הינו מוטורס

הינו מוטורס (באנגלית Hino Motors, ביפנית 日野自動車株式会社) - היא יצרנית יפנית של כלי רכב מסחריים (אוטובוסים ומשאיות^[1]) ומנועי דיזל עבור משאיות ואוטובוסים.

סמל החברה

הינו Commerce, שנת 1960

חברת "הינו מוטורס" נחשבת ליצרנית מובילה של משאיות בינוניות באסיה^[2]

"הינו מוטורס"

הינו מוטורס היא חברת בת של חברת המכוניות "טויוטה מוטור קורפורישיון" (Toyota Motor Corporation). חברת "הינו מוטורס" נסחרת בבורסה של טוקיו במדד ניקיי 225^[3]

מנהלת חברת "הינו מוטורס" ממוקמת בעיר "הינו" (日野市 Hino-shi) השייכת למטרופולין טוקיו.

בשנת 2012 העסיקה חברת "הינו מוטורס" 25,820 עובדים.

לחברת המכוניות טויוטה חלק של 50.1% במניות "הינו מוטורס" (נכון לשנת 2012).

בין השנים 2006-2016 בנתה חברת "הינו מוטורס" עבור חברת טויוטה את דגם הפאר (תצורת SUV) "Toyota FJ Cruiser".

ביפן, חברת "הינו מוטורס" זכתה בזיכיון כיבואנית בלעדית של משאיות חברת סקאניה השוודית, דגמי "Scania PRT-range".

היסטוריה חברת "הינו מוטורס"

המשאית הראשונה מסוג "TGE A" שייצרה חברת "The Tokyo Gas & Electrical Industry Co. Ltd ":

מטוס מסוג "Gasuden Koken" שייצרה חברת " TheTokyoGas&ElectricalIndustry Co. Ltd" בשנות השלושים

החברה הוקמה בשנת 1910. החברה הייתה קרויה "The Tokyo Gas & Electrical Industry Co. Ltd".

בשנת 1917 יצרה החברה את הרכב הראשון שלה, משאית מסוג "TGE A-Type".

בשנות השלושים ייצרה החברה מטוסי בוכנה (מבין המטוסים שבנתה החברה: "Gasuden Koken").

בין השנים 1935-1945 ייצרה החברה טנקים מסוג "Type 95 So-Ki" ששירתו את הצבא היפני הקיסרי.

בשנת 1937 התמזגה חטיבת הרכב של "הינו" עם "תעשיית רכב ושות' בע"מ. בשנת 1941 שינתה החברה את שמה ל"דיזל מוטור תעשייה ושות' בע"מ", ומאוחר יותר ל"איזוזו מוטורס בע"מ". בשנת 1942 נולד השם "הינו", (Hino Motors, Ltd).

במהלך מלחמת העולם השנייה ייצרה החברה משורין מוביל מסוג "1 Ho-Ki" עבור צבא הקיסר היפני. לאחר מלחמת העולם השנייה התמקדה החברה בבניית משאיות, אוטובוסים ומנועי דיזל. בשנת 1950 בנתה החברה מנוע דיזל, 7 ליטר, מסוג "1 Ho-Ki"

בשנת 1953 נכנסה החברה לשוק הרכב הפרטי, לאחר שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת רנו הצרפתית. החברה החלה לייצר את ההינו-רנו 4CV.דגם ה-"הינו-רנו 4CV" היה מבוסס על הדגם הצרפתי קטר שבו של חברת רנו,^[4].

בשנת 1961 החלה חברת "הינו" לייצר את דגמי הקונטסה 900, עם מנוע אחורי 893 סמ"ק, ואת הטנדר הינו בריסקה. בשנת 1964 החלה לייצר את הקונטסה 1300, בגרסאות סדאן וקופה. לאחר שהצטרפה לקבוצת טויוטה בשנת 1967 הפסיקה לייצר רכב פרטי, והתמקדה בייצור משאיות ואוטובוסים.

הרכבת קונטסה 900, קונטסה 1300, טנדרים הינו בריסקה במדינת ישראל (1963-1968)

בישראל הרכיבה חברת הינו באמצעות קייזר-אילין תעשיות כ- 8,000 כלי רכב מסוג : קונטסה 900, קונטסה 1300 וטנדרים הינו בריסקה (החל משנת 1963‏^[5]). מי שעמד מאחורי ההסכם היה התעשיין אפרים אילין^[6].

הרכבת דגם "קונטסה 900" בישראל

הינו קונטסה 900, הדגם יוצר בישראל

הינו קונטסה 900

הרכבת הדגם "קונטסה 900" בחיפה החלה בפברואר 1964 ועד סוף דצמבר הורכבו 1,302 יחידות, לכולן המתינו לקוחות. זו הייתה הצלחה מיידית: בסיכום השנתי של מסירות הרכב החדש ניצבה הקונטסה – מכונית אלמונית של יצרן יפני לא מוכר – במקום השלישי, אחרי החיפושית ומעט אחרי הפיאט 600. הקונטסה 900 עברה במכירות את האוסטין 1100 את הווקסהול ויוה ואת ה-פיאט 850 שהיו פופולרים בתקופה. דגם הקופה, "900 ספרינט" לא הגיע לישראל.^[7]^[8].^[9]

בסיס ההרכבה של הקונטסה 900 היה הקטר שבו,^[10] של רנו. משקלה העצמי של הקונטסה 900 היה 715 ק"ג. המנוע האחורי בנפח 893 סמ"ק הפיק 26 כ"ס, שהספיקו להגעה למהירות שיא של 110 קמ"ש. הגיר עם תמסורת של שלושה הילוכים היה בהגה.^[11], מרבית החלקים הגיעו מיפן, למעט מצבר, מצנן (רדיאטור), צמיגים, פגושים, שמשות וצבע שהיו תוצרת כחול לבן.^[12], בסיס הגלגלים היה 2,150 מ"מ, אורך הרכב 3,795 מ"מ, רוחבו 1,475 מ"מ וגובהו 1.415 מ"מ.

הקונטסה 900 הורכבה בכמות של 2,292 יחידות. מחיר היחידה באוקטובר שנת 1963 היה כ- 9350 ל"י (תוספת לרדיו 250 ל"י).

הרכבת דגם "קונטסה 1300" בישראל

הינו קונטסה 1300, הדגם הורכב בישראל בין השנים 1964-1968

הרכבת דגם ה"קונטסה 1300" בחיפה החלה במאי 1965.^[13] בתחילת 1965 החלו להגיע לישראל הקיטים הראשונים להרכבה, אבל תחילת ההרכבה נדחתה בגלל עיכוב באספקת חלקים מקומיים. עד מרץ 1968 הורכבו 4,310 יחידות. העיצוב היה של המעצב האיטלקי ג'ובני מיקולטי. הקונטסה הוצעה בשתי גרסאות: ממסרה של 3 הילוכים (מוט הגיר היה בהגה), וממסרה של 4 הילוכים. לגרסת 4 ההילוכים ניתן השם: "דה-לוקס", שהיה יקר בכ-500 ל"י מגרסה הפשוטה. מחיר הרכב לגרסת 3 ההילוכים היה במאי 1965 10,500 ל"י. בגלל המיתון ששרר במשק הופחת המחיר במאי 1967 מ-11,000 ל"י לגרסת הדה-לוקס, ל-9,915 ל"י. תוספת של רדיו מסוג תדיראן עלתה כ-250 ל"י.^[14]

מרבית החלקים הגיעו מיפן, למעט מצבר, מצנן (רדיאטור), צמיגים, פגושים, שמשות וצבע שהיו תוצרת כחול לבן,^[15] המנוע היה מנוע אחורי, 1251 סמ"ק, 40 כ"ס, ב-5,500 סל"ד, (גרסה נוספת - 54 כ"ס), מנוע 5 מיסבים ראשים, המהירות העליונה הגיעה ל-130 קמ"ש. בסיס הגלגלים היה 2,280 מ"מ, אורך הרכב 4,150 מ"מ, רוחב 1,530 מ"מ וגובה 1.398 מ"מ. משקל הרכב 888 ק"ג, בגירסת 3 ההילוכים, ו- 940 ק"ג בגירסת 4 ההילוכים.

ייצור ושיווק רכבי "הינו מוטורס" בעולם

קנדה

היינו משווקת משאיות ב-קנדה משנות השבעים של המאה העשרים, במאי 2006 הקימה מפעל הרכבה בקנדה, עם כושר ייצור של 2,400 משאיות בשנה.

קולומביה

ב-קולומביה מרכיבה חברת "הינו" באמצעות חברת הבת "Hino Motors Manufacturing Colombia (HMMC)" משאיות בינוניות וכבדות מאוקטובר 2007.

עד מאי 2014 הרכיבה החברה 20,000 משאיות בקולומביה.

מקסיקו

במקסיקו, "הינו" בשותפות של 80:20 עם חברת המסחר היפנית מיטסואי, (Mitsui) שנפתחה בשנת 2009, ועם כושר ייצור של 1,200 משאיות סדרת "Hino 500" בשנה.

אירלנד

חברת "הינו" משווקת משאיות באירלנד מאז שנת 1968 באמצעות חברת "J Harris on the Naas/Nangor Roads".

פקיסטן

בפקיסטן הוקמה חברת "Hinopak Motors" בשנת 1985. החברה הוקמה על ידי "הינו מוטורס", "Toyota Tsusho Corporation", " Al-Futtaim Group " ו- "PACO". הקונצרן מייצר ומשווק משאיות דיזל ואוטובוסים בפקיסטן. "Hinopak מוטורס" רכשה נתח שוק של 70%, מה שהופך אותו ליצרן הגדול ביותר במשאית בינונית כבדה תעשיית האוטובוס בפקיסטן.

ארצות הברית

בארצות הברית, ב- וירג'יניה ב- Williamstown, הקימה "הינו מוטורס" מפעל לבניית משאיות, (מסוג Hino 600) בשטח של 18,000 מ"ר^[16]

דגמי משאיות המיוצרות בארצות הברית :

145 - סוג 4 (משאית בינונית)
165 - סוג 4 (משאית בינונית)
185 - סוג 5 (משאית בינונית)
238 - סוג 6 (משאית בינונית)
258 - סוג 6 (משאית בינונית)
268 - סוג 6 (משאית בינונית)
338 - סוג 7 (משאית כבדה)
358 - סוג 7 (משאית כבדה)

דגמי מטוסי בוכנה שבנתה חברת "The Tokyo Gas & Electrical Industry Co. Ltd" בשנות השלושים

Gasuden KR-1
Gasuden KR-2
Gasuden Model 1
Gasuden Model 2
Gasuden Model 3
Gasuden Koken
Gasuden TR-1
Gasuden TR-2

דגמי מכוניות שבנתה חברת "הינו מוטורס"

הינו-רנו 4CV
הינו Commerce (מסחרית)
קונטסה 900
קונטסה 900 ספרינט (מכונית ספורט, 2 דלתות)^[17]
קונטסה 1300^[18]
קונטסה 1300 קופה (2 דלתות)
קונטסה 1300 ספרינט (מכונית ספורט, 2 דלתות)^[19]
הינו בריסקה (בריסקה 900, בריסקה 1300) (טנדר)

מרכבי אוטובוסים וסוגי אוטובוסים שמייצרת חברת "היינו מוטורס"

"Poncho" (אוטובוס קל) (הינו פונקו)
"Liesse & Liesse II" (אוטובוס קל) (הינו Liesse)
"Blue Ribbon & Blue Ribbon II" (אוטובוס עירוני)
"Rainbow & Rainbow II" (אוטובוס בינוני)
"הינו Melpha" (אוטובוס בינוני)
"S'elega" (אוטובוס מהודר)
(Front-engine chassis (FB, FC, XZU (לדגמי אוטובוסם קלים)
Front-engine chassis (AK, FF, FG) (לדגמי אוטובוס כבדים)
Mid-engine chassis (BG, BX, BT, CG, CM (לדגמי אוטובוס כבדים)
Rear-engine chassis (RC, RF, RG, RM, RK, RU, RV, RN, HT) (לדגמי אוטובוס כבדים)
Front-engine Type C school bus chassis (Hino 338) (לדגם אוטובוס להסעת תלמידים)

דגמי משאיות שייצרה ומייצרת חברת "היינו מוטורס"

הינו סדרה TH (בין השנים 1950-1968)
פורד סדרה N (בין השנים 1980-1998)
הינו Hino Profia (סדרה 700)
הינו 600 - סדרה 600 מיוצרת משנת 2004 ועד היום
הינו Dutro (סדרה 300)
Ranger 2 FA, FB, FC
הינו סדרה 500
Ranger KL (משנת 1969)
Ranger (דור שני משנת 1980)
Ranger (דור שלישי משנת 1989) (הדגם קרוי: Rising Ranger וגם Cruising Ranger)
Ranger (דור רביעי משנת 2002) (הדגם קרוי:Ranger Pro)
155 סוג 4

תמונות - מדגמי "הינו מוטורס"

טנק מסוג "Type 95 So-Ki" שייצרה החברה בין השנים 1935-1945 לשרות הצבא היפני הקיסרי
טנק מסוג "Type 95 So-Ki" שייצרה החברה בין השנים 1935-1945 לשרות הצבא היפני הקיסרי
טנק מסוג "Type 95 So-Ki" שייצרה החברה בין השנים 1935-1945 לשרות הצבא היפני הקיסרי