הבחירות לעיריות במנדט הבריטי (1927)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבחירות לעיריות במנדט הבריטי נערכו במרץ–מאי 1927. היו אלו הבחירות הראשונות לרשויות השלטון המקומי בשטח המנדט מהקמתו ב־1920, והן התקיימו ב־22 העיריות שהוקמו במהלך השלטון העות'מאני.

רקע

הצבאי הבריטי בארץ ישראל שקם ב־1918, והמנדט הבריטי שהוקם ב־1920 השאירו על כנם את מערכת השלטון המקומית הע'ותמאנית, כאשר הם מבצעים מפעם לפעם חילופים בראשי העיריות מסיבות שונות.[1] הנציב העליון הרברט סמואל ביקש לקיים בחירות לשלטון המקומי ב־1921, אך המהלך לא צלח.[2]

ב־1925 נקבעה פקודת הנתינות הארץ־ישראלית, שאפשרה קביעת פנקס בוחרים ברור. בסוף 1926 חוקקה פקודת העיריות והוחל בהכנות לביצוע הבחירות.[1] זכות הבחירה הוגבלה לנתיני ארץ ישראל זכרים מעל גיל 25 משלמי מס רכוש או מסי עירייה בסכום מינימלי, בעוד שעל המועמדים נדרש להיות מעל גיל 30, שעמדו בקריטריונים גבוהים יותר לתשלום מיסים ולא כיהנו כפקידי ממשלת המנדט או העירייה בה התמודדו.[3] בירושלים נקבע כי בעלי נכסים בעיר העתיקה זכאים לבחור ולהיבחר ללא תשלום מיסים.[2]

החוק גם קבע כי העיריות יחולקו לאזורים. באזורים בהם למעלה מתשעים אחוזים משתייכים לעדה אחת יתקיימו בחירות בקבוצה אחת בלבד, ובאזורים בהם לא היה רוב לעדה אחת יתקיימו בחירות נפרדות לכל עדה בת לפחות עשרה אחוז מתושבי האזור, כאשר העדות הקטנות מכך יצורפו אל העדות הגדולות.[2]

מספר החברים בכל עירייה נועד להקבע בידי מושל המחוז, בעוד מינויו של ראש העירייה נועד להתבצע בידי הנציב העליון. שבועות ספורים לפני הבחירות תוקנה הפקודה ונקבע כי אף סגני ראש העירייה ימונו בידי הנציב. תקופת כהונת ראש העירייה נקבעה לשלוש שנים עם אפשרות להארכתה.[2]

חוק הבחירות קבע את תקופת כהונתם של המועצות עד 1930, אז נועדו להיערך בחירות חדשות. מאורעות תרפ"ט ב־1929 גרמו לדחיית הבחירות, ורק לאחר כינון פקודת העיריות בינואר 1934 נערכו בחירות נוספות.[1]

הבחירות

הבחירות התקיימו ב־22 ערים, בהם שש ערים מעורבות: ירושלים, צפת, טבריה, חיפה, יפו וחברון.[4]

עיר תאריך הבחירות מספר הבוחרים הרשומים מצביעים ראש העירייה הנבחר
יהודים נוצרים מוסלמים סה"כ
באר שבע 12 באפריל תאג' אפנדי שעת'
ביסאן 30 במרץ 11 19 75 105 86 חאג' מוחמד אפנדי עבדאללה א־ספדי
בית לחם 27 במרץ ניקולאס עטאללה אפנדי שאהין
בית ג'אלא 27 במרץ ג'רייס אפנדי ג'מו אבו עוואד
ג'נין 31 במרץ עארף אפנדי עבד א־רחמאן
ח'אן יונס 6 באפריל חאג' סלים אפנדי חוסיין ג'אסר אל-אע'א
חברון 13–14 באפריל 860 657 שייח' מוח'לס חמורי
חיפה 16–18 במאי 946 1856 1923 4725 3782 חסן שוכרי
טבריה 26 באפריל 340 40 150 530 452 זאכי אלחדיף
טולכרם 13 באפריל עבד א־רחמאן אפנדי אל־חאג' אבראהים
יפו 27–29 במאי 488 562 1700 2750 2242 עסאם ביי א־סעיד
ירושלים 5–7 באפריל 1402 1010 1510 3922 3276 ראע'ב נשאשיבי
לוד 26 באפריל אחמד אפנדי חוסייני
מג'דל 7 באפריל תאג' א-דין שעת'
נצרת 9 באפריל 356 319 סלים אפנדי בישארה
עזה 8–9 באפריל 560 470 הבחירות בוטלו
עכו 11 באפריל 546 424 עבד אל-פתאח א־סעדי
צפת 11 באפריל 135 12 182 330 281 מוחמד אפדני חסן עבד א־רחמאן
רמלה 2 במאי שייח' מוסטפא אל־ח'יירי
רמאללה 27 במרץ מוסא אפנדי ח'ליל מוסא
שכם 7 באפריל 928 844 סולימאן טוקאן
שפא עמר ? דאווד סולימאן תלהמי
מקור[5][6][7]

באר שבע

בבאר שבע כללה מועצת העירייה ארבעה מוסלמים ונוצרי אחד.[8] לראשות העירייה מונה תאג' אפנדי שעת'.

בית ג'אלה

בבית ג'אלה היו במועצה שבעה חברים נוצרים.[8] לראשות העייריה נבחר ג'רייס אפנדי ג'מו אבו עוואד.

בית שאן

בביסאן היא בית שאן היו ששה מושבים, בהם ארבעה מוסלמים, נוצרי ויהודי.[6]

חיפה

בחיפה עמד מספר חברי המעצה על 10, בהם שני יהודים, שני נוצרים וששה מוסלמים. היהודים התמקדו בהדחת עבד א-רחמאן אל-חאג' והחזרת חסן שוכרי.

טבריה

לראשות עיריית טבריה נבחר זאכי אלחדיף, שכיהן כראש העירייה מ־1923. במועצה היו שבעה חברים בהם ארבעה יהודים. הייתה זו המועצה היחידה בה היה רוב יהודי.[2] בנוסף לאלחדיף כהנו במועצה יוסף נחמני, שלמה כהן ומנחם כהן היהודים, איבראהים אפנדי אל־יוסף וחאג' ח'ליל ח'רטביל המוסלמים, ועו"ד יוסף חוסייני הנוצרי שאף מונה לסגן ראש העירייה.[9] חוסייני נבחר על חשבון המכסה המוסלמית בעירייה.

יפו

ביפו היו 11 חברי מועצה, בהם שבעה מוסלמים, שני נוצרים ושני יהודים. שלוש סיעות התמודדו בבחירות על הייצוג הערבי וחמישה עצמאים. הסיעות היו "דורשי הצדק" בראשות עאסם בק אסעיד, "טובת הכלל" בראשות יוסף ד'יא אל־דג'אני, וסיעת הנייטרליים בראשות עבד אל קאדר אבו רבאח, שלצידם התמודדו מוסא כיאלי, סעיד נבולסי, יחיא ווטא, נג'יב ביירותי, וד"ר יעקוב ברדקוש. לקראת הבחירות בוטלה זכותם של תושבי תל אביב להצביע בעיר, ורק תושבי תל אביב שהחזיקו בבתי מסחר, מפעלי תעשייה הורשו להצביע ביפו. היהודים תמכו בסיעת דורשי הצדק, לאחר שהתברר להם כי דג'אני נמנה עם אנשי אמין אל-חוסייני.[10]

חברי המועצה המוסלמים היו עאסם בק א-סעיד, עבד א-ראוף אל-ביטאר, זוהדי אבו אל־ג'ביין, מחמוד אל הבאב, יוסף אל־דג'אני, מוחמד עבד אל־רחים והאשם אבו חדרה. הנוצרים היו דימטרי תאדרוס ואלפרד רוק והיהודים שנבחרו היו מאיר דיזנגוף וחיים מוטרו. עאסם בק א-סעיד מונה לראשות העירייה, ועבד א-ראוף אל-ביטאר מונה לסגנו.[10]

ירושלים

מועצת העירייה מנתה 12 חברים, בהם 5 מוסלמים, 4 יהודים ו־3 נוצרים. בקרב היהודים הושגה הסכמה בין כלל החוגים, בהם גם אגודת ישראל, על חזית מאוחדת למועצה. ועד העיר ליהודי ירושלים פרסם רשימת תמיכה בארבעת נציגי היהודים יצחק שמעיה אלישר, יצחק בן-צבי, חיים סלומון ואליהו יוסף שמאע, וכן בשלושה מועמדים ערבים ראע'ב נשאשיבי, זכי נסיבי וסעד א־דין אל־חלילי ושלושה מועמדים נוצרים - יעקב פראג', נחלי בטאן ופרנסיס בטטו. בבחירות עצמן הצביעו היהודים למועמדי הנשאשיבים שזכו בכל ששת המושבים המוסלמים, וראע'ב נשאשיבי מונה לראשות העירייה כאשר סלומון היהודי ופראג' הנוצרי מכהנים כסגניו.[2]

הבחירות בעיר התקיימו במשך שלושה ימים, כאשר המצביעים הרשומים עם ההצבעה המוסלמית הצביעו ב־5 באפריל, הנוצרים ב־6 באפריל ויהודים ב־7 באפריל.[11]

למרות שיתוף הפעולה היהודי בבחירת נשאשיבי, לאחר היבחרו הורעו היחסים בין הצדדים, ונשאשיבי פעל בתמיכת החוסיינים כאשר היהודים תפקדו כאופוזיציה. ב־1930 יצא נשאשיבי ללונדון במשלחת למשא ומתן עם הבריטים. סגן ראש העירייה הנוצרי פראג' מונה לממלא מקומו של נשאשיבי למרות היות היהודים רוב בירושלים, וב־26 במרץ 1930 התפטרו חברי המועצה היהודים כמחאה.[2]

עזה

במועצת עזה היו תשעה מושבים, בהם שמונה מוסלמים ונוצרי אחד[8] הבחירות בעזה בוטלו על ידי בית המשפט המחוזי ביפו, ובעקבות כך נקבעו בחירות חדשות.[12] בחירות נערכו בעיר ב־1 במאי 1928,[13], בהן נבחר פהמי אל-חוסייני (אנ') לראשות העירייה.[14]

עכו

מועצת העירייה מנתה ארבעה מוסלמים ושלושה נוצרים.[8] לראשות העייריה נבחר עבד אל־פתאח א־סעדי.

צפת

בצפת היו שבעה חברי מועצה, בהם שלושה יהודים וארבעה מוסלמים.[2] לראשות העירייה נבחר מוחמד חסן עבד אל־רחים (או א־רחמאן), ולסגנו נבחר דוד בר.[15]

שכם

בשכם מנתה מועצת העירייה שמונה מוסלמים.[8] לראשות העירייה מונה סולימאן טוקאן, ולסגנו מונה עבד א־רחים אפנדי נבולסי.[7]

נוספים

בג'נין, ח'אן יונס, טולכרם ומג'דל מנתה העירייה ששה מוסלמים. עיריית רמלה מנתה ארבעה מוסלמים ושני נוצרים, ולוד מנתה חמישה מוסלמים ונוצרי אחד. ברמאללה היו שבעה נוצרים ובנצרת שני מוסלמים וחמישה נוצרים.[8]

הבחירות בשפא עמר בוטלו קודם עריכתם.[16]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 תמיר גורן, שאלת ראשות עיריית חיפה וההיערכות לקראת הבחירות המוניציפליות בשלהי תקופת המנדט, מדינה וחברה 6 (1), 2007, עמ' 123–55‏, JSTOR 23638633
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 אליקים רובינשטיין, ‏יהודים וערבים בעיריות ארץ-ישראל (1926-1933) ירושלים וערים אחרות, קתדרה 51, (ניסן תשמ"ט / אפריל 1989) עמ' 122-147
  3. ^ Bentwich, Norman (1928). "Palestine". Journal of Comparative Legislation and International Law. 10 (3): 172–77. JSTOR 753528.
  4. ^ יחיאל לימור ויאיר ספרן, ‏'הגליל': עיתון הבחירות הראשון בארץ־ישראל, קתדרה 154, טבת תשע"ה, עמ' 85–106
  5. ^ Zeedan, Rami (בפברואר 2020). "The Palestinian political parties and local self-governance during the British Mandate". The British Mandate in Palestine: 83–101. doi:10.4324/9780429026034-5. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 ספר סטטיסטי לארץ ישראל תרפ״ט ־ 1929, קרן היסוד, 1930, עמ' 252
  7. ^ 7.0 7.1 official gazette, Supplement 11/1927, 25th April 1927, pp. 292–294
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 Memorandum prepared by the government of Palestine for use of the Palestine Royal Commission, עמ' 73 (נמצא בעמ' 20 בקישור המצורף)
  9. ^ מוסטפא עבאסי, טבריה ותושביה הערבים בימי השלטון הבריטי 1948-1918, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשפ"ב (2021), עמ' 131
  10. ^ 10.0 10.1 שמואל גילר, "מערכות הבחירות העירוניות ביפו" בפרויקט בן-יהודה
  11. ^ official gazette, Supplement 9/1927, 30th March 192, pp. 216
  12. ^ הבחירות בעזה, הארץ, 9 באוקטובר 1927
  13. ^ כישלון החוסיינים בבחירות לעירית עזה, הארץ, 7 במאי 1928
  14. ^ PALESTINE FROM DAY TO DAY, כתב העת אינו מוכר לתבנית, 13 במאי 1928
  15. ^ גד קרויזר, ערבים בצפת מהכיבוש הבריטי עד מאורעות 1929, והאנגלי אז בארץ, יד טבנקין, מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן
  16. ^ official gazette, Supplement 10/1927, 1th April 192, pp. 252
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הבחירות לעיריות במנדט הבריטי (1927)40177658Q131212568

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הבחירות_לעיריות_במנדט_הבריטי_(1927)&oldid=2821600"