התמכרות לאינטרנט
התמכרות לאינטרנט (אנגלית: Internet Addiction Disorder, ראשי תיבות: IAD) הוא מונח המתאר שימוש יתר באינטרנט, במידה המהווה הפרעה למהלך החיים היומיומי של האדם. בשל המחלוקת הקיימת בקרב חוקרים וארגונים שונים ובציבור הרחב על השימוש במונח "התמכרות" לתיאור תופעה זו — נפוצים גם השמות "שימוש יתר באינטרנט" או "שימוש בעייתי באינטרנט" להגדרת התופעה.
רקע
המושג "התמכרות לאינטרנט" הוגדר בשנת 1995 על ידי ד"ר איוון גולדברג במתיחה סאטירית, תוך שימוש בהגדרת הימור פתולוגי ב-DSM-IV כמודל. הרעיון זכה לכיסוי תקשורתי נרחב ועורר דיון ציבורי.
למרות מקורו הסאטירי, יש התומכים בראיית מושג זה כמצביע על הפרעה נפשית של ממש, תוך שהם מחלקים אותו לקטגוריות משנה כגון התמכרות לפריצות, התמכרות להימורים, מעורבות שלילית ברשתות חברתיות מקוונות ובלוגים, והתמכרות לקניות באינטרנט. המתנגדים להגדרת התופעה כהתמכרות, טוענים בין השאר כי התנהגויות אלה בצורתן הפתולוגית מאפיינות את האדם הלוקה בהן גם ללא קשר לאינטרנט, וכי האינטרנט הוא רק אחד האמצעים לביטויין (למשל, אדם המכור לקניות מבצע רכישות מופרזות גם מחוץ למרחב הווירטואלי, והאינטרנט הוא רק אמצעי נוח העשוי להקל עליו לבטא התמכרות זו). עד שנת 2013 התופעה לא הייתה מוגדרת במדריך האבחוני DSM-IV, ולכן לא נחשבה להפרעה, אך לאחר מחקרים ודיונים הוחלט לציין אותה במהדורה הנוכחית של מדריך זה, DSM-V, שיצאה ב-2013.[1] בסופו של דבר היא הוכללה תחת השם "התמכרות למשחקי מחשב באינטרנט", במסגרת פרק 3 במדריך זה: "מצבים הדורשים מחקר נוסף"; כלומר, כיום היא לא משמשת לאבחון קליני, אך הדבר דורש בדיקה מקיפה נוספת.[2]
התמכרות או שימוש יתר באינטרנט נחשבת לבעיה האופיינית לדור הפלזמה. מאפייניה כוללים עיסוק יתר בפעולות באינטרנט ובמחשבות עליהן, קושי בעת התנתקות מהאינטרנט, ותגובה נרגזת להפרעה בזמן גלישה באתרים. מחקרים מעריכים כי כ-9 מיליון אמריקאים סובלים משימוש יתר באינטרנט, והערכות גבוהות לתופעה קיימות גם לגבי צעירים ממדינות מזרח אסיה כגון סין, טייוואן וקוריאה הדרומית.[3]
גורמים
התומכים בהגדרת התופעה כהתמכרות טוענים כי בדומה לסוגי התמכרות אחרים, אדם המכור לאינטרנט מפתח בו יחסי תלות. לדעתם, המאפיינים של האינטרנט התורמים ליצירת תלות זו הם מגוונים:
- האינטרנט מכיל תכנים וירטואליים, כמו צ'אט וירטואלי עם מצלמת אינטרנט, המאפשר לאדם להתרחק מהיומיום המציאותי ולהתמכר לעולם מדומה.
- האינטרנט מתעדכן כל הזמן. תמיד יכול המשתמש למצוא עניין באינטרנט מכיוון שתמיד יש בו חידוש.
- האינטרנט חוקי (בניגוד לסמים לדוגמה) וכך מאפשר פורקן בלי חשש.
- בניגוד להתמכרויות כמו סמים והימורים, לא ניכרת כלפי חוץ התרחקות חברתית, משום שהאדם יכול להתכתב באמצעות האינטרנט עם אנשים אחרים (טוקבקים, דואר אלקטרוני, מסנג'ר ועוד).
- נגישות - החיבור לאינטרנט נמצא במחשב האישי ונגיש לאדם בקלות. בנוסף, האינטרנט יכול לשמש ככלי עבודה ומקור מידע ולפיכך נגיש עוד יותר בחיי היומיום של האדם.
- האנונימיות שמאפשר האינטרנט מקלה על האדם להרגיש יותר בנוח להשתמש בו בחופשיות שימוש יתר למטרות שונות, שלרוב לא היו מקבלות לגיטימציה בעולם המציאותי ללא מעטה האנונימיות.
טיפול
יש הטוענים כי הירידה בשימוש היתר באינטרנט מתרחשת לא פעם מעצמה, וכי רבים מה"מכורים" מפחיתים בהדרגה את השימוש המוגזם באינטרנט בתוך כשנה, ללא טיפולים חיצוניים.[4] אחרים טוענים כי הגמילה בתופעה זו דומה בעיקרה לגמילה מהתמכרויות אחרות, וניתן להשתמש בשיטות כגון מניעת גלישה באתרים מסוימים באמצעות תוכנות שליטה על תכנים באינטרנט או ייעוץ פסיכולוגי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. ההבדל הוא שבגמילה מאינטרנט לא נדרשת בהכרח התנזרות מוחלטת, אלא תיתכן גם ירידה בצריכה תוך רכישת יכולת לחוש שליטה על השימוש העצמי לצורך שימוש נחוץ בלבד.
ביקורת על עצם המושג
כיום יש אנשי מקצוע הטוענים כי המושג "התמכרות לאינטרנט" הוא מכליל ורחב מדי, ולכן שגוי.
להלן חלק מהטענות כנגד המושג:
- חלק מהמכורים לאינטרנט, כביכול, הם למעשה מכורים לתאוות באפן כללי, וההתמכרות לפריצות באינטרנט היא רק צורת ביטוי לכך.
- חלק נוסף מהמכורים לאינטרנט מכורים להימורים ברשת, והגדרתם המקצועית היא התמכרות להימורים (שהיא סוג התמכרות ספציפי), על כל המשתמע מכך, כאשר האינטרנט הוא רק הכלי.
- מבין הגולשים שאינם שייכים לשתי הקבוצות הקודמות, יש לדעת המתנגדים קושי ערכי בהגדרת גלישה מרובה לאתרי תוכן, כהתנהגות מתמכרת המביאה את הגולש לפגיעה של ממש בחייו ובחיי אחרים, כהגדרת מאפייני המתמכר הרשומים ב-DSM.
- הגדרת "ההתמכרות לאינטרנט" כמכלול, שנעשתה בשנת 1995, והורחבה בסוף שנות ה-90, אינה מתאימה לתקופתנו, לאור ההתפתחות הטכנולוגית הנרחבת. בשנות התשעים עדיין לא היה האינטרנט כלי עבודה ותקשורת משמעותי כמו היום. לדוגמה, הרעיון להתחבר לחשבון הבנק באמצעות המחשב בבית, למשל, או לעבוד ולהתנדב מתוך הבית באמצעות המחשב באופן קבוע, נראה בשנות התשעים כחלום בלתי ריאלי. הטענה היא, שכאשר דנים במושג חברתי מתחומי המחשבים והאינטרנט - אין זה נכון להסתמך כיום על מונח שהוגדר בשנת 1995.
קישורים חיצוניים
- חלי פרץ, 2001, התמכרות לאינטרנט, באתר טכנולוגיות המידע הממשלתי
- תלות-יתר בטכנולוגיה – המגפה של דורנו, באתר "מתעוררים לחיים".
- התמודדות עם התמכרות לרשת, באתר הממשלתי "חיים חכם ברשת"
- התמכרות לאינטרנט וניהול זמן, משרד החינוך
- ליאור עילם, התמכרות לאינטרנט, הספרייה הווירטואלית של מטח
- יעקב הכט, פתולוגיה, מיתוס ופאניקה מוסרית בהתמכרות לאינטרנט, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- התמכרות לאינטרנט, באתר סנונית
- שאלון התמכרות לאינטרנט, באתר סנונית
- דוד פסיג, מחקר: ההתמכרות לאינטרנט - מחלה רשמית, באתר ynet, 1 בדצמבר 2006
- רוני גלבפיש ויובל סער, האם התמכרות לאינטרנט הופכת אותנו לחולי נפש?, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2009
- עזי ברק, התמכרות לאינטרנט או כמיהה לפרסום?, באתר ynet, 20 באוגוסט 2007
- שרית פרקול, לא יכולים בלי זה, באתר nrg, 3 בפברואר 2003
- דן אבן, נפלו ברשת - מחקר: בני הנוער בישראל בראש דירוג המכורים לאינטרנט, באתר הארץ, 20 ביוני 2012
הערות שוליים
- ^ איתי גל, התמכרות לאינטרנט - הפרעה נפשית רשמית, באתר ynet, 3 באוקטובר 2012
- ^ American Psychiatric Association (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (Fifth ed.). Arlington, VA: American Psychiatric Publishing. pp. 797–798.
- ^ Internet Addiction: Recognition and Interventions
- ^ Hooked on the Web: Help Is on the Way