הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד האוצר
ממשלה ממשלת ישראל
מטה מרכזי ירושלים

הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות היא מנגנון של ממשלת ישראל לפיקוח על השקעות זרות במדינה. תפקידו של המנגנון הוא ייעוץ לגופים מאסדרים.

הוא הוקם ב-2019 בהחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני, לאחר לחץ מממשלת ארצות הברית ובפרט בתקופת ממשל טראמפ.

רקע

בין 2013 ל-2014 נערך תהליך בארגון משרד האוצר, המטה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה, שעסק בבחינת הנחיות ביטחוניות כהכנה למכרז בין-לאומי למפעיל התשתית הלאומית החיונית ובפרט בהשלכות של זהות הגורם המפעיל שלהן.[1]

ב-2016 פתח המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בתהליך לבירור הצורך לכינון מנגנון שייבחן את מעורבותן של חברות זרות בכלכלת ישראל. בפברואר נערך הדיון הראשון בנושא, בהשתתפות משרדי ראש הממשלה, הביטחון, החוץ, האוצר, המשפטים, הכלכלה והתעשייה, המועצה הלאומית לכלכלה וכן גופים ביטחוניים – מטה הסייבר הלאומי, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.[2] בספטמבר, המל"ל המליץ להסמיך מנגנון ייעודי לפיקוח על "השקעות הנוגעות לחוסן הלאומי" באמצעות חקיקה.[2] המועצה הלאומית לכלכלה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר וגורמים במשרדי ראש הממשלה והכלכלה נמנעו מהקמת מנגנון מכמה טעמים: חשש שהוא יהפוך לסוגיה דיפלומטית, וייצור אסדרה עודפת. ההליך תחת המל"ל הסתיים בספטמבר 2016.[2]

בעקבות ההליך שהתקיים במל"ל, והעמדה של המועצה הלאומית לכלכלה שלפיה יש להימנע מלהקים גוף רשמי בנושא, המועצה ביקשה להוביל עבודת מטה מקבילה שנערכה בין אוקטובר 2016 לינואר 2018 בשיתוף גופים ממשלתיים החופפים חלקית עם אלו שנטלו חלק בהליך של המל"ל, ונציגים מהמגזר העסקי.[2] במאי 2018 המל"ל החל בשנית בהליך גיבוש הצעת החלטה, שלבסוף לא הובאה לשולחן הקבינט המדיני-ביטחוני. ב-23 בנובמבר 2018 התקבלה בקבינט החלטה מספר ב/331 שמטרתה לקדם את הנושא, ובה נקבע שיש להקים צוות בראשות המל"ל, שעליו יוטל להציע תבחינים ומנגנון לתחום.[3] במקביל לעבודות המטה בראשות המל"ל והמועצה הלאומית לכלכלה, נערכה בנושא בדיקה של מבקר המדינה מדצמבר 2018 ועד יוני 2019 שפורסמה ב-2020.[3]

ב-30 באוקטובר 2019 החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי של ממשלת ישראל השלושים וארבע על הקמת הוועדה. זאת לאחר הפעלת לחץ מדיני מצד ממשל טראמפ, להקמת מנגנון המקביל ל-CFIUS (אנ') האמריקאי.[1][3] זאת לאחר הבעת חשש מהשקעת חברות סיניות בישראל.[1] הוועדה מבקשת לאזן בין האינטרסים הכלכליים לאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, בעוד שגופי הביטחון והמועצה לביטחון לאומי דאגו שהשקעות זרות במדינה יפגעו ביחסים הבילטרליים עם ארצות הברית ויגרמו להשפעה זרה ולסכנות ביטחוניות – הרשויות הכלכליות חששו כי פיקוח הדוק מדי על השקעות יוביל למשיכתן.[1]

מטרות

מטרת הוועדה היא להוות גורם מייעץ עבור גופים מאסדרים במדינת ישראל להם הסמכה כדין לאשר השקעה זרה, ולתת מענה להיבטי ביטחון לאומי שעשויים להתעורר בעקבותיה.

החלטת הקבינט שמתוקפה הוקמה הוועדה מגדירה "השקעה זרה" בתור עסקה או פעילות של גורם זר המצריכה אישור מטעם גוף מאסדר עבור ביצועה. כמו כן, היא מגדירה את אינטרסי הביטחון הלאומי כלהלן:[4]

  1. ”מניעת היווצרות של עמדת השפעה משמעותית של גורם זר על ההשקעה הזרה באופן העלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. בבחינת אינטרס זה ניתן יהיה לשקול, בין היתר, את היקף ומאפייני ההשקעות של הגורם הזר בישראל”[א]
  2. ”מניעת חשיפה או גילוי של מידע שגילויו או חשיפתו לגורם זר עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה”

עיסוקים וסמכויות

עיסוקה העיקרי של הוועדה הוא ייעוץ לגופים מאסדרים בעניין השקעות זרות שבסמכותן כדין לאשר. מלבד זאת, הוועדה מוסמכת גם לפנות באופן יזום למאסדר הרלוונטי ולהציע לו לבקש את חוות דעתה בהתקיים חשש ביטחוני, או לבקש מסירת מידע ממאסדר לקראת השקעה פוטנציאלית.[6]

החלטות הוועדה מתקבלות פה אחד על ידי חבריה – נציגים בכירים מטעם המועצה לביטחון לאומי, משרד הביטחון ומשרד החוץ, והכלכלן הראשי או נציג מטעמו (בראש הוועדה).[7] כמו כן, ממשתפים בו משקיפים מטעם המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה וממשרד האוצר.[8]

הוועדה מחויבת לדווח לקבינט המדיני-ביטחוני על פעילותה השוטפת, תוצריה והמלצותיה בתדירות שנתית.[9]

פעילות

באפריל 2022 קבוצת "אורבניקס" (המורכבת מ"שיכון ובינוי", "אגד אחזקות" ו-CRRC), שהתחרתה על ההקמה והתפעול של הקווים הירוק והסגול של "דנקל" במכרז של החברה הממשלתית "נת"ע" והפסידה, עתרה נגדה וכנגד הוועדה המייעצת לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה לפסילה על רקע שיקול זר.[10] זאת, על רקע פרסומים בעיתונות על לחצים מדיניים של ארצות הברית למנוע את זכייתן של החברות הסיניות המועמדות, כחלק ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. לאחר דחיית העתירה, ערערה הקבוצה לבית המשפט העליון, אך גם בערכאה זו נדחתה בקשתם.[11]

באוקטובר 2022 הרחיב הקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל השלושים ושש את סמכויות הוועדה בהחלטה ב/41. ההחלטה הרחיבה את הפירוש של "אינטרסי הביטחון הלאומי", וקבעה כי היא רואה בתחומי העיסוק שלה כאינטרסים ציבוריים בני הגנה, שעל המאסדרים ללא קשר להחלטה על פנייה לוועדה.[12] כמו כן, שונתה ההגדרה של "גורם זר"; בהחלטה המקורית, "חבר בני אדם" הוגדר כזר אם התאגדה מחוץ לגבולות המדינה, ואינה נשלטת על ידי ישראלי (תושב או אזרח) או שישראלי מחזיק ב-25% ממנה. ההגדרה החדשה הנמיכה את רף השליטה ל-20%, אך תוך חריג, לפיו המועצה יכולה להכיר ב'חבר' כבשליטה זרה אם הוועדה רואה בפעילותה גורם המעלה חשש לביטחון הלאומי.

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל הממשל בישראל
פורטל חוק ומשפט
  • Committee on Foreign Investment in the United States (אנ')

לקריאה נוספת

ספרים

מאמרים

מסמכים

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות

החלטות הקבינט המדיני-ביטחוני

כתבות

ביאורים

  1. ^ חלק זה של ההגדרה הורחב בהחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מספר ב/41 באוקטובר 2022 שהרחיב את סמכויות הוועדה. עם הקמת הוועדה ב-2019, הנוסח היה מצומצם יותר ולשונו היה: ”מניעת היווצרות של עמדת השפעה משמעותית על נשוא ההשקעה הזרה של גורם זר באופן העלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה”.[5]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 הקמת מנגנון לפיקוח על השקעות זרות בישראל: מאפיינים ומשמעויות ביטחוניות, עמ' 1
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 דו"ח מבקר המדינה (2020), 148–150
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 דו"ח מבקר המדינה (2020)
  4. ^ החלטה ב/41 של הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה ה-36
  5. ^ החלטה ב/372 של הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה ה-34
  6. ^ החלטה ב/41 של הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה ה-36, סעיף 3(ב) ו-3(ד)
  7. ^ החלטה ב/41 של הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה ה-36, סעיף 1–2
  8. ^ החלטה ב/41 של הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה ה-36, סעיף 4(ג)
  9. ^ החלטה ב/41 של הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה ה-36, סעיף 7
  10. ^ יובל שדה, שיכון ובינוי, אגד והסינים עתרו נגד המדינה עקב פסילתם ממכרז הרכבת הקלה, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2022
  11. ^ יובל שדה, מכרז הרכבת הקלה: העליון דחה את עתירת הסינים, אגד ושיכון ובינוי, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2023
  12. ^ החלטה ב/41 של הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה ה-36, סעיף 16
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39995083הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הוועדה_המייעצת_לבחינת_היבטי_ביטחון_לאומי_בהשקעות_זרות&oldid=2738395"