הסכם פריז (2015)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הסכם האקלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית הסכם ריקה.

הסכם פריז הוא הסכם שנקבע במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם, העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. ההסכם אושרר ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז[1] ונחתם בשנת 2016. נכון לנובמבר 2017, חתמו על ההסכם 195 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. הסכם פריז הוא הסכם המקיף בתחום האקלים הראשון בעולם[2].

מטרות

מטרות ההסכם הוא העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:

  1. הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית - המאה ה-18. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד[3].
  2. הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים. והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון
  3. עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים.

בנוסף, ההסכם שואף לצמצום פליטת גזי חממה. ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים[4].

האסטרטגיה להשגת המטרות כונתה 20/20/20: הפחתה של פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) ב -20%, הגדלת נתח השוק של אנרגיה מתחדשת ב -20%, ועלייה ב-20% חסכון באנרגיה[5].

אימוץ

ההסכם נכנס לתוקף לאחר שלפחות 55 מדינות אשררו את ההסכם[6]. ישראל אשררה את הסכם האקלים בתאריך 14 בנובמבר 2016 והייתה למדינה ה-110 בעולם שאשררה את ההסכם הבינלאומי[7].

יישום

בדצמבר 2018 התכנסה בקטוביץ שבפולין ועדה שגיבשה תוכנית פעולה מוגדרת ליישום מעשי של הסכם פריז. הנציגים הצליחו לגבש תקנות שלפיהן המדינות החברות בהסכם ימדדו, ידווחו ויאמתו את היקף פליטות גזי החממה שהן אחראיות לו[8].

בפברואר 2019 הודיעה ממשלת גרמניה על תכנית ענק להפסקת השימוש באנרגיית פחם בתוך שני עשורים. גרמניה היא ענקית תעשייה שכמעט שליש מהאנרגיה בה היא משתמשת מיוצרת באמצעות פחם. בשל היקפה, תוכנית זו נחשבת לאחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו אי פעם על ידי מדינה בניסיון להילחם בשינויי האקלים[9].

בסוף שנת 2019 העריכו גורמים באו"ם, בהתאם לדו"ח תכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), שעל פי הממצאים העדכניים יש לעדכן את היעדים שנקבעו בהסכם פריז, שכן אלו לא יספיקו כדי למנוע את ההתחממות בקצב שנשאף אליו בהסכם פריז. בנוסף העריכו באו"ם שלא נעשה מספיק גם כדי לעמוד ביעדי ההסכם המקוריים, ושהמדינות החתומות עליו מתקשות להגיע ליעדים שנקבעו. עם זאת, דו"ח של צמיחת פליטת הפחמן לשנת 2019 הראה שאמנם גדלה כמות הפליטות, אך קצב הצמיחה קטן (גידול של 0.6% לעומת שנת 2018, זאת בהשוואה לגידול בשנה קודם לכן שעמד על 2.1%)[10].

ביקורת

אורן קאס, יועץ פוליטי לשעבר וחוקר מדיניות במכון מנהטן לחקר מדיניות, תיאר את ההסכם כ"משהו בין פארסה להונאה".[11]

לדבריו, כל מדינה שלחה מסמך התחייבויות אך המדינות לא נדרשו להזכיר גזי חממה בהתחייבויותיהן, וכל מדינה יכלה להתחייב לדבר מסוים שהיא כבר התחייבה לו בעבר, או לחלופין להתחייב לפחות ממנו. המסמך הפקיסטני בהסכם, לדוגמה, התחייב בסתמיות כי בשלב מסוים פקיסטן תגיע לשיא של פליטות פחמן, ומיד אחר כך תחל בירידה.

גם סין והודו, המדינות שפולטות הכי הרבה פחמן דו חמצני לאטמוספירה, התחייבו לדברים מעורפלים במקרה הטוב, ומזיקים במקרה הרע. "סין", הוא אומר, "התחייבה להשתדל להגיע לשיא של פליטות פחמן בסביבות שנת 2030, אך מחקר של הממשל האמריקאי כבר שיער ששיא הפליטות של סין לאטמוספירה יהיה בסביבות שנת 2030, וכך יוצא שהיא לא התחייבה לכלום. אם השיא יגיע ב-2030, אז בעצם סין מתחייבת להגדיל את פליטות הפחמן שלה בעשור הקרוב".[11]

"הודו", הוא מוסיף, "לא התחייבה בכלל להפחית בפליטות הפחמן שלה, אלא רק להיות 'יותר יעילה', ולעשות זאת באופן איטי יותר מההתייעלות שלה כיום, כך שהיא התחייבה להאט בהתייעלות האקלימית שלה".

לטענתו מדינות ניצלו את הסכם פריז כדי להתחמק מאחריות: "בעוד בעבר היית יכול לבקר מדינות על כך שהן לא עושות מספיק כדי להילחם בפליטות הפחמן שלהם, הסכם פריז הפך זאת לבלתי אפשרי, משום שהן חתמו על ההסכם והסיקור התקשורתי גרם לזה להיראות כאקט משמעותי. אולי זה 'הסכם גלובלי'", הוא מסיים, "אך זהו 'הסכם גלובלי' לעשות כלום למען האקלים".[11]

יציאה מההסכם

על פי סעיף 28 להסכם, צדדים בהסכם יכולים להודיע לאו"ם על יציאה מההסכם רק 3 שנים לאחר שההסכם נכנס לתוקף בעבור אותה מדינה.

פרישתה וחזרתה של ארצות הברית

ביוני 2017 הודיע ממשל טראמפ על פתיחה בהליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שהייתה אחת ההבטחות המרכזיות של דונלד טראמפ מאז נכנס לבית הלבן, ובמקביל על פתיחה במשא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המיסים של ארצות הברית"[12]. ב-4 בנובמבר 2020, יום לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית שבהן הפסיד טראמפ ליריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן, הודיע הממשל על הפרישה מהאמנה[13]. ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך[14].

ב-21 בינואר 2021, שעות לאחר שנכנס לבית הלבן, חתם ביידן על מכתב שמחזיר את ארצות הברית להסכמי האקלים, בתוך 30 יום[15]. בנוסף, מינה ביידן כשליחו המיוחד לענייני אקלים את ג'ון קרי, שכיהן כשר החוץ של ארצות הברית בתקופת ממשל אובמה וסייע בניהול המשא ומתן על הסכם האקלים של פריז[16].

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם פריז בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד אי-פי, נציגים מ-175 מדינות חתמו על הסכם האקלים, באתר הארץ, 23 באפריל 2016
  2. ^ U.S., China formally enter climate change deal, www.cbsnews.com, ‏SEPTEMBER 3, 2016 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, ועידת האקלים אישרה את ההסכם ההיסטורי לבלימת ההתחממות הגלובלית, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2015
  4. ^ סוכנויות הידיעות‏, חרף הבטחת טראמפ: לפרישה מהסכם פריז לא יהיו השלכות מידיות לארה"ב, באתר וואלה!‏, 02 ביוני 2017
  5. ^ "European 20-20-20 Targets". RECS International. אורכב מ-המקור ב-2 ספטמבר 2019. נבדק ב-13 אפריל 2019.
  6. ^ שירות כלכליסט, ארה"ב וסין אישררו את הסכם פריז להפחתת פליטת גזי חממה, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2016
  7. ^ עדי חשמונאי‏, ישראל אשררה את הסכם האקלים: "מחויבים למאבק בהתחממות הגלובלית", באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2016
  8. ^ Harvey, Fiona (2018-12-16). "What was agreed at COP24 in Poland and why did it take so long?". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-01-22., אתר הגרדיאן
  9. ^ צעד היסטורי במאבק נגד שינויי האקלים: תוכנית הענק של גרמניה לגמילה מפחם - דה מרקר
  10. ^ שני אשכנזי, ‏כמה משרות יוצר דולר שמושקע באנרגיה ירוקה לעומת דולר שמושקע בדלקים מזהמים?, באתר גלובס
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 The Paris Climate Fraud, נבדק ב-2021-09-30
  12. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, הנשיא טראמפ: ארה"ב פורשת מהסכם האקלים, באתר הארץ, 1 ביוני 2017
  13. ^ עומר כביר, ארה"ב פרשה אתמול מהסכם פריז, בינואר זה יכול להשתנות, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2020
  14. ^ עמרי נחמיאס, טל שלו וסוכנויות הידיעות‏, גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם", באתר וואלה!‏, 02 ביוני 2017
  15. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    הארץ וניו יורק טיימס, מפשיל שרוולים: אלה הצווים וההוראות עליהם חתם נשיא ארה"ב הטרי ג'ו ביידן, באתר הארץ
  16. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, ביידן צפוי לשקם את המאבק במשבר האקלים, אך ספק אם ירחיק לכת, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2020



שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר

'2: מדעי המדינה' אינו ערך חוקי

ערך זה הוא קצרמר בנושא איכות הסביבה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32361755הסכם פריז (2015)