מדרשית נעם
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| בית המדרש של המדרשיה, 1998 | |
 אתר מורשת עולמית | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית |
| התמחות | לימוד בחברותא |
| שכבות לימוד | חטיבת ביניים ותיכון |
| קמפוס | קמפוס בפרדס חנה (1945 - 2005), ובכפר סבא (1975 - היום) |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב אליקים שיוביץ |
| ראש ה | הרב צבי אזרחי והרב דסלר |
| משגיח | יענקי זרברובסקי |
| באחריות | רשת אורט |
| סגל |
הרב שאול ישראלי עוזי קלכהיים משה אדד |
| שונות | |
| ספרים | פרקים במחשבת ישראל, בעריכת הרב שאול ישראלי- חלוץ ספרי הלימוד במחשבת ישראל לבחינת הבגרות |
מדרשית נעם (נוער המזרחי) (בקיצור גם המדרשיה או מנפ"ח - ראשי תיבות של מדרשית נעם פרדס חנה) המכונה "אם הישיבות התיכוניות"[1] היא ישיבה תיכונית שפעלה שנים רבות בפרדס חנה. מאז 2007 התאחדה עם חטיבת קריית יעקב הרצוג בכפר סבא.
היסטוריה
המדרשיה הוקמה באלול ה'תש"ה (1945) על ידי ישראל סדן (אז קוז'ניצקי) ומיכאל צור (אז ליברמן), שעמדו בראש תנועת הנוער "נוער מזרחי"[2] (נע"ם), והרב יהושע יגל (מבוטא יוֹגל). הרב יגל היה מקורב לחזון איש והוא קיבל את ברכתו לפתיחת המדרשיה. המחזור הראשון מנה 17 תלמידים, רובם חניכי תנועת נע"ם.
המדרשיה קיבלה את שמה על ידי מייסדה - ישראל סדן והרב יהושע יגל שביקשו לפתוח 'ישיבה תיכונית ראשונה מסוגה' והגו את שם המקום 'מדרשית נעם'.
מטרת המוסד החדש הייתה לשנות את המצב בו הייתה נתונה החברה הדתית באותם ימים, במיוחד בשכבת הגיל הצעירה. הרב יגל נהג להדגיש שבאותם ימים הצעירים התביישו ללכת כשכיפה לראשם, ו"דתי" היה לכינוי גנאי. מטרת הקמת המוסד הייתה לתת גאווה לנוער הדתי - גם על ידי חינוך ערכי ומעמיק ברמה גבוהה וגם על ידי חימושו בכל ידיעות החיים ובהשכלה כללית. המוסד לימד לימודים כלליים ביחד עם לימודי קודש.
ייחודה של המדרשיה היה בשילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול. המטרה הייתה להכשיר את הנוער של הציונות הדתית לחיי המעשה בחברה ובמדינה. בניגוד לחלק מהישיבות התיכוניות הראשונות, זו לא הייתה הכרעה טקטית, כדי למשוך תלמידים והורים שלא היה סיכוי שיגיעו אלמלא כן, אלא בראש וראשונה הכרעה ערכית-עקרונית: מייסדי המדרשיה ראו לנגד עיניהם מן הרגע הראשון מודל של בן-תורה השולט ובקיא בכל הוויות העולם והמדעים.
במשך שנים הוציאה המדרשיה את כתב העת "ניב המדרשיה", שהכיל מאמרים תורניים, הגותיים וחינוכיים.
בחגיגות השלושים למדרשית נעם - הקים ישראל סדן את ה"מכינה למדרשיה" בכפר סבא - "קריית יעקב הרצוג". ה"מכינה" (כפי שנודעה) שימשה כחטיבת הביניים הדתית הראשונה בארץ והיוותה דגם להקמת חטיבות רבות בהמשך. ראש הישיבה הראשון היה הרב אהרן לפידות.
מרבית תלמידי המכינה למדרשיה המשיכו למדרשית נעם בפרדס חנה - מוסד האם. מאז אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 באו מרבית תלמידי המדרשיה מה"מכינה" למדרשיה בקריית יעקב הרצוג בכפר סבא,
מטה הנהלת המוסדות (מדרשית נעם והמכינה למדרשיה - קריית יעקב הרצוג) שכן בתל אביב ושימש כהנהלה למוסדות ששכנו בפרדס חנה ובכפר סבא.
בין הרבנים שלימדו בישיבה בעבר: שאול ישראלי שחינך ופיתח יחד עם ישראל סדן את מקצוע 'מחשבת ישראל' הנלמד בבתי ספר רבים ברחבי הארץ, מנחם אלון, שמחה קפלן, עוזי קלכהיים, מאיר צבי גרוזמן ועקיבא הכרמי. לאחר שהרב יגל בזקנותו עזב את ראשות הישיבה החליפו אותו עם השנים מספר רבנים, בהם הרב דוד בלוך, אך הרב יגל המשיך להעביר שיעורים לתלמידים עד פטירתו בדצמבר 2006.
בתשס"ה 2005 הוחלט, בניגוד לדעתו של הרב יגל, להפוך את קריית יעקב הרצוג ("המכינה") לישיבה שש שנתית. המחזור האחרון של המדרשיה, מחזור נ"ט, אשר מנה 85 תלמידים בשלוש כיתות, סיים את לימודיו בתשס"ז. בשנים האחרונות לקיומו הועם זוהרו של המוסד הוותיק ופעילותו פסקה. בישיבת ועדת החינוך דרש הרב יגל שהמדרשיה לא תיסגר.
כאמור, החל משנת 2007 חטיבת הביניים קריית יעקב הרצוג ("המכינה") בכפר סבא הפכה למדרשית נעם החדשה. לתפקיד ראש הישיבה מונה הרב צבי אזרחי אשר מאז מוביל את מוסדות המדרשיה. בשנת 2014 מונה אליקים שיוביץ למנהל התיכון במדרשיה. שמואל בר לבב - שימש כעשור כמנכ"ל של מוסדות המדרשיה ובסך הכל עבד 40 שנה במדרשיה (בתפקידים שונים).
בשנת 2015 עברה מדרשית נעם לבעלות חלקית של רשת אורט. למרות השינוי המנהלתי, לימודי החול ולימודי הקודש נותרו ייחודיים לצביון המסורתי. רשת אורט הכניסה למדרשיה תוכניות ופרויקטים חברתיים כגון פרויקט שומרי מסך שבו תלמידים משכבות התיכון מעבירים סדנאות ופעילויות בנושא מניעת בריונות ברשת.
הישגיה מתאפיינים באחוז הזכאים לבגרות מן הגבוהים בישראל (מעל ל-92%).[דרוש מקור]
בתחילת שנת הלימודים תשע"ח (2017-2018) הודיע מנהלה הוותיק של המדרשיה ובעשור האחרון המנכ"ל, שמואל בר לבב על פרישתו, במקומו מונה אבי הירש לתפקיד.
בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] נוספו מגמות העל - מדעי הבריאות ומערכות רפואיות וכן מגמת הנדסת תוכנה שכל אחת מהן בהיקף 10 יחידות לימוד. מדרשית נעם מובילה בהישגיה במגמות אלו בכל הארץ.[דרוש מקור] המדרשיה משתפת פעולה יחד עם בית חולים מאיר בכפר סבא הסמוך למוסד בנושא מגמת מערכות רפואיות ומדעי הבריאות וכן משמשת כמלונית למשפחות החולים הנמצאים בבית חולים מאיר.
בוגרים
המדרשיה העמידה למעלה משבעת אלפים בוגרים המעורים בכל שדרות החברה הישראלית - החל מהצבא, בחינוך, בעולם הישיבות, בעולם ההיי-טק והטכנולוגיה, בפוליטיקה ועוד. את רשימת הבוגרים הבולטים ניתן למצוא כאן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מדרשית נעם- שמואל מולר, בית יוצר לאינטלגנציה תורנית, מעריב, 7 בנובמבר 1963
- חנה שטרן, הערה בעניין תולדות 'מדרשית נעם' פרדס-חנה, המעין תשרי תש"ע
- יהודה עזריאלי, "המדרשיה" והמעשה, הצופה, 6 באפריל 1964, עמ' 2
- עמיחי אתאלי, הישיבה התיכונית הראשונה חוגגת 66, באתר nrg, 9 ביוני 2011
- אלישיב רייכנר, אחרי 45 שנה: שמוליק בר-לבב מנפץ את המיתוסים על מנפ"ח, גיליון דיוקן בעיתון מקור ראשון, י"ז באייר תשע"ח
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל ובשיכון המורים במדרשית נעם בפרדס חנה, באתר 'חלון אחורי', 14 באוגוסט 2019
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית המדרש הנטוש במדרשית נעם בפרדס חנה, באתר 'חלון אחורי', 15 בינואר 2020
הערות שוליים
- ^ ישיבת כפר הרא"ה קדמה לה בכשש שנים, אולם עד סוף שנות ה-40 היא פעלה כישיבה עם לימודי קודש בלבד.
- ^ מדרשיית נע"ם, הצופה, 16 בנובמבר 1943
32409490מדרשית נעם