ההפיכה החות'ית בתימן
הפיכת 2015 בתימן (הידועה גם בשם מהפכת ה-21 בספטמבר) אירעה לאחר שהחות'ים, מיליציה של לוחמים זיידים בהנהגתו של עבד אל-מלכ אל-חות'י, הדיחו את ממשלת תימן מהשלטון בהדרגה. ב-21 בספטמבר 2014 הסתערו המורדים השיעים על הבירה צנעא ובעקבות זאת התפטר ראש הממשלה מוחמד בסינדווה. ב-22 בינואר 2015 ביצעו החות'ים צעד נוסף לקראת תפיסת מוסדות השלטון, כאשר השתלטו על ארמון הנשיאות, על מקום משכנו הפרטי של הנשיא עבד רבו מנסור האדי ועל מתקנים צבאיים בבירה. ב-6 בפברואר השלימו החות'ים את ההפיכה, כאשר הודיעו על פיזור הפרלמנט ועל הקמת מועצת מעבר שתנהל את ענייני המדינה. השלטון החדש לא הוכר כלגיטימי בידי הקהילה הבינלאומית ובעקבות ההפיכה פרצו הפגנות המוניות במדינה, בעיקר בדרום, שם רוב התושבים הם סונים.
רקע
ערך מורחב – ההתקוממות השיעית בתימן
מהלך האירועים
2014: נפילת צנעא
החות'ים משתלטים על הבירה
ב-18 בספטמבר המורדים החות'ים ניהלו קרבות עם לוחמים המזוהים עם מפלגת אל-אסלאח הסונית בבירה צנעא ועד ה-21 בחודש הם התקדמו אל תוך מרכז העיר והשתלטו על מבני הממשל. כתוצאה מכך התפטר ראש הממשלה מוחמד בסינדווה, שהאשים גורמים בצבא ובממשלה בתמיכה במרד ואף גינה את הנשיא האדי. החות'ים, יחד עם פלגים פוליטיים נוספים במדינה, חתמו על הסכם "לשלום לשיתוף פעולה" שבו הוסכם על הקמת ממשלת אחדות. עד ה-22 בחודש נהרגו לפחות 340 איש בלחימה בצנעא והקרבות נמשכו גם לאחר החתימה על ההסכם.
לחץ על הממשלה
אחמד בן מובארכ, ראש הסגל של הנשיא האדי, מונה כמחליפו של בסינדווה ב-7 באוקטובר, אולם הוא סירב לתפקיד בשל לחץ שהופעל עליו מצד החות'ים. יומיים לאחר מכן, אירע פיגוע התאבדות בכיכר תחריר בצנעא שבו נהרגו 47 בני אדם ועוד עשרות רבות נפצעו, רובם תומכי המורדים. ב-13 באוקטובר מונה לתפקיד ראש הממשלה חאלד בחאח, בהסכמתם של המורדים השיעים.
ב-7 בנובמבר הטילה מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות על הנשיא לשעבר עלי עבדאללה סאלח ועל שני מפקדים בשורות המורדים שהואשמו באחריות למשבר הפוליטי במדינה. בתגובה הדיחה מפלגתו של סלאח - הקונגרס העממי הכללי - את הנשיא האדי מכל תפקידיו במפלגה, בטענה כי הוא יזם את הטלת העיצומים על סאלח. יומיים לאחר מכן הוקמה הממשלה החדשה בהתאם להסכם מספטמבר, אולם החות'ים והקונגרס העממי הכללי סירבו להשתתף בה.
ב-16 בדצמבר המשיכו המורדים השיעים להפגין את כוחם כשמנעו מגנרל חוסיין חיראן, שמונה על ידי הנשיא האדי לרמטכ"ל צבא תימן, להיכנס למשרדו והאשימו את הנשיא בשחיתות[1]. ראש הממשלה בחאח איים כי הוא וממשלתו יתפטרו אם החות'ים ימשיכו להתערב במוסדות המדינה, אחרי שהם סילקו מנהלי חברת הנפט הממשלתית מתפקידם, אסרו על מנהל נמל אל-חודיידה להיכנס למשרדו ופיטרו ארבעה מושלים אזוריים.[2]
2015: הנשיא האדי פורש
הממשלה מודחת מהשלטון
ב-18 בינואר 2015 חטפו החות'ים את בן מובארכ, ראש הסגל של האדי, בשל מחלוקת על הצעת החוקה החדשה למדינה, שפורסמה באותו יום. בטיוטת החוקה הוצע לחלק את תימן לשישה מחוזות פדרליים לצד הגבלת מספר הכהונות האפשריות לנשיא, יצירת רשות מחוקקת שמורכבת משני בתי מחוקקים ואיסור על כל המפלגות הפוליטיות להתבסס על דת או מוצא מסוימים. החות'ים דרשו שתימן תחולק לשני מחוזות פדרליים - אחד בצפון ואחד בדרום. יום למחרת כיתרו החות'ים את מעונו של ראש הממשלה בצנעא ושמונה בני אדם נהרגו בחילופי אש בינם לבין המשמר הנשיאותי. החות'ים אף השתלטו על המשרדים הראשיים של תחנת הטלוויזיה "תימן TV" ושל סוכנות הידיעות סבא. הם האשימו את הנשיא האדי בהפרת ההתחייבויות הנוגעות לחוקה החדשה ובחימוש אל-קאעדה, ואילו הממשלה תיארה את מהלכיהם של החות'ים כצעד לקראת הפיכה.
ב-20 בינואר תקפו החות'ים את מעונו של הנשיא האדי ופלשו לארמון הנשיאות בצנעא. הנשיא לא נפצע, אולם ביתו כותר בידי המורדים, שהציבו מחסומים ברחבי הבירה ופרסו כוחות סביב מבנים אסטרטגיים נוספים, בהם מטה המודיעין. למחרת השתלטו החות'ים ללא קרב על בית הספר הצבאי לטיסה הסמוך למקום מגוריו של האדי ועל בסיס טילים. גורמים רשמיים בעיר הנמל עדן שבדרום המדינה הגיבו להשתלטות החות'ים על ארמון הנשיאות ועל בית מגוריו בסגירת שדה התעופה, הנמל ומעברי היבשה. רשויות הביטחון המקומיות גינו את מהלכיהם של החות'ים וטענו כי מדובר ב"הפיכה אלימה נגד הנשיא באופן אישי ונגד כל התהליך הפוליטי בכלל".
ב-22 בינואר הודיעו הנשיא האדי וראש הממשלה בחאח על התפטרותם בשל ההשתלטות של החות'ים על הבירה ובשל חוסר יכולתם לשלוט. המורדים מסרו בתגובה כי על הפרלמנט יהיה לאשר את סיום תפקידם כדי שהתפטרותם תיכנס לתוקף.
ריק שלטוני
בעקבות גל ההתפטרויות, גורמי ביטחון בעדן ובערים נוספות בדרום תימן הכריזו כי הם לא יקבלו יותר הוראות מצנעא, כשחלקן אף טענו כי הן ישאפו להקים מחדש מדינה עצמאית בדרום. ב-23 בינואר אלפי בני אדם יצאו להפגנות בעדן, באל-חודיידה, באיב, בתעז ובערים נוספות, במחאה על ההפיכה של החות'ים. במהלך ההפגנות בעדן הונף דגלה של דרום תימן בשדה התעופה הבינלאומי בעיר ובמוסדות שלטון. במקביל, נערכה הפגנת תמיכה בחות'ים בבירה צנעא.
ב-27 בינואר דווח כי בן מובארק שוחרר על ידי החות'ים ונמסר לשבטים מקומיים במחוז שבווה. באותו יום, במהלך נאום ששודר בטלוויזיה, קרא מנהיג החות'ים עבד אל-מלכ אל-חות'י לקיים פגישה בבירה צנעא בין מנהיגי המפלגות והשבטים השונים במטרה לסיים את המשבר הפוליטי. רוב הפלגים החרימו את המפגש, כשרק נציגים ממפלגתו של סלאח השתתפו בדיונים. אל-חות'י הציע לפי דיווחים שונים להקים מועצת נשיאות זמנית, שבה יהיו חברים שישה נציגים, עם חלוקה שווה לצפון ולדרום. עם זאת, הבדלנים בדרום המדינה סירבו לקחת חלק בשיחות ומאות הפגינו בעיר עדן נגד ההצעה. הבדלנים אף הודיעו כי הם לא ישתתפו יותר בשיחות בחסות האו"ם, שאותן כינו "חסרות טעם".
ב-1 בפברואר, ביום האחרון שבה התכנסה "הוועידה הלאומית" בצנעא, החות'ים נתנו אולטימטום ליתר הפלגים במדינה להגיע לפתרון המשבר, אחרת "ההנהגה המהפכנית" שלהם תשתלט באופן רשמי על המדינה.
פיזור הפרלמנט
אחרי שבוע של משא ומתן בין החות'ים לבין יתר הפלגים המדינה, הכריז ב-6 בפברואר נציג מטעם המורדים בשידור חי מארמון הנשיאות בצנעא כי הם משתלט על המדינה. בהצהרה נאמר כי הפרלמנט יפוזר וכי "מועצה נשיאותית" תוקם ותנהיג את המדינה במשך שנתיים, בזמן ש"וועדות מהפכניות" יהיו אחראיות לכינון פרלמנט חדש בן 551 חברים. שר ההגנה מחמוד א-סובייחי מונה לעמוד בראש הוועדה הביטחונית העליונה, בעוד מוחמד אל-חות'י הפך לנשיא בפועל לאחר שהוסמך לנהל את הוועדה המהפכנית. האו"ם וארצות הברית סירבו להכיר בשינוי השלטוני שעליו הודיעו החות'ים ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ גינתה את ההפיכה. בעקבות ההכרזה, נרשמו הפגנות בערים הגדולות בתימן, כולל בבירה צנעא. החות'ים, מצדם, הכחישו כי המהלך מהווה הפיכה וטענו כי הם מוכנים לשתף פעולה עם יתר הפלגים במדינה ועם מדינות אחרות, כולל עם ארצות הברית.
הערות שוליים
- ^ Houthis block Yemen army chief, accuse president of corruption, באתר הדיילי מייל, 16 בדצמבר 2014
- ^ Yemeni premier suggests he could resign as Houthis tighten grip, באתר רויטרס, 17 בדצמבר 2014
24387513ההפיכה החות'ית בתימן