ד' - שיר הכבוד. שער ה' - מועדים וזמנים, השלמות לחלק א'. שער ו' - "גדול שימושה" - קטעים שהקריא הרצי"ה מתוך כתבי אביו עם התוספות שלו, ומעט מהנהגותיו והדרכותיו שלו. שער ז' - מאמר לזכרו של הרב שבתי שמואלי ומאמר מכתביו. בסיום הכרך מופיע כרוז של הרצי"ה בנושא חיוב מסירות נפש על ארץ ישראל.

במהדורה השניה סודרו הדברים בשלושה כרכים, ונוספו להם הוספות רבות ומפתחות מפורטים:

• כרך הכולל את כל השיחות על פרשיות התורה לפי הסדר.
• כרך הכולל את כל השיחות על חגים, מועדים וזמנים מיוחדים.
• כרך של השיחות על הכוזרי, אורות, ארץ ישראל, הגאולה ו"עבודת הרצי"ה"

בדרך התורה הגואלת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

קישורים חיצוניים

• הספר באתר הספרייה הלאומית
• כתבה על הספר באתר ישיבה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33383718מתוך התורה הגואלת