רבי הלל דוד הכהן טריווש

הרב הלל דוד טריווש

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	תר"א
פטירה	ג' בסיוון תרס"א (בגיל 60 בערך)
מקום פעילות	הורודנה, וילקי (באזור וילנה)
השתייכות	רבני הציונות הדתית, רבני ליטא
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, פסיקה, אגדה
תפקידים נוספים	עורך כתב העת "הפסגה"
רבותיו	אחיו הרב אבא יוסף טריווש, הרב מנחם נחום יפה מהורודנה, הרב אליעזר לנדא מהורודנה
תלמידיו	הרב יהודה לייב הכהן מיימון
חיבוריו	"ונגש הכהן", "עבודת הכהן", שו"ת "תרומות כהן", "עדן גנים", מאמרים ב"הפסגה"

רבי הלל דוד הכהן טריווש (תר"א-ג' בסיוון תרס"א) היה אב"ד וילקי שבאזור קובנה, מחברם של ספרים תורניים ועורך כתב העת התורני "הפסגה" ששמו שונה כמה פעמים (ראו להלן). מרבני הציונות הדתית.

תולדות חייו

נולד בווילנה לרבי עוזר (נפטר בה' בשבט תרט"ז) שהיה מוכר כגאון וצדיק, וחברו של רבי בצלאל הכהן. התחנך אצל אחיו הגדול שהיה גדול בתורה בזכות עצמו, רבי אבא יוסף טריווש שכיהן כראב"ד וולקניק באזור וילנה וחיבר את הספר "חבל יוסף" ואת "כערכך הכהן" (הספד על הרב בצלאל הכהן).

נשא לאישה את פרומה-רייזל, בת הרב ראובן הכהן שהיה מנכבדי וולקניק. למד בישיבות וילנה ולאחר נישואיו בהורודנה, ושם היה תלמיד מובהק של רבי מנחם נחום יפה ורבי אליעזר לנדא וקיבל מהם הסמכה לרבנות. כן היה תלמידם של רבי משה יצחק אביגדור מקובנה ורבי ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר. לכבוד סיום לימוד הש"ס כשהיה בן 18 חיבר ספר מיוחד בשם "ספר גורלות". בהורודנה החל להשיב תשובות לשאלות הלכתיות. כמו כן החל להתפרסם גם כדרשן מחונן המרתק את שומעיו, ורבים באו לשמוע אותן.

משנת תרכ"ה שימש כמורה הוראה במושבה החקלאית לייפון ובתרל"ב מונה לרבה של וילקי.

מילדותו הוכר כעילוי. למד גם עברית ובמיוחד נודע כבקי בספרות העברית של ימי הביניים. כן היה חובב ספרים וביבליוגרף מומחה. ספרייתו הפרטית כללה אלפי כרכים. פרסם מאמרים בעתוני "המליץ", "הצפירה", "היום", ובכתבי-עת וקבצים תורניים. היה גם משורר ופרסם שירים רבים. בוילקי הקים ישיבה שבה למדו ש"ס ופוסקים, תנ"ך וגם רוסית, אף שהוא עצמו לא למד שפה זרה וידע רק עברית ויידיש. מישיבתו יצאו תלמידי חכמים מופלגים בעלי השכלה רחבה.

תמך ביישוב ארץ ישראל ובתנועת חיבת ציון והיה מקורב לרבי יצחק יעקב ריינס. את תמיכתו זו הביע בין השאר במאמרים בכתב העת שערך.

כתב העת "הפסגה"

הפסגה, כפי השם המקורי, היה המאסף התורני הראשון באימפריה הרוסית ויסוד לקבצים התורניים בזמננו. הקובץ הראשון יצא לאור באביב תרנ"ה והספיק בחייו לערוך שבעה קבצים. את השמיני ערכו והוציאו לאור חתנו הרב אברהם זקהם ובנו הרב קלמן טריווש בתרס"ב, ואת שני הבאים ערך והוציא לאור הרב זקהם לבדו בתרס"ד. עם פרוץ מהפכת 1905 הופסקה הוצאתו לאור של כתב העת. עשרת הקבצים הודפסו שוב במכון "זיכרון קדושי פולין", אשדוד תשנ"ו בארבעה כרכים (בשני הראשונים שלושה קבצים בכל אחד ובשני האחרים שניים). מתרנ"ו שמו לא היה רק "הפסגה" אלא צירוף ששונה 3 פעמים וכולל את השם המקורי: הר הפסגה, ראש הפסגה (מתרנ"ז), אשדות הפסגה (מתרנ"ח), אשדות הפסגה (מתר"ס) ועין הפסגה (מתרס"ב). שבעת הקבצים הראשונים יצאו לאור בדפוס האלמנה והאחים ראם בווילנה, השמיני והתשיעי יצאו לאור בוורשה והעשירי בפיוטרקוב.

חלה במחלה קשה לפני חג הפסח תרס"א ונפטר לאחר פחות מחודשיים.

חיבוריו

• ונגש הכהן - חקרי הלכה וסברות ופלפולים ושו"ת, וילנה תרמ"ב עם הקדמה שבה קונטרס בעניין גודל ערך הדפסת חידושי תורה עם דברים מהנצי"ב שזה חשוב גם בזמן של צרות. הקונטרס צורף בדפוס צילום לספר "הצדיק ר' שלמה" (על הרב שלמה זלמן בלוך שהיה מתלמידי החפץ חיים) בהדפסת "המוסד לעידוד לימוד התורה", ירושלים תשנ"ג. יצא בדפוס צילום מאה שנים לאחר ההדפסה הראשונה ב"מפעלי ספרים ליצוא", ירושלים תשמ"ג, וכן בהוצאת "המוסד לעידוד לימוד התורה", ירושלים תשנ"ט יחד עם "עבודת הכהן" שלו ועם "אור גדול" של הרב ירוחם יהודה לייב פרלמן ("הגדול ממינסק").
• עבודת הכהן - חקרי הלכה וסברות ופלפולים ושו"ת, ורשה תרמ"ט. יצא בדפוס צילום ב"מפעלי ספרים ליצוא", ירושלים תשמ"ג, וכן בהוצאת "המוסד לעידוד לימוד התורה", ירושלים תשנ"ט, יחד עם "ונגש הכהן" ו"אור גדול".
• שו"ת תרומות הכהן - בכתב יד.
• עדן גנים - שני חלקים של דרשות באגדה. החלק הראשון יצא לאור בורשה תרנ"א.
• פרץ נבעה - על ענייני השחיטה והרבנות בישראל, בהוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה תרנ"ט (1898). למעשה מדובר במאמר ארוך שיצא לאור כהוספה ל"עין הפסגה".
• השתייה כדת - על ייצור יין לפי ההלכה, דפוס ראם, וילנה תר"ס (1899). למעשה מדובר במאמר ארוך שיצא לאור כהוספה ל"עין הפסגה".
• מסיני בא - תשובה לטוענים שאין צורך בלימוד החכמים והפצת חידושי תורתם בשעת צרה. כולל גם לקט לגבי הרבצת תורה שעיקרו חילופי מכתבים עם הרב אברהם קלמנוביץ. יצא לאור בדפוס צילום בהוצאת "המוסד לעידוד לימוד התורה" בגודל קטן, ירושלים תשס"ב.

משפחתו

• אחיו הרב אבא יוסף טריווש - מחבר "כערכך הכהן", הספד על הרב בצלאל הכהן מווילנה.

צאצאיו

• הרב קלמן טריווש
• עטרה מלכה - אשת הרב אברהם זקהם
  • ד"ר משה ירדני
• הינדא – אשת הרב משה רוזין
  • הרב חיים רוזין
• אשת הרב זלמן שור שנרצח בתרע"ט בפרעות ברוסיה.

קישורים חיצוניים

• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' הלל דוד הכהן טריוואש, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 31–32, באתר HebrewBooks
• 'טריווש, ר' הלל־דוד ב"ר עוזר', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 53 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1251).
• 'הרב ר' הלל דוד הכהן טריווש ז"ל', בתוך: "בית הכנסת : גיליונות בית הכנסת הגדול בתל אביב", שנה ג', חוברת ח'-י' (כ"ה-כ"ז) אייר-אב תש"ח, עמ' 345

כתביו

• • "ונגש הכהן"
  • "עבודת הכהן"
  • "עדן גנים"
  • "פרץ נבעה"
  • "השתייה כדת"
  • חוברות "עין הפסגה"
    • "עין הפסגה", קובץ שביעי, חוברת א', וילנה תרס"א
    • "עין הפסגה", קובץ שמיני, חוברת ב', ורשה תרס"ב (יצא לאור לאחר פטירתו)
• חיבורי הרב טריווש בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0