הדת בגבולות התבונה בלבד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדת בגבולות התבונה בלבד
עמנואל קאנט
Immanuel Kant
Immanuel Kant
אנשים
ג'ורג' ברקלירנה דקארטיוהאן גוטליב פיכטהפרידריך היינריך יעקביגאורג וילהלם פרידריך הגלדייוויד יוםארתור שופנהאוארברוך שפינוזה
עבודות חשובות
ביקורת התבונה הטהורהההקדמותמהי נאורות?הנחת יסוד למטפיזיקה של המידותביקורת התבונה המעשיתביקורת כוח השיפוטהדת בגבולות התבונה בלבדמטפיזיקה של המידותלשלום הנצחי
קאנטיאניזם ואתיקה קאנטיאנית
אידיאליזם טרנסצנדנטליפילוסופיה ביקורתיתסכמהאפריורי ואפוסטריוריאנליטי וסינתטינואומנההדבר כשלעצמוקטגוריותהצו הקטגוריצו היפותטימקסימה"ממלכת התכליות"אפרצפציה טרנסצנדנטליתאסתטיקה טרנסצנדנטלית
נושאים קרובים
אידיאליזם גרמנינאו-קאנטיאניזם

הדת בגבולות התבונה בלבדגרמנית: Die Religion innerhalb der Grenzen der bloßen Vernunft) הוא חיבור פילוסופי משנת 1793 מאת עמנואל קאנט. אף על פי שבזמן פרסמו עורר מחלוקת רבה, לחיבור נותרה השפעה עצומה והמתמשכת על תולדות התאולוגיה ועל הפילוסופיה של הדת.

החיבור מורכב מארבעה חלקים, הנקראים "פרשות" (Stücke), שנכתבו במקור כסדרה של ארבעה מאמרים לכתב עת. קאנט מותח בספר ביקורת חריפה על טקסים, אמונות טפלות ועל ההיררכיה הכנסייתית.[1]

הספר נחשב לחיבור השיטתי האחרון של קאנט, ויש המחשבים אותו ל"הביקורת הרביעית" (אחרי ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית, וביקורת כוח השיפוט).

הספר תורגם לעברית בידי נתן רוטנשטרייך ויצא במוסד ביאליק בשנת 1985.

צנזורה מלכותית

הגרסה הראשונה הופיעה במקור באפריל 1792, כמאמר בכתב העת "ברלינישה מונאטשריפט" (אנ'), אשר בו פרסם גם חיבורו "תשובה לשאלה: מהי נאורות?". ניסיונו של קאנט לפרסם את הגרסה השנייה בכתב העת נתקל בהתנגדות הצנזורה של פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה. קאנט דאג לפרסם את ארבע היצירות כספר, ולנתב אותו דרך המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת יינה כדי למנוע את הצורך בצנזורה תאולוגית. קאנט ננזף על פעולה זו של חוסר ציות כשבכל זאת פרסם מהדורה שנייה בשנת 1794. הצנזורה התרגזה כל כך, עד שארגנה צו מלכותי המחייב את קאנט לעולם לא לפרסם או אפילו לדבר בפומבי על דת.

משמעות הכותרת ותרגומיה

השימוש במילה הגרמנית "bloßen" ("בלבד", "גרידא", וגם "חשוף" או "עירום") בכותרת הספר המקורית, מבוססת על מטאפורה שקאנט מציג בהקדמות ומשתמש בה בשאר הספר, לפיה הדת התבונית מתוארת כגוף עירום ("חשוף") ואילו דתות היסטוריות נחשבות ל"לבוש" שאינו מתאים עבורה כדי להעביר אמיתות דתיות לאוכלוסייה.

באנגלית נשמר כפל המשמעות בעזרת המילה "bare", אך התרגום העברים למילה "בלבד" מתרחק מהמטופרה של קאנט.

תרגומים

תרגומים לאנגלית

  • Religion Within the Boundary of Pure Reason Semple translation 1838
  • Werner S. Pluhar, Religion within the Bounds of Bare Reason. Indianapolis: Hackett Publishing Company, 2009. Description & arrow-searchable table of Contents. With an Introduction by Stephen Palmquist.
  • Allen W. Wood and George di Giovanni, Religion within the Boundaries of Mere Reason. Cambridge: Cambridge University Press, 1998. With an Introduction by Robert Merrihew Adams. Also included in Immanuel Kant: Religion and Rational Theology, volume 6 of The Cambridge Edition of the Works of Immanuel Kant, pp.55-215.
  • Theodore M. Greene and Hoyt H. Hudson, Religion within the Limits of Reason Alone. New York: Harper and Brothers, 1934/1960.
  • T.K. Abbott, translation of the First Piece only, on pp.323-360 of Immanuel Kant's Critique of Practical Reason and Other Works in Theory of Ethics. London: Longmans, Green & Co., Ltd, 1873.
  • J.W. Semple, (title unknown). Edinburgh: Thomas Clark, 1838/1848.
  • John Richardson, Religion within the Boundaries of Naked Reason extracts in J.S. Beck's The Principles of Critical Philosophy (1798). Revised and reprinted in Richardson's Essays and Treatises (London: William Richardson, 1799), volume 2, pp.367-422.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30963242הדת בגבולות התבונה בלבד