המכלול:הידעת?/רשימה/מועדים
דף זה מכיל את כל קטעי "הידעת?" המיועדים לעמוד הראשי הקיימים במכלול. הדף מציג את התבניות המכילות את הקטעים לפי מספר סידורי, כך ששום קטע לא חוזר על עצמו פעמיים, להבדיל מדף "המכלול:הידעת?" המציג את התבניות היומיות כפי שמופיעות בעמוד הראשי, אשר בתוכן משובצות התבניות המופיעות בדף זה.
קטעי "הידעת" מופיעים בעמוד הראשי באופן הבא:
במידה וקיים קטע משובץ ספציפית בתאריך (העברי) באותו יום בשנה הספציפית - מופיע קטע זה. באם לא קיים כזה שיבוץ מופיע קטע "הידעת?" השייך לתאריך עברי או לועזי רלוונטי. באם גם מועד כזה לא קיים - מופיע קטע "הידעת?" אקראי מרשימת התבניות הממוספרות (ולא מרשימת תבניות המועדים).
ברשימת התבניות הממוספרות עשויים להופיע גם קטעים שעשויים להיות משוייכים למועד מסויים, אולם לא בהכרח. שיבוצם לאותו מועד יתבצע באמצעות שיבוץ לתאריך בשנה. ברשימת תבניות המועדים יכללו רק תבניות שלא מתאים שיופיעו שלא במועד המתאים להם.
כיצד להוסיף קטעי "הידעת?" חדשים? |
---|
<noinclude> {{ניווט תאריכים | פרויקט = [[המכלול:הידעת?|הידעת?]] | הפניה = נושא הקטע | הקודם = תבנית:הידעת? 000 | הבא = תבנית:הידעת? 000 }} [[קטגוריה:תבניות הידעת?|000]] [[קטגוריה:תבניות הידעת? - אדריכלות]] [[קטגוריה:תבניות הידעת? - ארצות הברית]] </noinclude>
{{רשימת הידעת|000|תאריך מומלץ לשיבוץ בפורמט "15/08/2017"|ארוע מומלץ לשיבוץ|הערות}}
|
מאגר קטעי "הידעת?"
• 0-100 • 101-200 • 201-300 • 301-400 • 401-500 • 501-600 • 601-700 • 701-800 • 801-900 • 901-1000 • מועדים
שם | נושא הקטע | תוכן | תאריך מומלץ לשיבוץ | ארוע מומלץ לשיבוץ | הערות
|
---|---|---|---|---|---|
פורים1 |
' |
רוב האירועים שבעטים אנו חוגגים את חג הפורים אירעו בעצם בפסח. התענית של אסתר ומרדכי אירעה ביום טוב ראשון של פסח ובשני הימים הראשונים של חול המועד. שני המשתאות, הכניסה של אסתר לחדרו של אחשורוש, הושטת השרביט, הלילה בו נדדה שנת המלך, רכיבתו של מרדכי על הסוס וגם תליית המן - כולם אירעו בחג הפסח. כבר בפרק ג' פסוק ז' במגילת אסתר נכתב: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן...". מקור תאריך החג באדר, הוא תאריך שתוכנן לביצוע גזירת "להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים" בי"ג באדר שנה לאחר מכן, ונקמת היהודים באויביהם ביום שלפני י"ד באדר, ובשושן הבירה בט"ו. |
| ||
פרשת מסעי |
' |
”וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ”. פסוק זה מספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ח, המתאר את פטירתו של אהרן הכהן בא' באב בשנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים, נקרא בדרך כלל באמצעה של קריאת התורה של שתי פרשיות מחוברות - מטות ומסעי. אחת לכחמש שנים, ובשנה מעוברת, נקראות הפרשיות בנפרד, כשאז, על פי מסורות קריאה מסוימות, כגון זו של חב"ד, נקרא הפסוק בעלייה לתורה של הכהן. במקרה נדיר עוד יותר, החל כ-4 פעמים בכל 100 שנה, חל א' באב בשבת פרשת מסעי, ואז עולה הכהן וקורא על פטירת ראש משפחת הכהונה, הוא יום פטירת אהרן הכהן. דבר זה קרה לאחרונה בה'תשס"ח ויקרה שוב רק בה'תתי"ב. |
| ||
יום פאי |
' |
ב־14 במרץ מציינים במחלקות למתמטיקה באוניברסיטאות ברחבי העולם את יום פאי, זאת כתוצאה מהקירוב בן שלוש הספרות לערך פאי - 3.14. מהדרי ה"חג" חוגגים אותו בדרך כלל בשעה 1:59 אחר הצהריים (3.14159) ב-2015 חגגו בשעה 9:26 בבוקר (3.1415926). ביום פאי של שנת 2004 קבע הגאון-האוטיסט דניאל טאמט שיא אירופי בדקלום המספר - הוא הקריא את 22,514 הספרות הראשונות של פאי. את שיא גינס בדקלום פאי קבע רג'וויר מינה מהודו שב-21 במרץ 2015 דקלם ללא שגיאה 70,000 ספרות במשך 9 שעות ו-27 דקות. |
|