הולודומור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות המצוינות בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות המצוינות בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הוֹלוֹדוֹמוֹר (באוקראינית: Голодомор, "רצח באמצעות רעב" או "הרעבה עד מוות") היה רעב המוני שהתרחש באוקראינה בין השנים 1932–1933. ההולודומור הוא האסון הלאומי הגדול ביותר שפקד את אוקראינה בהיסטוריה המודרנית. מספר המתים לא ידוע, וההערכות נעות בין 3 ל-10 מיליון מתים.

ההולודומור היה חלק מהרעב הסובייטי, שהתרחש בכל ברית המועצות, אך השפיע ברובו על אזור מרכז אוקראינה, שלא כמו ברעב הקודם באוקראינה (1921–1923) וברעב שהיה אחריו (1946–1947), בהם נפגע אזור דרום אוקראינה, אזור בו הבצורת היא תופעה מוכרת.

חלק מהחוקרים המודרניים[דרוש מקור: מי?] רואים את הרעב כמדיניות מכוונת של הממשל הסובייטי, בראשות יוסיף סטלין, ולא כתוצאה של תופעות טבע או כישלון התכנון המרכזי. לפי חוקרים אלה, ההולודומור תוכנן על ידי הסובייטים כדי לפגוע בלאומיות האוקראינית.

מקור השם

המונח "הולודומור" מגיע מהמילים "הולוד" (голод) – "רעב", ו"מור" (мор) – "מגפה", או, באופן דומה – מהמונח 'Морить голодом', שפירושו "להרעיב", "להמית ברעב".

הסיבות והתוצאות

בשנות העשרים של המאה העשרים, בראשית ימיה של ברית המועצות, המפלגה הקומוניסטית עודדה ייצוגיות של המיעוטים בכל דרגות השלטון. האוקראינים נהנו מעשור של תחיית התרבות הלאומית, חיזוק הזהות הלאומית, ביסוס הייחודיות והקמת אליטה חברתית. עד לתחילת שנות ה-30 התפתחות זו הדאיגה את הממשל הסובייטי, שראה סכנה העדפת הלאומיות האוקראינית על פני האידאולוגיה הסובייטית. בתחילת שנות ה-30, מדיניות האוקראיניזציה הוחלפה ברוסיפיקציה, שהביאה לתסיסה באזורים המיושבים על ידי אוקראינים.

בד בבד הוחדרה מדיניות הקולקטיביזציה של החקלאות. הקולקטיביזציה התקבלה בחוסר אהדה בקרב החקלאים. כל עוד הייתה התנדבותית, מעט מאוד חקלאים הצטרפו לחוות שיתופיות. לכן הממשל החל להפעיל לחץ גובר והולך על החקלאים. לבסוף בשנת 1929–1930 עשרות אלפי פקידים סובייטים נשלחו לאזורי הכפר כדי לזרז את התהליך. עד לשנת 1932 כ-69% ממשקי הבית היו מאוגדים.

באותו הזמן נשלחו ה"עשרים וחמישה אלפים", עובדי תעשייה בולשביקים, כדי לעזור בניהול החוות השיתופיות. ציפו מהם לחסל את ההתנגדות לקולקטיביזציה. זאת באמצעות מדיניות הדה-קולאקיזציה - מאסרים של "קולאקים". הקולאקים היו לכאורה איכרים אמידים שהתנגדו למשטר והחזיקו בתבואה. למעשה המונח "קולאק" הודבק לכל אדם שהתנגד לתהליך הקולקטיביזציה, ללא קשר לאיתנותו הכלכלית. כ-300 אלף אוקראינים סבלו ממדיניות זו, כשישית מ-1.8 המיליונים שהוגדרו כ"קולאקים".

הקולקטיביזציה הובילה לירידה בתוצר החקלאי. משום שאוקראינה הייתה אזור חקלאי ברובו (בה הופקה כמחצית מהחיטה באימפריה הרוסית), התוצאות במדינה היו הרות גורל ודרמטיות במיוחד. בקציר 1932 תוכננו להיאסף כ-29.5 מיליון טונות על ידי המדינה מתוך תוצר של 90.7 מיליוני טונות. עם זאת, התוצר היה של 55–60 מיליון טונות, ולכן המדינה אספה רק 18.5 מיליון טונות.

גזר דין מוות

ב-7 באוגוסט 1932 הממשל הסובייטי העביר חוק שעל פיו על כל גנבה של רכוש ציבורי בברית המועצות יוטל גזר דין מוות. החוק היה רחב במיוחד וכלל כל לקיחה של תבואה על ידי האיכרים לשימוש עצמי. למרות זאת החוק לא נאכף בצורה קשה ונערכו בו שינויים. ב־16 בספטמבר 1932 הפוליטבירו שינה מעט את החוק וקבע כי על גנבה בהיקף קטן של הרכוש הסוציאליסטי לא יינתן גזר דין מוות. לעומת זאת, נקבע כי על חברות בארגון שפועל באופן שיטתי להרס של רכוש השייך למדינה, יוטל עונש מוות. קולאקים, ללא קשר לחברותם בקולחוז, אשר מארגנים התנגדות או לוקחים בגנבה רכוש קולחוזי ותבואה, יש להרוג. עובדי הקולחוז אשר גנבו רכוש או תבואה השייכת לארגון עלולים היו לקבל עד 10 שנות מאסר. גזר דין מוות הוטל רק על גונבים באופן שיטתי.

השלכות

בשנת 1932 כאשר היה ברור שאספקת התבואה הייתה נמוכה מההערכות של הממשלה, הואשמו ה"קולאקים", הלאומנים והפטליוראים בהפחתה של התוצר החקלאי. לפי הדוח של נשיא בית המשפט העליון ב-15 בינואר 1933 כ-103 אלף בני אדם הואשמו בגנבה. 79 אלף מהמקרים הועברו לטיפול בית המשפט: 4,880 נידונו למוות, 26,086 ל-10 שנות מאסר ו-48,097 לעונשים אחרים.

ויאצ'סלב מולוטוב שהיה ראש ועדה מיוחדת, נשלח לאוקראינה כדי למלא אחר אכיפת החוקים ומילוי המכסה. צו סודי שהוצא ב-9 בנובמבר קבע שעל ארגוני הביטחון הסובייטים להגביר את האפקטיביות. מולוטוב ציווה גם שאם לא תישאר תבואה בכפר יש לקחת כל מזון אחר הקיים, בכפר.

ב-6 בדצמבר הותקנו חוקים חדשים אשר הטילו את הסנקציות הבאות על הכפרים האוקראינים שנחשדו בתת-ביצוע של תהליך איסוף התבואה: איסור על אספקת מוצרים או אוכל לכפרים; החרמת כל מוצר למאכל או תבואה שנמצא באזור; איסור על מסחר כלשהו; החרמת כל המשאבים הפיננסים. מחזיקי תבואה או הסוחרים בה נשפטו, והאכיפה נעשתה בעזרת "בריגדות ההלם" שביקרו לעיתים קרובות בכפרים כדי לאסוף את התבואה. מעשים אלו נעשו ללא התחשבות באיכרים, ובאם הם שמרו מספיק אוכל להאכיל את עצמם או לזריעה עבור הקציר הבא.

הרעב השפיע בעיקר על האוכלוסייה הכפרית ובניגוד לרעב הקודם שנוצר בעקבות בצורת והרעב שבא אחריו בשנת 1947, הרעב של 1932–1933 באוקראינה לא נוצר מהתמוטטות התשתיות או ממלחמה אלא כתוצאה מהחלטות מנהליות ופוליטיקה מכוונת. התוצאות היו קטסטרופליות: תוך מספר חודשים אחד האזורים הפוריים ביותר בעולם, סבל מרעב כללי.

מספר הקורבנות

מספר הקורבנות של ההולודומור אינו ידוע במדויק. בנאום של ויקטור יושצ'נקו בפני הקונגרס של ארצות הברית בשנת 2005 הוא טען שההולודומור גבה את חייהם של 20 מיליון בני אדם[1]. לאחר מכן, במאמר בוול סטריט ג'ורנל בשנת 2007, הוא תיקן את דבריו וטען שנספו בין 7 ל-10 מיליון אוקראינים[2].

במשך השנים ניתנו הערכות של היסטוריונים לפיהן נספו בין 3 ל-10 מיליון אוקראינים[3]. על פי מסמכי ארכיון מברית המועצות מתו בהולודומור לפחות 2.7 מיליון בני אדם. כמיליון מתוכם היו מקרים של תמותת תינוקות. היסטוריונים מודרניים בדקו את נתוני הארכיון והתאימו אותם לנתונים של סקרי אוכלוסין שנעשו באותה תקופה. על פי חישוביהם, מספר הנספים הוא כ־3.2 מיליון.

עמדות בינלאומיות כיום

על אף שהיסטוריונים לא הגיעו להסכמה אם המדיניות המכוונת שהובילו הסובייטים מתאימה להגדרה של "רצח עם", היו מדינות שהגדירו אותו ככזה, בהן: אוסטרליה[4], איטליה[5], אנדורה[6], אסטוניה[7], אקוודור[8], ארגנטינה[9], ארצות הברית[10][11], גאורגיה[12][13], הונגריה[14], הוותיקן[15], לטביה[16], ליטא[17], מקסיקו[18], ספרד[19][20], פאראגוואי[21], פולין[22], פרו[23], צ'ילה[24], צ'כיה[25] קולומביה[26] וקנדה[27].

מצד שני, רוסיה מסרבת בכל תוקף לתת לרעב את ההגדרה רצח עם, וטוענת שמדובר בהשלכה של הקולקטיביזציה שממנה סבלו כל עמי ברית המועצות[28]. החלטה ברוח דומה קיבלו גם גרמניה[29] וסלובקיה[30].

עמדה דומה הביע גם ארגון אונסק"ו, שבהחלטתו נאמר ש"אין לראות בהולודומור פעולה מכוונת נגד העם האוקראיני, בשל העובדה שמהרעב סבלו גם עמים אחרים בברית המועצות"[31]. התנגדותה הנמרצת של רוסיה מנעה עד כה גם דיון בנושא בעצרת הכללית של האו"ם[32]. בשל עמדה זו של המוסדות הבינלאומיים, ישראל הביעה את הכרתה בהולודומור, אך לא כ"רצח עם"[33], זאת למרות בקשה מפורשת של נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו בביקורו בישראל[34].

בנובמבר 2006 הועבר חוק בפרלמנט האוקראיני, שעל פיו הכחשת רצח העם האוקראיני היא עבירה על החוק באוקראינה[35].

ב-3 ביולי 2008 הכיר הפרלמנט של האיחוד האירופי בהולודומור באוקראינה, אך סירב לדון בהצעה להכיר בו כרצח עם[36].

נכון ל-2011, קבעו 13 מדינות כי הרעב היה למעשה רצח עם שתוכנן על ידי השלטון הסובייטי בראשותו של סטלין, וזאת על מנת להטיל טרור על העם האוקראיני ולמנוע בכך התקוממות אפשרית בעתיד.

בשנת 2008 נפתח בקייב מוזיאון הקרוי אנדרטת הזיכרון לציון קורבנות הרעב ההמוני באוקראינה, ובשנת 2010 קיבל מעמד של מוזיאון לאומי.

לקריאה נוספת

  • אלק ד' אפשטיין, ג'נוסייד: טיהורים פוליטיים ואתניים בברית המועצות, 1918–1953, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ז 2007, פרק 2: דיכוי החקלאים ורעב יזום בתחילת שנות השלושים, עמ' 75–87.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הולודומור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ukrainian President Yushchenko Yushchenko's Address before Joint Session of U.S. Congress, כתבה מאורכבת מאתר נשיא אוקראינה, ‏6 באפריל 2005 (באנגלית).
  2. ^ Holodomor - State of the union, כתבה מאורכבת מאתר הוול סטריט ג'ורנל, ‏24 בנובמבר 2007 (באנגלית).
  3. ^ Ukraine remembers famine horror, באתר ה-BBC, ‏24 בנובמבר 2007 (באנגלית).
  4. ^ SJ No. 114 7 FOREIGN AFFAIRS--UKRAINIAN FAMINE
  5. ^ RISOLUZIONE IN COMMISSIONE 7/00384
  6. ^ Proposta d’acord relativa al 75è aniversari de l’Holodomor de 1932-1933
  7. ^ ЗАЯВА РІЙГІКОГУ 20 жовтня 1993 р.
  8. ^ Aprueba resolución: CONGRESO SE SOLIDARIZA CON PUEBLO UCRANIANO
  9. ^ Аргентина признала Голодомор в Украине геноцидом
  10. ^ Proclamation 5273—Commemoration of the Great Famine in the Ukraine
  11. ^ H. Res. 356
  12. ^ The Statement "On Perpetuation of the Memory of Victims of the Political Repressions/Genocide in 1932-1933 in Ukraine"
  13. ^ Грузия признала Голодомор в Украине актом геноцида
  14. ^ Országgyűlési határozati javaslat az 1932-33. évi nagy ukrajnai éhínség 70. évfordulójára
  15. ^ MESSAGE OF JOHN PAUL II ON THE OCCASION OF THE 70th ANNIVERSARY OF HOLODOMOR
  16. ^ DEKLARĀCIJA Par 1932. un 1933.gadā PSRS veiktajām represijām pret Ukrainas tautu
  17. ^ SEIMAS OF THE REPUBLIC OF LITHUANIA STATEMENT ON THE COMMEMORATION OF THE VICTIMS OF POLITICAL REPRESSIONS AND FAMINE/GENOCIDE IN UKRAINE IN 1932-1933
  18. ^ CÂMARA DOS DEPUTADOS DO CONGRESSO NACIONAL DO MÉXICO APROVOU A RESOLUÇÃO DEDICADA AO 75º DO HOLODOMOR DE 1932-1933 NA UCRÂNIA COMO ATA DE GENOCIDIO
  19. ^ conmemoración del 75.º aniversario de la gran ambruna sufrida por el pueblo ucraniano en 1932-1933
  20. ^ Испания признала голодомор геноцидом украинского народа
  21. ^ Solidaridad para con el pueblo ucraniano
  22. ^ o projekcie uchwały w sprawie rocznicy Wielkiego Głodu na Ukrainie (druk nr 90)
  23. ^ comemorarse el 75 aniversario de la Tragedia de Holodomor
  24. ^ Cámara pide reconocer hambruna en Ucrania en 1933
  25. ^ Чехия признала Голодомор геноцидом украинского народa
  26. ^ Колумбия признала Голодомор 1932-1933 годов геноцидом украинского народа
  27. ^ to recognize the Ukrainian Famine/Genocide of 1932-33 and to condemn any attempt to deny or distort this historical truth as being anything less than a genocide
  28. ^ Госдума не признала Голодомор 1932-1933 годов актом геноцида
  29. ^ Меркель не признала Голодомор
  30. ^ Словакия не признала Голодомор 1932-1933 годов актом геноцида
  31. ^ ЮНЕСКО не признала голодомор в Украине геноцидом
  32. ^ U.N. denies Ukraine's genocide claim
  33. ^ Израиль признает Голодомор, но не геноцид украинцев
  34. ^ אנשיל פפר, אוקראינה תבקש מישראל להכיר ברצח העם שביצע סטאלין, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2007
  35. ^ Закон о Голодоморе 1932-1933 годов на Украине (2006)
  36. ^ Европа признала Голодомор в Украине
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34213673הולודומור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הולודומור&oldid=2083013"