הפרעת אישיות נמנעת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפרעת אישיות נמנעת
Avoidant Personality Disorder
תחום בריאות הנפש
סיווגים
DSM-5 301.82
ICD-10 F60.6

הפרעת אישיות נמנעת (באנגלית: Avoidant Personality Disorder ובראשי תיבות: [1]APD או[2]AVPD) היא הפרעת אישיות מאשכול ג' של הפרעות האישיות. אנשים החיים עם הפרעה זו מתאפיינים ברגישות קיצונית לדחייה שיכולה להובילם לחיי התבודדות. למרות שהם ביישנים מאוד, הם אינם בלתי חברותיים, ומראים רצון עז לחברה, אך נזקקים לערובות חזקות שלא יידחו. לעיתים קרובות הם מתוארים כסובלים מתסביך נחיתות.

אבחנה

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. על פי ה-DSM V ( המהדורה החמישית והעדכנית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת ב:

דפוס נרחב של הימנעות חברתית, רגשות של חוסר התאמה ורגישות להערכה שלילית, המתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים במגוון הקשרים כפי שמתאפיין בארבעה או יותר מהבאים:

  1. נמנעים מפעילויות תעסוקתיות שכוללות מגע בינאישי משמעותי בשל פחד מביקורת, חוסר הסכמה או דחייה.
  2. אינם מוכנים ליצור קשר עם אנשים למעט במקרים בהם הם בטוחים שיתקבלו בחיבה.


  1. סובלים מעכבות במצבים בינאישיים חדשים בשל רגשות של חוסר התאמה ונחיתות.
  2. רואים עצמם כחסרי יכולות חברתיות, לא מושכים מבחינה אישית, או נחותים מאחרים.
  3. לרוב מסרבים לקחת סיכונים אישיים או להשתתף בפעילויות חדשות מאחר שהן יכולות להתגלות כמביכות.

מאפיינים קליניים

התכונה המרכזית של אנשים הסובלים מהפרעה זו היא רגישות יתר לדחייה על ידי אחרים. התכונה הבולטת של חולים אלו היא ביישנות. הם זקוקים לחום וביטחון של חברה אנושית, אך מצדיקים את הימנעותם ממערכות יחסים בפחד מדחייה. כאשר מדברים עימם הם מביעים חוסר החלטיות והיעדר ביטחון עצמי. בהיבט התעסוקתי, חולים עם הפרעת אישיות זו לרוב יבחרו במקצוע או תפקיד בשוליים, ויימנעו מעמדות הדורשות שימוש בסמכות על אנשים או טיפול בקהל.

מהלך ההפרעה והתפתחותה

סימנים ראשונים להפרעה זו ניכרים כבר בילדות המוקדמת בצורת ביישנות, בידוד חברתי ופחד מפני זרים ומצבים חדשים. הביישנות לא מתמתנת עם הגיל כפי שקורה בדרך כלל אצל מרבית הילדים, אלא היא מתגברת ומחריפה דווקא בתקופת חיים בה יש משמעות רבה לקשרים בינאישיים. ישנן עדויות על כך שהתמונה הקלינית של ההפרעה מתמתנת עם הגיל והסימפומים הופכים להיות פחות חמורים.

תחלואה נלווית

כיוון שיש מידה רבה של חפיפה בין הפרעת חרדה חברתית ובין הפרעת אישיות נמנעת, לעיתים ניתנות שתי האבחנות יחד[3]. תחלואה נלווית נוספת יכולה להיות התמכרות לאינטרנט[4]. אנשים החיים עם הפרעה זו יכולים לפתח גם דיכאון, הנובע מחוויית הכישלון שהם חווים מבחינה חברתית.[5]

שכיחות ואפידמיולוגיה

לפי ה-DSM V, שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ-2.4%. אין הבדל בין גברים ונשים מבחינת שכיחות ההפרעה[3]. אנשים עם הפרעה זו מהווים כ-10% מכלל המטופלים במרפאות בריאות הנפש[5].

אבחנה מבדלת

הפרעות חרדה: חלק מהתסמינים האופייניים להפרעת אישיות זו הם תסמינים חרדתיים ויש חפיפה ניכרת בינם לבין תסמינים של חלק מהפרעות החרדה. בעיקר חרדה חברתית, וכן פוביות כמו אגוראפוביה. ההבדל בין הפרעות חרדה אלה לבין הפרעת אישיות נמנעת טמון בהבדל בין חרדה מצבית לחרדה כתכונת אישיות יציבה[3]. לדוגמה בהפרעת אישיות יש הימנעות כוללת ממגע בינאישית. לעומת זאת אדם עם הפרעת חרדה חברתית יחשוש ממצבים ספציפיים כמו אכילה בפומבי, דיבור בפני קהל וכדומה[5].

הפרעות אישיות אחרות: ניתן להתבלבל ולטעות בשיוך התמונה הקלינית להפרעת אישיות נמנעת מפני שיש בתמונה זו מכנים משותפים עם הפרעות אישיות אחרות (למשל הפרעת אישיות סכיזואידית, והפרעת אישיות תלותית). ההבדל בין הפרעת האישיות הנמנעת לבין הפרעות אחרות הוא בדפוס הבולט בתמונה הקלינית של הימנעות[5][3]. אדם עם הפרעת אישיות סכיזואידית לא יביע עניין רב בהתקרבות לבני אדם, בעוד שאדם עם הפרעת אישיות נמנעת בדרך כלל מעוניין בקרבה אנושית גם אם הוא פוחד ממנה ונמנע ממנה[5].

הפרעות על רקע של שינוי במצב רפואי לפני מתן אבחנה של הפרעת אישיות נמנעת יש לשלול מצב רפואי שהשפיע על האישיות[3].

הפרעות על רקע שימוש בסמים : יש לוודא שהסימפטומים אינם תוצאת שימוש בחומרים פסיכואקטיביים[3].

סוגיות בין תרבותיות

יש לזכור שישנם מצבים בהם חשש מפני סביבה לא מוכרת הוא חשש התואם את נסיבות החיים, כך למשל כשמדובר במהגרים לארץ חדשה. לכן יש להיזהר בעת אבחנת מהגרים חדשים בתסמונת זו, שכן התסמינים עלולים להיראות חמורים משהם באמת[3].

מחקר

בין הסוגיות הנבדקות במחקר בשנים האחרונות בולט מקומו של המחקר על פעילות המוח של אנשים החיים עם הפרעה זו, ובפרט פעילות האמיגדלה במצבים מסוימים[6], זאת בניסיון להתחקות אחר הסיבות להתפתחות ההפרעה. כיוון מחקר נוסף הוא בדיקת הקשרים בין הפרעת אישיות נמנעת לבין חרדה חברתית[7]. כיוון מחקר אחר לבדיקת הסיבות להפרעת אישיות זו הוא חקר סוגיות הקשורות להיקשרות וכן קוגניציה חברתית[8].

טיפול

פסיכותרפיה – זהו טיפול הבחירה בהפרעה זו. הטיפול לרוב ישלב בין טיפול פסיכודינמי על מנת לעזור לסובלים מההפרעה להבין את המנגנונים הנפשיים העומדים בבסיסה, וכן טיפול התנהגותי מכוון לפיתוח יכולות חברתיות ואסרטיביות. כמו כן קיים ניסיון טוב בטיפול קבוצתי עבור אנשים החיים עם הפרעה זו[5]. יש ניסיון בטיפול באנשים עם הפרעה זו בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית[9][10]. אנשים החיים עם הפרעה נעזרים בחלק מהמקרים בקהילות וירטואליות שונות (פורומים, רשתות חברתיות וכדומה), בהן הם משתפים אחרים ולומדים מניסיונם של אחרים המאובחנים גם הם עם אותה הפרעה.
טיפול תרופתי – ישנו ניסיון מוצלח בטיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת SSRI (סרוקסט) המשולב בפסיכותרפיה[10].

שיקום

ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום.[11]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Affective Instability as a Clinical Feature of Avoidant Personality Disorder. Personality Disorders:, Snir, A., Bar-Kalifa, E., Berenson, K. R., Downey, G., & Rafaeli, E, Theory, Research, and Treatment. Advance online publication.
  2. ^ Sebastian Simonsen, Specialized treatment for Avoidant personality disorder (AvPD): Treatment rationales and preliminary results, International Congress on Borderline Personality disorders, 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 American Psychiatric Association, Personality Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders DSM, 5th, WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 672-675
  4. ^ Bert Theodor Te Wildt, Toni Steinbuchel, Jan Dieris-Hirche, Laura Bottel, OP-113: Co-morbid personality disorders in patients with internet addiction, Journal of Behavioral Addictions 6, 2017-03-01
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 חנן מוניץ (עורך), 20 הפרעות אישיות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, מהדורה שישית, דיונון, 2013, עמ' 496-497
  6. ^ Bryan T. Denny, Jin Fan, Xun Liu, Kevin N. Ochsner, Elevated amygdala activity during reappraisal anticipation predicts anxiety in avoidant personality disorder, Journal of Affective Disorders 172, 2015-02-01, עמ' 1–7 doi: 10.1016/j.jad.2014.09.017
  7. ^ Anna Weinbrecht, Lars Schulze, Johanna Boettcher, Babette Renneberg, Avoidant Personality Disorder: a Current Review, Current Psychiatry Reports 18, 2016-03-01, עמ' 29 doi: 10.1007/s11920-016-0665-6
  8. ^ Beeney, J. E., Stepp, S. D., Hallquist, M. N., Scott, L. N., Wright, A. G. C., Ellison, W. D., . . . Pilkonis, P. A., ttachment and social cognition in borderline personality disorder: Specificity in relation to antisocial and avoidant personality disorders. Personality Disorders:, Theory, Research, and Treatment, 6(3), 2015, עמ' 207-215.
  9. ^ Aaron T. Beck, Arthur Freeman, Denise D. Davis, Cognitive Therapy of Personality Disorders, Guilford Publications, 2015-01-12. (באנגלית)
  10. ^ 10.0 10.1 Nordahl H.M., Vogel P.A.,· Morken G · Stiles T.C. · Sandvik P. · Wells A., Paroxetine, Cognitive Therapy or Their Combination in the Treatment of Social Anxiety Disorder with and without Avoidant Personality Disorder: A Randomized Clinical Trial, Psychother Psychosom 2016 85, 2016, עמ' 346-356
  11. ^ "סל שיקום לנפגעי נפש". כל-זכות. נבדק ב-2017-08-16.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הפרעת אישיות נמנעת23153861

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הפרעת_אישיות_נמנעת&oldid=1841552"