ניקולאיה יורגה

ניקולאיה יורגה
Nicolae Iorga

יורגה בשנת 1914, צילום במגזין "לוצ'אפרול"
יורגה בשנת 1914, צילום במגזין "לוצ'אפרול"
לידה	17 בינואר 1871 בוטושאן
פטירה	27 בנובמבר 1940 (בגיל 69)
מדינה	רומניה
מפלגה	המפלגה הלאומנית דמוקרטית
בת זוג	מריה טאסו (ג) אקתרינה (קטינקה) בוגדאן
ראש ממשלת רומניה ה־55 18 באפריל 1931 – 31 במאי 1932 (שנה ו־6 שבועות) → גאורגה מירונסקו אלכסנדרו ואידה-וויבוד ←

ניקולאיה יורגה כהיסטוריון ומבקר ספרות

שטר כסף של לאו רומני הנושא את דיוקנו של יורגה
שטר כסף של לאו רומני הנושא את דיוקנו של יורגה
לידה	17 בינואר 1871
פטירה	27 בנובמבר 1940 (בגיל 69)
ענף מדעי	היסטוריה
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום ההיסטוריה של רומניה, האימפריה הביזנטית והאימפריה העות'מאנית, מייסד כתב העת "סמנטורול" והזרם ה"סמנטוריזם" בספרות הרומנית

ניקוֹלאַיֶה יוֹרְגָה (ברומנית: Nicolae Iorga ; שמו בתעודת הלידה Nicu N.Iorga- ניקוּ נ. יורגה, לפעמים חתם Niculae Iorga ‏;17 בינואר 1871 - 27 בנובמבר 1940) היה היסטוריון, פוליטיקאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מחזאי ומשורר רומני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בוקרשט. כיהן כראש ממשלת רומניה בשנים 1932-1931, בו זמנית גם כשר החינוך, הדתות והאמנויות.

ניקולאיה יורגה נולד בבוטושאן כבנם של ניקו יורגה, עורך דין ושל זולניה יורגה מבית ארגירופול, שניהם בעלי שורשים יוונים. יורגה למד בבתי ספר בבוטושאן וביאשי, שם סיים את בית הספר התיכון בשנת 1888. בשנת 1889 התחיל וסיים את התואר הראשון באוניברסיטת יאשי בהצטינות יתרה. הוא המשיך את לימודיו בפריז, ברלין ולייפציג ובשנת 1893, בגיל 23, הוכתר בתואר דוקטור.

ניקולאיה יורגה הצטיין בזיכרון פנומנלי שנוצל על ידיו לצבירת ידע כללי רב. בגיל 23 הצטרף יורגה לאקדמיה הרומנית כחבר מתכתב ובגיל 24 קיבל, תוך ניצחון במכרז, את ניהול הפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת בוקרשט. משנת 1911 היה יורגה לחבר מלא של האקדמיה הרומנית.

היקף יצירתו של יורגה ברומנית חסר תקדים, הוא פרסם 1,003 ספרים (1,250 כרכים) וכ-25,000 מאמרים. בין הכתבים החשובים יותר של יורגה נמנים "מחקרים ומסמכים על ההיסטוריה הרומנית" שפורסם בין השנים 1901–1913 ב-25 כרכים, "ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית" ב-5 כרכים ו"היסטוריה של הרומנים" ב-10 כרכים. גם יצירתו הספרותית, השירה והמחזות מבוססים בעיקר על רקע היסטורי.

החל משנת 1903 ניהל את השבועון הספרותי "סמנטורול" (הזורע). הוא ייסד (1920) וניהל את בית הספר הרומני בפריז.

הפעילות הפוליטית

ב-1895 חבר יורגה לאלכסנדרו קונסטנטין קוזה ב-1895 בייסוד הברית האנטישמית האוניברסלית ובכך עשה את הצעדים הראשונים בקריירה ארוכה של תועמלן אנטישמי.

יורגה היה בין מייסדי המפלגה הלאומנית-דמוקרטית של רומניה, חבר פרלמנט לאורך מספר קדנציות ובין השנים 1931–1932 ראש ממשלה ושר חינוך. ליורגה היו מוניטין של נואם מוכשר ויריביו חששו מפניו.

ב-27 בנובמבר 1940 לקחו אותו הלגיונרים מהווילה שלו בסינאיה ובהמשך נמצאה גופתו מחוררת בכדורים. הלגיונרים האשימו אותו שהיה לו חלק בהחלטת המלך לרצוח את קורנליו זליה קודריאנו.

עם ההודעה על מותו, 47 אוניברסיטאות ברחבי העולם הורידו את דגלן לאות אבל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניקולאיה יורגה בוויקישיתוף

• באתר האנציקלופדיה בריטניקה 2014 (באנגלית)
• ניקולאיה יורגה, היסטוריון של חיי הביזנטינים V.Laurent Nicolas Iorga, historien de la vie byzantine, Revue des études byzantines,1946, Volume 4 Issue 4 pp. 5-23 (בצרפתית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25544147ניקולאיה יורגה