הפיגוע בצומת מחולה
 | |
| הרוגים | אזרח 1 |
|---|---|
| פצועים | 7-9 |
| מבצע |
 חמאס |
| מספר מפגעים | 1 |
הפיגוע בצומת מחולה התרחש ב-16 באפריל 1993 באמצעות מכונית תופת, ובו נהרג, בנוסף למחבל, אזרח פלסטיני אחד.
יש הטוענים שפיגוע זה הוא פיגוע ההתאבדות הראשון שבוצע על ידי טרוריסטים פלסטינים בשטח שליטה ישראלי, אך יצחק אילן, ש-17 שנה לאחר האירוע מונה לסגן ראש השב"כ, טען בריאיון ב-2020 כי מות המחבל נגרם מתקלה[1]. לטענתו, המחבל תכנן להחנות את רכבו בצמוד לאוטובוסים ולאחר מכן להימלט מהזירה, אך מטען החבלה הופעל בטרם בריחתו של המחבל.
הפיגוע
הפיגוע אירע בצומת מחולה שבבקעת הירדן ביום שישי בצהריים, 16 באפריל 1993. המחבל ביצע את הפיגוע באמצעות מכונית תופת, אשר הכילה מטען חבלה שהורכב משני בלוני גז. המכונית נגנבה בחולון כחודש לפני כן והותקנו עליה לוחיות רישוי מזויפות. המחבל הצמיד את מכונית התופת לשני אוטובוסים ישראלים שחנו ריקים במקום, האחד מהם שימש להסעת חיילי צנחנים והשני שימש להסעת אזרחים מטבריה לירושלים. פרט למחבל נהרג בפיגוע אזרח פלסטיני אחד. אחיו של ההרוג ושמונה חיילים נפצעו קל. כתוצאה מפיצוץ מכונית התופת, התפוצצה גם תחמושת של החיילים שהייתה באוטובוס.
חוליית חמאס "מספר 68" פרסמה כרוז בעמאן ובו קיבלה את האחריות לפיגוע. התברר כי המחבל היה חבר בחוליה של עז א-דין אל-קסאם. שירות הביטחון הכללי הגדיר את הפיגוע "סוג חדש של פיגועי טרור, חמור מכל מה שידענו, וקשה יותר לסיכול ולמניעה מאשר כולם"[2].
תחקיר שנערך לאחר הפיגוע העלה שמספר שבועות לפני הפיגוע, ב-15 במרץ 1993 דרס המחבל למוות את אביש יעקב ברכה[3][4], תושב הר ברכה, ועופר כהן[5]. עוד עלה, כי המחבל רצה לבצע את הפיגוע בתוך תחומי הקו הירוק, אך מחסומים של צה"ל מנעו ממנו הגעה לשם[6].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בן כספית, הפיגועים הגדולים, החיסולים, המרגלים המפורסמים והחקירות: סגן ראש השב"כ לשעבר בראיון מצמרר, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2020
- ^ מעריב, 18 באפריל 1993
- ^ דף הנצחה לאביש יעקב ברכה ז"ל, באתר הביטוח הלאומי
- ^ דף הנצחה לאביש יעקב ברכה ז"ל, באתר מועצה אזורית שומרון
- ^ הארץ, 18 באפריל 1993
- ^ ידיעות אחרונות, 17 באפריל 1993
38628966הפיגוע בצומת מחולה