העיר העתיקה (באר שבע)
העיר העתיקה של באר שבע היא העיר היחידה אשר נבנתה על ידי השלטון העות'מאני בזמן שלטונו בארץ ישראל, והיוותה מקום מרכזי לשליטה על כוחות הצבא. העיר נכבשה על ידי הבריטים באוקטובר 1917, לאחר מכן על ידי צבא מצרים במאי 1948, ובהמשך על ידי צה"ל. עד שנות ה-80 הייתה העיר העתיקה המרכז המסחרי ומרכז העסקים העיקרי בבאר שבע. לאחר הקמת קניון הנגב ב-1990 ומרכזים מסחריים נוספים בשנים שלאחר מכן, ירדה קרנה של העיר העתיקה במידה מסוימת. בעשור האחרון ניסתה עיריית באר שבע להחזיר את העיר העתיקה כאזור מרכזי בעיר, על ידי שיפוץ וחידוש רחובות, בתים, הגנים והמוזיאונים ובאמצעות קיום פסטיבלים ופעילויות לילדים בעיר העתיקה.
היסטוריה
בנייתה של העיר החלה בשנת 1900, תוכננה בדגם רחובות שתי וערב. מיקומה נקבע בקרבתם של שלושת ריכוזי התיישבות הבדואים הגדולים, ועקב העובדה כי במקום זה היו כמויות רבות של מי תהום. הבניין הראשון שהוקם היה תחנת המשטרה בעלת שתי הקומות, שנבנה במטרה להפחית את הסכסוכים בקרב השבטים הבדואים.
תכנון העיר כלל 60 משבצות רבועות של שתי וערב, כל אחת 3.6 דונם (60X60 מטר) וכל ריבוע נחלק ל-4 חלקות שונות. רוחבם של הרחובות היה כ-15 מטר למעט רחוב קרן קיימת (קק"ל) ששימש כציר ראשי בעיר ורוחבו היה כ-20 מטר. כמו כן, התכנון כלל מספר מבני פאר כמו הסראיה, המסגד, בית המושל ועוד. תפקידם של מבנים אלו היה להדגיש את עוצמת השלטון.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, החל משנת 1914, שימשה העיר כמרכז של הצבא הטורקי ובשנת 1915 אף נבנתה בה תחנת רכבת, אשר מסילתה הגיעה מלוד ותוכננה להגיע עד תעלת סואץ, אולם לא נבנתה עד תומה.
ב-31 באוקטובר 1917 נכבשה העיר על ידי כוחות אנז"ק של הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל אלנבי. הבריטים המשיכו לפתח את העיר לפי תוכניות בינוי עיר שתאמו את התוכנית, לפיהן בנו הטורקים את העיר. המפורסמת בתוכניות אלו הייתה של הנרי קנדל, משנת 1937. בתקופת השלטון הבריטי הייתה העיר ערבית, ונקראה ביר א-סבע. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1922 גרו בבאר שבע 2,356 תושבים, מתוכם 98 יהודים בלבד. עד שנת 1936 גרו בה משפחות יהודיות בודדות.
על פי תוכנית החלוקה, נכללה באר שבע במדינה הערבית שתוקם בארץ ישראל. במלחמת העצמאות, עם עזיבת הבריטים את ארץ ישראל פלש אליה צבא מצרים בשני טורים, כשהטור המזרחי עבר וכבש את באר שבע ומיקם בה את מפקדת האחים המוסלמים. העיר העתיקה נכבשה מידי המצרים על ידי צה"ל ב-22 באוקטובר 1948, במסגרת "מבצע משה" של חטיבת הנגב בפיקודו של נחום שריג. ב-20 בנובמבר הגיעו לעיר העתיקה ליאונרד ברנשטיין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית להופיע בפני החיילים[1]
בעיר העתיקה נבנו שבעה פסאג'ים (פסאג' - קומפלקס של בתי מסחר ובתי מגורים מקורה). עד שנות ה-80 שימשה העיר העתיקה כמרכז העסקים והמסחר בבאר שבע, אך בנייתם של הקניונים גרמו למרבית העסקים לעזוב.
אתרים מרכזיים
מבין כ-350 המבנים שנותרו מהתקופה העות'מאנית והמנדטורית, ניתן למנות מספר אתרים הנחשבים כאטרקטיביים ביותר:
- באר אברהם, הנמצא במפגש בין הרחובות דרך חברון וקק"ל. זוהי באר עתיקה אשר נותרה שמורה במשך מאות רבות של שנים. במקום נמצא מרכז מבקרים הכולל חצר גדולה ובמרכזה הבאר.
- טחנת הקמח היהודית, הנמצאת בקצהו של רחוב קק"ל. הטחנה הוקמה ב-1902, על ידי מאיר שניידרוביץ' ויעקב גורדון.
- בית המושל, אשר בו נמצא מוזיאון הנגב לאומנות נקרא כך כי שימש כמעונו הרשמי של מושל המחוז. בעת מלחמת העולם הראשונה, הבניין שימש כמעון קצין המטה הבריטי. לאחר כיבוש העיר במלחמת העצמאות שימש המבנה את צה"ל. לאחר קום המדינה שימש כבניין העירייה במשך שנים רבות, עד הפיכתו למוזיאון בתחילת שנות ה-80.
- המסגד הגדול, השוכן ברחוב העצמאות. בניין זה נבנה בשנת 1906, על ידי השלטון הטורקי.
- מגדל המים, הנמצא ברחוב רמב"ם. במקורו סיפק המגדל מים למנועי קיטור, אשר שימשו את הרכבות המגיעות לעיר. לאחר סגירת תחנת הרכבת סיפק המגדל מים לתושבי העיר.
- תחנת הרכבת הטורקית, אשר נמצאת במפגש הרחובות רמב"ם ועלי דייויס. התחנה הוקמה על ידי הטורקים ב-1915. התחנה נסגרה בשנת 1927 והבניין שימש את השלטון הבריטי. כיום התחנה היא אתר לאומי מוכרז והמבנים הנמצאים בה עוברים הסבה למרכז מסחרי פעיל.
- המרכז לאמנויות באר שבע, השוכן ברחוב אנילביץ'. במקור נבנה על ידי משפחה ערבית כבניין מגורים למשפחה מורחבת ומכאן בנייתו הייחודית סביב חצר מרכזית. שימש לאחר שחרור באר שבע את בית הספר התיכון הראשון בעיר.
- בית המיסיון, הנמצא בפינת הרחובות האבות וטרומפלדור. בית זה הוקם בשנת 1903 ומעוצב בסגנון טורקי. בשנת 1911 הבניין נרכש על ידי אמריקאים והוקמה בו כנסייה ומגדל פעמונים. כיום מבנה הכנסייה והמיסיון צמודים למשרדי סדנת הרכב, של משטרת ישראל, בעיר.
- בית הספר בארי, אשר נמצא במפגש הרחובות שמחוני ורמב"ם. בית הספר הוקם בשנות הארבעים על ידי השלטון הבריטי בארץ.
- בית הנגבי - שוכן ברחוב ההסתדרות מול גן הנשיא. בית ערבי שנבנה בשנות ה-30 ובו התגוררה משפחה נוצרית אמידה. לאחר כיבוש העיר במלחמת העצמאות התגורר בבית זה, המושל הצבאי מיכאל הנגבי. כיום, משמש מבנה זה בית קפה מסעדה ומרכז לטיפולים אלטרנטיביים.
- בית הספר לילדי הבדואים, השוכן ברחוב חטיבת הנגב, בין רחוב הפלמ"ח ורחוב העצמאות. הוא הוקם בשנת 1914 ותוכנן לשמש כבית ספר לילדי הבדואים. מיד עם סיום בנייתו הוא הוסב לשימוש הצבא הטורקי. בכיבוש הארץ על ידי הבריטים הוא הוסב בחזרה לבית ספר. לאחר מלחמת העצמאות הוא שימש בתור בית החייל עד 1979. ב-1979 בית החייל הועבר והמקום שוקם ומשמש כחלק מפארק קרסו למדע.
- בית הסראייה, בית ממשל שנבנה בשנת 1901. כיום שוכנים בו משטרת באר שבע לצד מפקדת פיקוד הדרום של צה"ל.
- בית מרקחת הנגב הוא בית המרקחת הראשון בנגב ופועל מאז 1948.
- בית חירם דנין היה ביתו הפרטי של נציג חברת הכשרת הישוב בנגב, חירם דנין ומשפחתו, בשנות ה-30 של המאה ה-20. כיום זהו מקום משכנה של גלריה טרומפלדור. המבנה נמצא ברחוב טרומפלדור 19.[2]
- בית פריח' אבו מדין הוא בית בן שתי קומות. הקומה התחתונה הושכרה לחנויות. הקומה העליונה שימשה למגורים. אחרי קום המדינה שכן בבית מטבח הפועלים הראשון ואחר כך שימש אכסניה למועצת פועלי באר שבע. הכיכר הגדולה שלפני הבית שימשה כתחנה המרכזית הישנה.
- בית עארף אל-עארף (נבנה בין השנים 1937- 1938) היה ביתו הפרטי של ההיסטוריון והפוליטיקאי הערבי עארף אל-עארף בעת ששימש מושל נפת באר שבע. הבית ממוקם בפינה הצפונית של הצטלבות הרחובות הרצל והעצמאות בבאר שבע, ובשעתו נחשב לבית הנאה ביותר בעיר.
- בית הצלמנייה של העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ממוקם בבית מנדטורי ברחוב האבות 63 בחלק המערבי של העיר העתיקה של באר שבע בסמוך ל"בית האמנים". בבית זה ממוקם מוזיאון המצלמות של ארץ-ישראל, גלריה לצילום, בית ספר לצילום, הארכיון העירוני, מורשת ותיקי העיר, ישראל נגלית לעין, Humans of B7 ועוד פרויקטים הקשורים לצילום.
בניינים שנבנו לאחר 1948
- בית יציב - הוקם בשנת 1953 כאכסניית נוער לצד מרכז לימודי. המבנה נמצא בבעלות העירייה וקרן רש"י, והוא כולל בית הארחה, כיתות לימוד וחדרי ישיבות.
- פארק קרסו למדע - הוא מוזיאון מדע אינטראקטיבי וגן מדעי בבאר שבע, בעבר שימש חלק ממנו כבית הספר לילדי הבדואים.
- מרכז הצעירים - המרכז מספק במה להופעות מוזיקליות עבור ילדים ונוער.
- שוק הלמן - השוק העירוני הישן, שהיה ברחוב הפלמ"ח 1 עד 13, בין השנים 1960 ו- 1969. כיום רוב המתחם הזה סגור לקהל[3].
- המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע - מוזיאון שהוקם בשנת 2017 בסמוך לבית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע
- תיאטרון הפרינג' באר שבע
רחובות מרכזיים
פסאג'ים
- פסאג' אוניקו
- פסאג' ציון
- פסאג' ז'אק
- פסאג' העצמאות
- פסאג' הוד
- פסאג' הדסה
- פסאג' פאר
תוכניות עתידיות
בשנת 2011 נערך במקום סיור של ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה והתקבלה החלטה עקרונית להשקעה של עשרות מיליוני שקלים בפיתוח העיר העתיקה. החל משנת 2009 הושקעו כ- 130 מיליון שקלים בשימור ופיתוח אתרים במקום, בנוסף להקמת מוזיאונים שונים.
בשנת 2012 נערך פרויקט במכללת שנקר בו נדרשו הסטודנטים להציע רעיונות חדשים ומקוריים לתכנון רובע העיר העתיקה. בין שאר הרעיונות אשר עשויים להתגשם בקרוב[דרושה הבהרה] ניתן לציין פרויקטים כגון גנים נסתרים בתוך מבנים עתיקים, מתחמי אופניים להפקת אנרגיה, ועוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: העיר העתיקה באר שבע |
- החייאה עירונית - העיר העתיקה בבאר-שבע, הפסאז'ים כמקרה בוחן פרויקט מסכם במסגרת הסדנא למדיניות עירונית, פרופ' אורן יפתחאל, ספטמבר 2011
- אתר עיריית באר שבע
- מתכננים עתיד חדש לעיר העתיקה בבאר שבע | כתבה מתוך אתר news1.co.il, גלי שעיבי, 29/07/2012
- בבאר שבע מחזירים את העסקים לעיר העתיקה | כתבה מתוך ynet כלכלה, אילנה קוריאל, 29/07/2009
- עשרות מיליוני שקלים יושקעו בעיר העתיקה בבאר-שבע | כתבה מתוך גלובס, מיכל מרגלית, 17/04/2011
הערות שוליים
| באר שבע – מפת השכונות | |
|---|---|
|
33209358העיר העתיקה (באר שבע)