תסביך נחיתות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח הפסיכולוגי "תסביך נחיתות" מתאר את התחושה המקננת באדם לפיה הוא נחות או פחות מזולתו במובן מסוים. לעיתים זו תחושה תת-הכרתית, אשר מניעה את הלוקים בה לפצות עליה, מה שעשוי להביא להישגים מרשימים, התנהגות אנטי-חברתית קיצונית, או שניהם.

רקע

חלוץ המחקר בתחום הזה הוא הפסיכולוג הנודע אלפרד אדלר.[1] הוא עשה שימוש בדוגמה של "תסביך נפוליאון" כדי להמחיש את התאוריה שלו. ישנם סוציולוגים שגורסים כי תסביך נחיתות עשוי להתקיים גם ברמת הכלל, ולהשפיע על תרבויות שלמות – תאוריה זו ידועה בשם "רפיסות תרבותית".

סוגי רגשי נחיתות

האסכולה של אדלר מבחינה בין רגשי נחיתות ראשוניים ושניוניים. לשיטתה, מקורם של רגשי הנחיתות הראשוניים נעוץ בחוויות החולשה, חוסר האונים והתלותיות המוקדמות של הילד. אלו יכולים להתעצם כאשר משווים בינו לבין אחיו הבוגרים, או המבוגרים. לעומתם, רגשי נחיתות שניוניים מתקשרים לחוסר יכולתו של אדם בוגר להגיע ל"יעד" מדומה ובלתי-מודע של ביטחון והצלחה סובייקטיביים שיפצו על רגשי הנחיתות. המרחק מאותו "יעד" יוביל לתחושה שלילית ולפגיעה בדימוי העצמי, שעלולה להצית מחדש, ובעוצמה רבה, את רגשי הנחיתות הראשוניים.

ה"יעד" המדומה נוצר בתפישתו של אדם כדי להפיג את רגשי הנחיתות הראשוניים שלו, אולם למעשה גורם לרגשי הנחיתות השניוניים, ובכך מהווה מעין מלכוד 22; מעגל הרסני זה רווח בקרב בני אדם נוירוטיים.

גורמים משפיעים

  • גישות הורים בחינוך - הערות שליליות המביעות מורת רוח ואי שביעות רצון כלפי הילד, והערכת התנהגות הילד שממחישה ומדגישה את טעויותיו ולקויותיו של הילד, קובעת את עמדות הילד בסביבות הגיל הרך.
  • לקויות פיזיולוגיות - כגון חוסר פרופורציות בגוף, בפנים, גובה, משקל, כוח פיזי, לקות דיבור, לקות ראייה - כל אלו יכולים לגרום לרגשי נחיתות.[2]
  • מגבלות מנטליות - תורמות לרגשי נחיתות כאשר נערכות השוואות עם הישגים מרשימים של אחרים, וכאשר מצופים מהילד הישגים והתנהגות משביעת רצון.
  • אפליה חברתית - על רקע משפחה, גזע, מגדר, מעמד כלכלי, דת או צבע עור.


הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0