המזכירות הפדגוגית
המזכירות הפדגוגית (המזה"פ) היא הזרוע לעיצוב המדיניות הפדגוגית של משרד החינוך.
היסטוריה
בשנת 1952 הקים משרד החינוך והתרבות מועצה פדגוגית בת קרוב ל-40 חברים שכללו נציגים של משרד החינוך, הסתדרות המורים, האוניברסיטה העברית, הטכניון וחברי הכנסת. בפתיחת המועצה אמר שר החינוך שתפקיד המועצה "לדון ולשקול בבעיות היסוד של החינוך בישראל"[1]. ביוני 1956 הוקמה המועצה מחדש כשתפקידה "לדון בשאלות הפדגוגיות בכל שטחי הפעולה של המשרד". למועצה הוקמה מזכירות בת שישה חברים: אברהם ארנון, יעקב ניב, י. גולדשטיין, נחום גבריאלי, יוסף שוחט וד"ר א. קצנלבוגן[2]. ביולי 1956 הוחל בהוספת חברים למזכירות הפדגוגית כדי לחזק את המזכירות הפדגוגית "על ידי עובדים בעלי ניסיון מנהלי ופדגוגי"[3]. בספטמבר 1956 מנתה המזכירות הפדגוגית 11 חברים: ד"ר משה אבידור, מנכ"ל משרד החינוך, אברהם ארנון, י. אינר, יהודה ארליך[4], יוסף גולדשמידט, ד"ר מ. כוכבא, יעקב ניב, שרגא עדיאל, יוסף שוחט, ד"ר אליהו קצנלבוגן ויעקב שריד[5].
ביוני 1957 מינה שר החינוך את פרופ' פראוור ליושב ראש המזכירות הפדגוגית במהלך שעורר מרמורים על כך שממונה איש מבחוץ שכפוף ישירות לשר החינוך[6]. על המינוי כתב אלי אייל בהארץ[7]: "עד לפני שנתיים הייתה המזכירות הפדגוגית מוסד רשום ב"רשומות" כדת וכדין, אבל היה זה גוף משותק וחדל־אונים. כוונתו של שר החינוך, מר זלמן ארן, הייתה ליצור, כפי שמוגדר בפיו, "מטכ"ל חינוכי", שיכוון את הפעולות הפדגוגיות הטהורות של המשרד, נפרדות מן הפעולות השוטפות האחרות. שר החינוך ראה במזכירות הפדגוגית מעין חדר מבצעים, אשר לפי הערכותיו ומסקנותיו מותווים דרכי פעולה, נקבעים המועדים, הכלים והיעד."
בשנת 1959, עם תום כהונתו של פרופ' פראוור כיו"ר המזכירות הפדגוגית, מינה שר החינוך את סגנו, עמי אסף, לרכז זמנית את המזכירות הפדגוגית. לצד המזכירות הפדגוגית הוקמה ועדת קבע שכללה את שבח אדן, יעקב ניב, שרגא עדיאל ויוסף גולדשמידט[8].
בתחילת 1960 פוצלה המזכירות הפדגוגית לשתי חטיבות, האחת לחינוך יסודי בראשות נחום גבריאלי והשנייה לחינוך על יסודי בראשות י. שוחט[9].
בשנת 1970, במסגרת רפורמת השר יגאל אלון, אוחדו החטיבות המזכירות הפדגוגית חזרה למזכירות אחת[10]. נקבע שהרכב המזכירות יכלול מנהלי אגפים במשרד החינוך, נציגי הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים, מנהלי בתי ספר, מפקחים ונציגי בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות[11]. חברי המזכירות היו שרגא עדיאל כיושב ראש, מאיר אביגד, שבח אדן, חיים הדומי, ד"ר נפתלי זון, עמנואל יפה, יעקב נבי, יהודה קיל וד"ר אליהו קצנלבוגן[12]. בסוף 1971 התפטר עדיאל מתפקידו, על רקע חילוקי דעות עם מנכ"ל משרד החינוך[13]. לקראת מינוי מחליפו דרשו בהסתדרות המורים להעמיד דמות של מחנך בראש המזכירות הפדגוגית. לטענת יו"ר הסתדרות המורים, שלום לוין, "יש הרגשה שבאחרונה מרוקנים את המזכירות הפדגוגית מתוכנה וממהותה"[14].
בראשית 1972 מונה אריה שובל, שהיה קודם לכן מנהל הטלוויזיה החינוכית ליושב ראש המזכירות הפדגוגית[15].
באמצע שנות ה-80 הוביל שר החינוך, יצחק נבון, רפורמה במשרד החינוך, על פיה הוקם במשרד אגף פדגוגי, שנטל מהמזכירות הפדגוגית את האחריות על הצד הביצועי והותיר בידי המזכירות הפדגוגית קביעת אסטרטגיות ופיקוח על ביצוע מדיניות המשרד[16].
תפקידים
תפקידי המזכירות נקבעו בתקנות חוק חינוך ממלכתי (סדרי פיקוח) התשל"ג 1973, בהם: ההדרכה והטיפול בכל השאלות הפדגוגיות של מערכת חינוך החובה; פיקוח על ביצוע תוכנית הלימוד, תוכנית ההשלמה, תוכניות נוספות, ניסויים פדגוגיים; אישור ספרי לימוד וספרי עזר במוסדות וכן המלצה על עזרי לימוד או איסור על השימוש בהם.
פעילותה של המזכירות הפדגוגית מתפרסת על כל מגזרי האוכלוסייה ועל כל שכבות הגיל, מגני הילדים ועד למוסדות ההכשרה של כוח אדם להוראה.
מבנה
בראש המזכירות הפדגוגית עומד יושב-ראש הממונה על ידי שר החינוך, ולו שני סגנים במינוי קבוע. המזכירות בנויה משישה אגפים: אגף א' לפיתוח פדגוגי, וחמישה אגפי א' לתחומי הדעת: אגף אמנויות, אגף חברה ורוח, אגף מדעים, אגף מורשת, אגף שפות, אגף ספרי לימוד ואגף מנהל ותקציבים. בראש כל אגף עומד מנהל אגף, ותחתיו נמצאים המפקחים-המרכזים (מפמ"רים) של מקצועות הלימוד השונים וממונים על תוכניות הלימודים בתחומי הדעת השונים. המזכירות הפדגוגית כוללת גם את הממונים על שלושת המגזרים הלא-יהודיים: המגזר הערבי, המגזר הדרוזי והצ'רקסי והמגזר הבדואי, הממונה על החינוך העצמאי וכן שני גופי מטה: המטה לחינוך אזרחי והמטה לתרבות ישראל.
כמו כן, נוסדה במזכירות הפדגוגית חממה פדגוגית לפיתוח רעיונות ויוזמות להעמקת הלמידה ולגיוון ההערכה בבחינות הבגרות ובלמידה.
ראש המזכירות הפדגוגית (נכון ל-2018) היא ד״ר מירי שליסל.
ראשי המזכירות הפדגוגית
מאז הקמתה עמדו בראש המזכירות הפדגוגית האישים הבאים[17]:
- 1953–1957 – אברהם ארנון
- 1957–1959 – פרופ' יהושע פראוור
- 1959–1964 – נחום גבריאלי, משנת 1960 לחינוך יסודי
- 1960–1970 – יוסף שוחט, על יסודי[18]
- 1964–1971 – שרגא עדיאל, יסודי[19]
- 1972–1973 – יוסף שוחט
- 1973–1975 – מאיר איילי[20]
- 1975–1978 – עמנואל יפה, בשנת 1970 לחינוך יסודי[21]
- 1978–1979 – פרופ' יוסף בן-שלמה[22][23]
- 1980 – ד"ר שבח אדן
- 1980–1989 – דוד פור
- 1989–1993 – ד"ר אליעזר מרכוס[24][25]
- 1993–1996 – פרופ' דוד גורדון
- 1996–1999 – פרופ' עוזר שילד
- 1999–2001 – פרופ' מישל אביטבול
- 2001–2006 – פרופ' יעקב כץ[26]
- 2006–2009 – פרופ' ענת זהר
- 2009–2010 – (ממלאת מקום) דליה פניג[27]
- 2010–2011 – ד"ר צבי צמרת
- 2012–2013 – פרופ' עפרה מייזלס
- 2013–2014 – (ממלאת מקום) רחל מתוקי[28]
- 2015–2014 – ד"ר ניר מיכאלי[29]
- 2015–2016 – (ממלאת מקום) דליה פניג
- 2016–2018 – ד"ר משה וינשטוק[30]
- 2018–היום – ד"ר מירי שליסל[31]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: תקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח) |
הערות שוליים
- ^ נפתחה המועצה הפדגוגית, על המשמר, 4 באפריל 1952
- ^ הוקמה מועצה פדגוגית מרכזית, דבר, 29 ביוני 1956
- ^ חילופי אישים בתוך משרד החינוך, הארץ, 8 באוגוסט 1956
- ^ חילופי גברי במשרד החינוך, קול העם, 8 ביולי 1956
יהודה ארליך, דבר, 11 בינואר 1959 - ^ מינויים במשרד החינוך והתרבות, הארץ, 14 בספטמבר 1956
- ^ פרופ' יהושע פראוור יתמנה יו"ר המזכירות הפדגוגית, הארץ, 14 ביוני 1957
- ^ אלי אייל, סיכום שתי שנים של פעילות פדגוגית, הארץ, 10 באוגוסט 1959
- ^ יהושע ביצור, התפטרויות במזכירות הפדגוגית של משרד החנוך, מעריב, 8 באוגוסט 1959
לא היו התפטרויות במזכירות הפדגוגית, הצופה, 10 באוגוסט 1959 - ^ שתי חטיבות במזכירות הפדגוגית, דבר, 9 בפברואר 1960
- ^ עדית זרטל, רפורמת־אלון במשרד החינוך, דבר, 24 בנובמבר 1970; המשך
- ^ הוקמה מזכירות פדגוגית עליונה במשרד החינוך, למרחב, 5 באוקטובר 1970
- ^ מונו מפקחי המחוזות במשרד החינור, דבר, 18 במרץ 1971
- ^ שרגא עדיאל התפטר ממשרד החינוך, דבר, 12 בדצמבר 1971
- ^ תובעים להעמיד מחנך בראש המז' הפדגוגית, דבר, 5 בינואר 1972
- ^ א. שובל פרש מניהול הטלוויזיה הלימודית, מעריב, 3 בפברואר 1972
- ^ נורית דברת, המנכ"ל החדש משנה תיפקודים ונוהלים, מעריב, 30 בנובמבר 1986
- ^ מתוך אתר המזכירות הפדגוגית
- ^ על יוסף שוחט, באתר המזכירות הפדגוגית
- ^ על שרגא עדיאל, באתר המזכירות הפדגוגית
- ^ שר החינוך והתרבות, מעריב, 7 באוגוסט 1973
- ^ מינויים חדשים במשרד החינוך, למרחב, 14 באוקטובר 1970
- ^ יוסף בן שלמה יהיה יו"ר המזכירות הפדגוגית, דבר, 12 בינואר 1978
- ^ אהרן גבע, תומכי הזרם הכללי - התאחדו, דבר, 19 בינואר 1978
- ^ יו"ר המזכירות הפדגוגית, מעריב, 7 בנובמבר 1989
- ^ אורי דרומי, אחרי מות | בשביל הילדים, באתר הארץ, 9 ביולי 2010 – על ד"ר אליעזר מרכוס
- ^ על פרופ' יעקב כץ, באתר המזכירות הפדגוגית
- ^ על דליה פניג, באתר משרד החינוך
- ^ על רחל מתוקי, באתר משרד החינוך
- ^ על ד"ר ניר מיכאלי, באתר המזכירות הפדגוגית
- ^ אישור מינוי יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, החלטה מספר 1395 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 8 באפריל
- ^ בנט מינה את מירי שליסל ליו"ר המזכירות הפדגוגית, באתר "סרוגים", 23 ביולי 2018
33206952המזכירות הפדגוגית