הוצולים

הוצולים
Гуцули

אוכלוסייה
25,290
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
הרי הקרפטים: :21,400 (2001) -דרום גליציה, בוקובינה, זקרפטיה :3,890 (1918)- בוקובינה ומרמורש  : 108 (2002)
שפות
אוקראינית, ניב הוצולי
דת
נצרות - הכנסייה האוקראינית האורתודוקסית הכנסייה האוקראינית היוונית- קתולית ובמיעוט -הכנסייה הרומית קתולית
קבוצות אתניות קשורות
בויקים, למקים, דולינים

הוצולים עם נשפני טרמביטה (טרמביטרים) בשנת 1930

הוצולים (באוקראינית: гуцули, ברוסית: гуцулы, ברומנית: ביחיד huțul, ברבים huțuli, בפולנית: ביחיד: Hucuł, בריבוי Huculi, Hucułowie בסלובקית: Huculi) הם בני קבוצה אתנו-תרבותית אוקראינית קטנה החיה בעיקר במערב אוקראינה בדרום-מזרח הרי הקרפטים האוקראינים ובחלקם באזורי הגבול הצפוני של רומניה, במרמורש ובוקובינה.

הם מתרכזים בעיקר במחוזות איוואנו-פרנקיבסק (עמק הפרוט והצ'רמוש השחור) שבגליציה ההיסטורית (הליץ'), בצ'רנוביץ שבצפון בוקובינה (לאורך הצ'רמוש הלבן) ומחוז זקרפטיה של אוקראינה העכשווית, לאורך הטיסה השחורה וטיסה הלבנה. ביתר דיוק ההוצולים חיו בנפות ורחובינסק, יארמצ'אנסק, דרום הנפות קוסוב ונדבורנה שבמחוז איוואנו-פרנקיבסק, בנפת פוטילה ובדרומה של נפת ויז'ניץ שבמחוז צ'רנוביץ ובנפת ראחיב שבמחוז זקרפטיה). בצפון רומניה חיים הוצולים במרמורש ובבוקובינה הדרומית. בהתאם למיקומם ניתן לדבר על הוצולים מזקרפטיה, הוצולים מבוקובינה ועל הוצולים גליציאנים.

ס"כ שטח אזור "הוצוליה" (באוקראינית:גוצולשצ'ינה) הוא לערך 6,500 קמ"ר. ההוצולים נודעו בעבר בעיקר כרועי צאן.

תחת השלטון האוסטרי והרומני ראו ההוצולים את עצמם חלק מהקבוצה היותר רחבה של הרוטנים (רוּסין) או דוברי רוטנית ("רוסקי"). הם הגדירו את עצמם גם כ"רוטנים הרריים" או "רועי צאן אוקראינים הרריים".מאז אימוץ רוב רובו של האזור המאוכלס על ידיהם על ידי אוקראינה הם מזדהים עם הזהות הלאומית האוקראינית. במפקד האוכלוסין הכלל-אוקראיני משנת 2001 21,400 תושבים מאוקראינה זיהו עצמם כבני תת-הקבוצה האתנית ההוצולית. כולם, פרט ל 8 רשמו את עצמם גם כאוקראינים אתנים.

עד שנת 1945 היו ההוצולים מפוצלים. עד למלחמת העולם הראשונה רוב רובם נמצאו בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית (שקמה רשמית ב-1867):חלק מאדמותיהם השתייכו לקיסרות אוסטריה, וחלק - לממלכת הונגריה. אחרי שנת 1920 הארצות ההוצוליות התחלקו בין פולין, רומניה וצ'כוסלובקיה. בשנת 1939 ה"גוצולשצ'ינה" סופחה לברית המועצות.

השם

תת-אתניות אוקראיניות-רוטניות בזקרפטיה - רוטניה:כחול - למקים, חום -בויקים, ורוד - דולינים, ירוק - הוצולים

חבל רוטניה הטרנסקרפטית או "זקרפטיה" על מפת אוקראינה

לגבי מקור השם "הוצולים" קיימות השערות שונות. לפי אחת מהן המילה באה לכאורה מ"קוצ'ול" - כלומר "נווד" (באוקראינית ספרותית - "קוצ'וביק"), שהפכה ל"קוצול" ומשם ל"הוצול".כינוי זה, טוענים, דבק בהם מפני שהיו פליטים מרוס של קייב שנמלטו אל הרי הקרפטים מפני הפולשים המונגולים. כינוי זה יכול להיות קשור גם לסגנון חייהם החצי-נוודי בעבר על רקע עיסוקם כרועי צאן. היו שחשבו אותם לשרידים של שבטי נוודים שונים שעברו במקום.קבוצה של היסטוריונים, בלשנים ואתנוגרפים טענו שהמילה היא ממקור טורקי קדום, קומני או פצ'נגי.

חוקרים אחדים סברו כי מקור השם הוא במילה אוע'וז או אוצים, תת-שבט טורקי שברח גם הוא אל ההרים מפני המונגולים. לדעת מחבר נוסף,שאלו ההוצולים את שמם מהצילו (הצילה) או הצטל, אחיו של הנסיך רוסטיסלב של מורביה הגדולה או אולי משבט ההורולים-הוצים, בני בריתם של האוסטרוגוטים. במאה ה-19 נפוצה התאוריה לפיה המילה נגזרת מהמילה הרומנית hoț או עם תו יידוע hoțul, כלומר "הגנב", מה שמוסבר על ידי היותם אנשי הרים ויערות שמקרבם קמו היידוקים ו"גזלנים"..

יש שזיהו בהם את צאצאי האוליצ'ים, שבט סלאבי שהתיישב מחדש בהרי הקרפטים. אף אחת מההשערות המוזכרות אינן נחשבות בימינו כוודאיות. השם "הוצולים" נראה יותר כ"אקסונים", כלומר כינוי שהודבק להם על ידי קבוצות אתניות ועמים שכנים, אחד מהם בני בויקו, המקורבים להם. בתעודות כתובות המילה "גוצול" ו"גוצוליאק" מופיעה החל מאמצע המאה ה-18 וככינוי ברור לקבוצת תושבי הקרפטים המזרחיים -רק במאה ה-19, ביתר דיוק בהחל משנת 1816. ההוצולים קראו לעצמם בעבר "רוסים" או "עם רוסי".

מוצאם ותולדותיהם

בעיני חוקרים רומנים כגון ההיסטוריון ניקולאיה יורגה ההוצולים או ה"הוצאנים" אינם אלא רומנים שהתבוללו ושעברו סלביזציה. ברם רוב הדעות אינו שולל מוצאם הסלאבי. קיימת השערה שהם צאצאי הקרואטים הלבנים, שבט סלאבי מזרחי שהיה חי מצפון לקרפטים במאות 4-12, או צאצאים של האוליצ'ים, שבט סלאבי אחר שנמלט אל הרי הקרפטים מפני הפצ'ניגים. לדעת הבלשן האוקראיני ברוניסלב קוביליאנסקי שביסס את דעתו על ניתוח הניב ההוצולי-פוקוטי, אבות תושבי "הוצוליה" ופוקוטיה היו בני שבטים סלביים מזרחיים - אולוצ'ים - שבאו מדרום אזור הדנייפר, וטיברצים שבאו מן האזור שבין הדנייסטר לקרפטים, ושהתיישבו בהרי הקרפטים תוך התבוללות בתוך האוכלוסייה המקומית. אזור ההתיישבות של הוצולים היה בחלק העליון של הנהרות טיסה, טאראק (טרסווה) וטאלאבור (טרבליה). ההוצולים רואים את עצמם חלק מהאומה האוקראינית ומתת-הקבוצה הרוטנית שלה. מצד שני להזדהות זו הייתה לעיתים הסתייגות בצד הרוטני.

ההוצולים במרחב הרומני

ההוצולים הגיעו לבוקובינה ולצפון הנסיכות מולדובה מכיוון הרי גליציה. סיבות הגירתם דרומה היו ככל הנראה עומס המיסים וגזרות כלכליות אחרות, צווי הגיוס לצבא האוסטרי, לחצים להמרת דת (קתוליזציה). היו גם במולדובה רועי צאן וכן פועלים יומיים על אדמות המזנרים. אחד הגורמים שהקלו על הגירתם לצפון מולדובה היה שלטונה הזמני של פולין באותם השטחים בשנים 1691-1699. במאה ה-18 הם נהנו מכמה פריבילגיות מטעם שליט מולדובה, קונסטנטין מברוקורדט.

השפה

ההוצולים מדברים ניב של האוקראינית המערבית עם כמה השפעות מפולנית, סלובקית ורומנית. באוקראינה ההוצולים מתקשרים ביניהם בניבים ההוצולים ובימינו גם בשפה הספרותית האוקראינית. ברומניה הם מדברים בניבים שלהם וברומנית.

לניבים ההוצולים של האוקראינית יש אפיונים קרובים לשפה הסלובקית:למשל בסיומות של יחסות מסוימות ("אשה" ביחסת האמצעי היא жінков במקום жінкою בשפה האוקראינית הספרותית). בדומה לרוסית הקדומה, המלית «ся» המשמשת בבניין הרפלקסיבי של הפועל מונחת לפני הפועל ולא בסופו כמו באוקראינית ספרותית וברוסית מודרנית (בהוצולית - Я так ся вчора напив, באוקראינית ספרותית - я так учора напився, ברוסית «я так вчера напился» כך השתכרתי אתמול). יש להוצולים גם היגויים מיוחדים כמו "вэно" במקום "вино",‏ "йек" במקום "як", וכו'. בימינו, בין היתר בהשפעת מערכת החינוך קיימת גם באוקראינה, וגם ברומניה, מגמת דעיכה של הניב ההוצולי לטובת האוקראינית הספרותית.

עיסוקיהם הבסיסיים

ההוצולים עסקו בעיקר בגידול בקר וצאן, תעשיית העץ והובלת העצים על גבי רפסודות על הנהרות ,גידול דבורים. מייחסים להם את יצירת גזע הסוס הידוע כ"פוני הוצולי".

לחקלאות (בראש ובראשונה הפרדסנות) הייתה חשיבות משנית. ההוצולים נודעו גם כבעלי מלאכה שעסקו בפיסול מעץ וייצור קישוטי קש, עיבוד עורות, ייצור חפצי נחושת ופליז, קדרות, אריגת שטיחים, קישוטים על ביצים (פיסאנקה). חלק מהם עוסקים במלאכות אלו עד היום. ההוצולים בנו כנסיות מעץ, בדומה לשכניהם, האוקראינים הגליציאנים והרוטנים, הבויקים והלמקים. הגברים ההוצולים נהגו בעבר להיות מצוידים להגנתם ב"ברטוק" - גרזן עם ראש קטן וידית ארוכה.

לתרבות ההוצולים היבטים דומים לתרבותן של קבוצות אתנו-תרבותיות אוקראיניות אחרות בסביבה - במערב ובדרום מערב אוקראינה, בעיקר לזו של הבויקים והלמקים. יש להם אפיונים משותפים גם עממים הרריים אחרים כמו גורלים בפולין וסלובקיה, עם הוולאכים של מורביה והרומנים החיים בבוקובינה ומרמורש.

מוזיקה - כלי נגינה

כלי הנגינה הלאומי של ההוצולים הוא ה"טילינקה" - חליל פתוח ללא חורים, עשוי מעץ אגוז הלוז או הערבה. כן נפוצה בקרבם גם ה"טרמביטה" - כלי נשיפה עשוי צינורות עץ בעלי אורך עד 4 מטרים, בכיסוי עץ ליבנה, ללא שסתומים. טרבמיטה שימש להעברת איתותים למרחקים גדולים - כמו בהתחלת איסוף עדרי הצאן והבקר לקראת העלייה אל כרי מרעה בהרים הגבוהים, וכן נשמעה בחג המולד ובעוד כמה הזדמנויות בשנה. בעזרתה היו מודיעים רועי הצאן בפולונינות של הקרפטים האוקראינים על מיקום הימצאותם בהר עם העדרים. בעבר היו משתמשים בטרמביטה גם לאזעקה במקרי חירום ולמטרות נוספות. ההוצולים מנגנים גם במפוחית - "הרמושקה" (גרמושקה), צימבלי, חליל רעים ("סופילקה") וכן בחמת חלילים, בכינור ("סקריפקה") ודרימבה.

הוצולים במדיה אמנותית

ההוצולים שימשו השראה לסופרים רבים:

בשפה האוקראינית - איוואן פרנקו, לסיה אוקראינקה, מיכאילו קוציובינסקי, ואסיל סטפאניק, מרקו צ'רמשינה

בשפה הרומנית - מיכאיל סדוביאנו

בשפה הפולנית - סטניסלב וינצנץ.

קיומם ותרבותם משתקפת גם ביצירות ציור של האמן הפולני-ארמני יליד טרנסילבניה תאודור אקסנטוביץ' שצייר תמונות וסצנות מחיי ההוצולים, או של האמנית האוקראינית הלינה זובצ'נקו.

בקולנוע - סרטו משנת 1965 של סרגיי פאראג'אנוב הארמני - צילי אבות נשכחים, המבוסס על ספר מאת מיכאילו קוציובינסקי, מתאר קטעים מהחיים המסורתיים ההוצולים.

יסודות הוצולים נמצאו בהופעתה "ריקודים פראים" של רוסלנה ליז'יצ'קו, הזוכה התחרות אירוויזיון בשנת 2004

גזע סוסי הפוני הוקול קרוי על שם ה"הוצולים" אשר התגוררו בקרפטים של אוקראינה ורומניה.

אירועי תרבות

• פסטיבל בינלאומי לפולקלור הוצולי בתחום המוזיקה והאמנות מתקיים כל קיץ למשך 3 ימים בכפר ששורי באוקראינה.
• מוזיאונים מוקדשים להוצולים קיימים בעיר קולומיה באוקראינה:
  • מוזיאון פיסאנקי
  • המוזיאון לפולקלור של ההוצולים ושל פוקוציה

דת

ההוצולים משתייכים לדת הנוצרית אורתודוקסית, ולנצרות היוונית-קתולית אוקראינית, אך נשמרים אצלם שרידים של אמונות קדומות שאמאניסטיות.

ראו גם

• הוצוליה
• הרפובליקה ההוצולית

לקריאה נוספת

מקורות

• Ionas Aurelian Rus Variables Affecting Nation Building:The Impact of the Ethnic Basis, The Educational System,Industrialization And Sudden Shocks, PhD Dissertation under the direction of Prof Jan Kubik, New Brunswick Rutgers The State University of New Jersey, october 2008,
• Richard Mihok Hypotheses about the Appearance of Rusins/Slavs in Trancarpathia (Transcarpathian Region) Central European Papers 2013 1/2

אחרים

• Nicolae Iorga, Românismul in trecutul Bucovinei, București, 1938,
• Ivan Senkiv Die Hirtenkultur der Huzulen: Eine volkskundliche Studie (Marburger Ostforschungen),1981) .

קישורים חיצוניים

• Nicolae Pavliuc ,Volodymyr Sichynsky ,Stanisław Vincenz : Hutsuls.:Encyclopedia of Ukraine. Vol. II (G-Kd) by Volodymyr Kubijovyc and Danylo Husar Struk. University of Toronto Press, 1988 p. 288-290
• H.F.Van Drunen "A sanguine bunch", Regional identification in Habsburg Bukovina 1774-1919 Part II Bukovinians, PhD thesis, Instituut voor Cultuur en Geschiedenis, University of Amsterdam 2003
• איוואן פופ - "הוצולים" באתר האקדמיה העולמית של התרבות הרוטנית קרפטית

World Academy of Carpatho-Rusyn Culture -Ivan Pop - "Hutsuls" in Paul Robert Magocsi and Ivan Pop Encyclopedia of Rusyn History and Culture, University of Toronto Press 2002

• Hutsuliya

באתר kosiv art

• על ההוצולים ובעל שם טוב ב:דב נוי -אגדות הבעש"ט בהרי הקרפטים "מחניים" מ"ו, תש"ך
• י. קרפנקו - האונומאסט הדגול אולקסי סילבסטרוביץ' סטריז'אק- עמוד 7 דצמבר 2012
• הוצולים, עבר, הווה, עתיד - אתר ברומנית, 2007
• הוצולים של מרמורש - בגרמנית
• גרסה רומנית מבוקובינה של הריקוד "הוצולקה", סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28603829הוצולים