הרב שמואל יעקב קאהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמואל יעקב קאהן
האדמו"ר בניסן ה'תשפ"ד
האדמו"ר בניסן ה'תשפ"ד
לידה 15 בספטמבר 1943 (גיל: 81)
ט"ו באלול תש"ג
ירושלים
מדינה ישראל
מקום מגורים ירושלים
רבותיו רבי חיים מאיר הגר ורבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב
בת זוג שרה חנה פייגא שנעעבאלג
אב רבי אברהם יצחק קאהן
אם יענטא ראטה
האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק ה־ראשון
י"ח בטבת ה'תשנ"ז – מכהן
(27 שנים)
האדמו"ר בתפילת שחרית (מסתובב בין המתפללים כמנהג רבו האמרי חיים מויז'ניץ)

הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בט"ו באלול תש"ג) הוא האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק ומייסד החסידות.

ביוגרפיה

נולד בירושלים כבן הבכור לרבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, וליענטא בתו של רבי אהרן ראטה מייסדה של שושלת שומרי אמונים. נקרא על שם סבו רבי שמואל יעקב ראטה - אביו של רבי אהרן ראטה.

בצעירותו למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק למשך 6 חודשים, שם התקרב לאדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר (ה'אמרי חיים'), ונחשב לאחד מתלמידיו הקרובים. במשך שנות לימודו בויז'ניץ שלח אליו אביו את רבי דניאל פריש (לימים מחסידיו) להביא לו את צרכיו וללמוד עימו בחברותא מדי שבוע.

כמו כן היה מקורב לחתנו של רבי חיים מאיר, רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב שהתגורר בירושלים, וכן נסע לעיתים תכופות לאנטוורפן להסתופף אצל האדמו"ר רבי יעקב לייזר מפשוורסק.

נשא את שרה חנה פייגא, בתו של רבי ישעיה שנייבלג, רב מושב בני ראם ואחר כך חבר בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלזא.

אדמו"רות

ערך מורחב – חסידות תולדות אברהם יצחק

עם פטירת אביו, בחנוכה ה'תשנ"ז, הכתירו רוב החסידים את האח הצעיר רבי דוד קאהן כאדמו"ר במקום אביו, ורבי שמואל יעקב פרש מהחסידות עם תומכיו ובי"ח בטבת בשנה זו הוכתר לאדמו"ר והקים את חסידות תולדות אברהם יצחק. בראש תומכיו עמדו רבי מאיר ברנדסדורפר ורבי דניאל פריש. הרב ברנדסדורפר שימש כרב הקהילה עד לפטירתו בכ' באייר תשס"ט, וגם האדמו"ר רבי מנחם מונדרר מקאסוב תמך בהקמת החסידות, והגיע בעצמו לטישים ואירועים שערך.

באופן כללי האדמו"ר רואה את עצמו כממשיך דרך רבו האמרי חיים מויז'ניץ. בין היתר הוא שם דגש על השבת כערך מרכזי בתורת החסידות. הדבר מתבטא בעריכת אירועים סביב השבת, כאשר הבולט שלהם הוא הטיש שנמשך כחמש שעות, כמנהגו של האדמו"ר מוויז'ניץ. אירוע זה מושך אליו רבים גם מחוץ לחסידות, בהם גם דתיים ומסורתים.

בהנהגתו הוא שינה מהנהגת חסידות האם תולדות אהרן. כך למשל נוסח התפילה בחסידות הוא בנוסח ויז'ניץ. כמו כן, בניגוד למקובל בחוגי הקנאים, הוא הקים קהילה בביתר עילית, שמעבר לקו הירוק[1], וכן נוהג לפקוד את הכותל המערבי[2].

בתחילת שנת ה'תש"פ הקים קריה לחסידיו בשכונת הר יונה שבנוף הגליל, ואף החל לשהות שם במשך השנה במטרה לעודד מגורים של חסידיו במקום.

ספריו

  • קדושתו של אהרן, ליקוטים מספרי זקינו רבי אהרן ראטה.
  • "זיכרון יהודה", סיפורים ודברי תורה מרבו, רבי יהודה מדז'יקוב, ה'תשס"ב.
  • "אמרי קודש", שיחות, ה'תשע"ג.
  • "דברות קודש", לימים נוראים, ה'תשע"ד.
  • "דברות קודש", ל"ג בעומר, תשע"ד.
  • "דברות קודש", על חג השבועות, תשפ"א.
  • "דבריו חיים וקיימים" סיפורים מרבו, ה'אמרי חיים' מויזניץ.
  • "אגרות הדרכה", לקט מכתבים, ה'תשע"ז.
  • זמירות שבת 'דא היא סעודתא'.
  • קונטרסי "דברות קודש", יוצא לאור כל שבוע לקראת שבת.

משפחתו

לרבי שמואל יעקב יש ששה עשר ילדים:

בניו:

בנותיו:

חסידיו הבולטים

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ בית המדרש "תולדות אברהם יצחק" ביתר.
  2. ^ משה ויסברג, באישון לילה: הרבי ממאה שערים הגיע לכותל המערבי, באתר כל רגע, ‏י"ב בניסן תשפ"ג.
  3. ^ העדה, "החבריא הקדושה", בתוך דורות - 0094 (ויחי), גליון 94, תשע"ב, "הישיבה", באתר אוצר החכמה.
  4. ^ מוטי ארגמן, הקדוש רבי אריה ליבוש טיטלבוים הי"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2008
  5. ^ חתן האדמו"ר רבי יוסף לייפר מווערדן-נדבורנה.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0