ברוש הבקעה
ברוש הבקעה היה[1] כפר נופש שהוקם בצפון בקעת הירדן על ידי שריה עופר. עופר נרצח במקום באוקטובר 2013 ובעקבות הרצח עברה ישיבת ההסדר שדמות נריה לשכון במקום. ב-29 בנובמבר 2013 הישיבה הוחלפה על ידי קבוצת אמנים שהקימה גרעין התיישבותי חדש במטרה להפוך את המקום לכפר אומנים. בהתאם לדרישות המועצה האזורית, כפר האמנים פונה בתחילת 2016, והוכרז כנטוש. מסוף שנת 2016 ועד היום, המקום נהיה לכפר נוער בשם "נווה שריה", ומאוכלס על ידי התלמידים ומוריהם.
תולדות המקום
לפני מלחמת ששת הימים היה במקום מחנה צבא ירדני קטן. לאחר המלחמה שימש המקום לאימוני לוחמה בשטח בנוי. במסגרת ההתיישבות בבקעת הירדן, הוקמה במקום ב-1983 היאחזות נח"ל בשם בתרונות[2], משום שמיקומה צופה אל בתרונות החוואר של גאון הירדן. בהמשך שונה שמה לברוש. במהלך שנות ה-90' פנו גורמים רשמיים אל אל"ם (במיל') שריה (יאיא) עופר, ששרת בעבר בבקעת הירדן בסיירת חרוב, בבקשה להקים במקום כפר נופש.
כפר הנופש
כפר הנופש, שנקרא ברוש הבקעה, שימר את שמה של היאחזות הנח"ל ברוש, בצירוף שם האזור (בקעת הירדן), כדי לבדל אותו ממושב ברוש שליד נתיבות. כפר הנופש השתרע על שטח של 700 דונם. המקום שופץ ועוצב תוך שימור ההיסטוריה של המקום. מבנה האכסניה שופץ ברוח המבנה הירדני המקורי אשר שימש למגורי קצינים. המבנה ליד הבריכה, שהיה חדר האוכל ומועדון החיילים, יועד לשיקום תוך שמירה והקפדה על מורשת המקום[דרוש מקור]. הוא פעל שנתיים ככפר נופש, ולאחר מכן נפתח מחדש כאתר המתמחה בסדנאות מקצועיות ורוחניות ליחידים ולקבוצות.
מייסד המקום, שריה עופר, עבר להתגורר בכפר בשנת 2010. ב-10 באוקטובר 2013 שמע רעשים בחצר ביתו. הוא יצא לחצר, שם ארבו לו זוג פלסטינים ורצחו אותו במוטות ברזל ובגרזנים. מאוחר יותר נקבע על ידי השב"כ שהרצח נעשה על רקע לאומני[3].
לאחר הרצח
בעקבות הרצח ישיבת שדמות נריה, המונה כ-100 בחורים, עברה משדמות מחולה הסמוכה אל ברוש הבקעה. בנוסף לתלמידים עברו למקום מספר ממשפחות משדמות מחולה שחלקן נמנות עם בוגרי הישיבה. המשפחות התגוררו בצימרים שעופר בנה במקום.
הבחורים והמשפחות התחילו לטפח את ברוש ולטפל בתשתיות, אך לאחר שבועיים הם פונו מן המקום.
כפר האמנים
ב-29 בנובמבר 2013 תלמידי הישיבה והמשפחות הוחלפו על ידי קבוצת אמנים, מעצבים, אנשי חינוך ומוזיקאים, שהקימו את הגרעין ההתיישבותי עוד לפני הרצח של שריה עופר[4], והפכו את המקום לכפר-אמנים קהילתי.
תושבי המקום דאז, אנשי יצירה ומעשה בעלי תחומי עניין שונים, ראו בהתיישבות זו שליחות שהמכנה המשותף הוא חיבור לפריפריה, לטבע, לפשטות בשילוב אמנות וחינוך לשם יצירת הרמוניה חברתית.
כפר האמנים הורכב מקבוצה מגוונת המקיימת אורח חיים דמוקרטי במרחב קהילתי מטופח ושוקק חיים אשר נמצא בדיאלוג מתמיד עם האוכלוסייה הסובבת ועם הטבע המקיף את ביתם.
שאיפתם הייתה להפריח את בקעת הירדן ולהיות בית פעיל לחינוך, תרבות ואמנות המזמין כל אדם לקחת חלק בקסם שיש למקום להציע ולהוות מקור לשלווה והשראה לצד יצירה ולמידה.
בנובמבר 2013 ברוש הבקעה נהיה כפר-אמנים קהילתי. כפר האומנים פונה בתחילת שנת 2016.
כפר נוער "נווה שריה"
לאחר פינוי כפר האומנים הוחלט להקים במקום כפר נוער דתי לאומנויות ויצירה שיכשיר את המקום ליישוב עתידי, בכ"ט בתמוז תשע"ו עברה המשפחה הראשונה שהייתה חלק מצוות המורים של כפר הנוער לגור בברוש, ולאחריה עברו עוד כשתי משפחות. זמן קצר אחרי תחילת שנת הלימודים הגיעו התלמידים והם שוכנו בצימרים שבמקום. הנוער עם המורים טיפחו את המקום שיפצו, עקרו, שתלו וסידרו תשתיות והמקום הפך ירוק, ובינתיים ממשיכות לבוא עוד משפחות והיישוב גדל מבחינת אוכלוסייה. הם מטפחים את המקום בתקווה שבעתיד יבנה שם מחדש היישוב "ברוש הבקעה".
קישורים חיצוניים
נעה שפיגל, 18 תושבים, ארבעה ילדים ואתון: כך נראה כפר אמנים בן שנתיים בבקעה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2015- ישראל היום, "חיים חדשים בבקעה", 20.4.14
- האיש מן הבקעה: סיפורו של שריה (יאיא) עופר, 19.10.13
- גלובס, הקאובוי של הבקעה, 4.10.2006
- דף הפייסבוק הרשמי של ברוש הבקעה
- ברוש הבקעה באתר דתינט
הערות שוליים
- ^ אייל לוי, האיש מן הבקעה: סיפורו של שריה (יאיא) עופר, באתר nrg, 20 באוקטובר 2013
- ^ שנות השמונים באתר נח"ל
- ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/522/303.html
- ^ תלמידי הישיבה מחדשים את הישוב של יאיא ז"ל, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2013