אליהו יוסף שמאע
אליהו יוסף שמאע (1881 - 18 במאי 1933) היה איש עסקים ואיש ציבור בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, יוזם הקמת המרכז המסחרי בממילא וחבר מועצת העיר.
ביוגרפיה
אליהו שמאע נולד בחלב שבסוריה ליוסף שמאע, נצר לרב אליהו שמאע הלוי, וקיבל חינוך תורני. בעודו נער התייתם מאביו, ועזב את חלב לארצות הברית. הוא שהה שנים אחדות בניו יורק, ובהמשך בברזיל ובארגנטינה, עסק במסחר ועשה חיל בעסקיו. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר למנצ'סטר שבאנגליה, וכעבור שנים אחדות עלה לארץ ישראל כבעל הון והתיישב בירושלים.
שמאע נודע בירושלים כפילנתרופ והרבה לעסוק בפעילות ציבורית. הוא היה ממנהלי ישיבת פורת יוסף לאורך שנים, מעסקני אגודת ישראל, חבר בהנהלת התאחדות הספרדים העולמית, שופט בבית משפט השלום העברי[1] וכיהן כנשיא עדת החלבים בירושלים. ב-1924 מונה לחבר במועצת עיריית ירושלים כאחד מ-4 מושבים (מתוך 12) שהוקצו ליהודים[2], כנציג אגודת ישראל.
ב-1927 רכש שמאע שטח אדמה באזור ממילא, מחוץ לחומות העיר העתיקה, ויזם הקמת מרכז מסחרי מודרני שיתאים לצורכי העיר המתפתחת ויהווה תחליף לחנויות ולדוכנים הצפופים שבשווקים בתוככי העיר העתיקה. את המרכז המסחרי תכנן האדריכל ומתכנן הערים הבריטי קליפורד הולידיי, שהיה יועץ אזרחי של ממשלת המנדט הבריטי לפיתוח העיר ירושלים והיה מעורב באותה עת בתכנון פרויקטים רבים בעיר. למימון הקמת המרכז המסחרי פנה שמאע לבעלי הון מקרב מכריו ביהדות סוריה ויהדות מצרים, וכן נסע ברחבי העולם וגייס משקיעים יהודים מבריטניה וארצות הברית. אבן הפינה הונחה בפברואר 1928 בטקס חגיגי. המרכז נפתח לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) ובו 250 חנויות, כשבתוכניתו של שמאע להרחיבו בהמשך ב-150 חנויות נוספות. סוחרים רבים מהעיר העתיקה, יהודים וערבים, סיטונאים וקמעונאים, אכן עברו למרכז החדש, והוא היה נדבך חשוב בביסוס המע"ר החדש של ירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה[3]. בראשית ימיו נקרא המרכז "מרכז מסחרי שמאע", אך בהמשך נשתכח שמו של שמאע והמרכז נודע בעיקר בשם "מרכז מסחרי ממילא".
אליהו שמאע נפטר בבית החולים שערי צדק בכ״ב באייר תרצ"ג (1933), לשם הובהל לאחר תאונה בה נפל מגג ביתו בירושלים[4]. הוא הותיר אחריו אישה, גאמילה שמאע, ארבע בנות וארבעה בנים[5]. המרכז המסחרי שהקים נבזז ונשרף בידי פורעים ערבים בדצמבר 1947, ומעולם לא שוקם מהריסותיו שכן נחשב אזור ספר מסוכן בימי ירושלים המחולקת. בחלק מהחנויות הנטושות התמקמו מוסכים ובתי מלאכה זעירה, ולאחר איחוד ירושלים פונו שאריות המבנים כחלק מהקמת פרויקט ממילא המחודש. על שמו של אליהו שמאע נקרא רחוב ברובע ממילא[6], במקום בו עמד המרכז המסחרי (כיום מתחם מגורי היוקרה ״כפר דוד״).
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אליהו שמאע", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 579
- משה דוד גאון, "אליהו יוסף שמאע", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 677–678, באתר HebrewBooks
- מרכז מסחרי שמאע בירושלים, מתוך המדריך כל ארץ ישראל, 1932.
- תחילת המרכז המסחרי בממילא
הערות שוליים
- ^ כל ארץ ישראל, תרפ"ו, עמ' 48
- ^ אברהם אלמאליח, הד המזרח, 28 ינואר 1949
- ^ המרכז המסחרי בירושלים, דאר היום, 15 מאי 1931
- ^ אסון מחריד לה' אליהו שמאע, דואר היום, 19 במאי 1933
- ^ דאר היום 15 נובמבר 1935
- ^ רחוב שמאע אליהו באתר עיריית ירושלים
