האוצר מתחת לגשר
האוצר מתחת לגשר (או: האוצר תחת הגשר, #1645 בסיווג ארנה-תומפסון ובשמו הרשמי האוצר בבית) היא אגדה בינלאומית, עם מקורות בתלמוד ובמדרש. ביהדות מוכרת כסיפור חסידי עם מוסר השכל, שסופרה על ידי רבי שמחה בונים מפשיסחה בגרסתה המוכרת יותר והמובאת להלן, ובגרסה שונה מעט על ידי רבי נחמן מברסלב.
האגדה מספרת על איש החולם שיש אוצר תחת גשר רחוק. בהגיעו אחר תלאות לגשר, הוא מוצא ששומר הגשר חלם על אוצר בחצר ביתו של האיש החולם. החולם חוזר לביתו ומגלה שאוצרו תמיד היה אצלו בבית.
גלגולה של האגדה והמחקר אודותיה
אגדה זו הייתה ידועה באירופה המערבית והמזרחית, וכן במזרח התיכון, ומיוחסת לאנשים ולמקומות שונים כסיפור אמיתי.[1] בקרב חסידי פולין יוחס סיפור זה לגביר רבי אייזיק יעקלס מקים בית כנסת אייזיק שול, בעיר קרקוב.[2], ואילו בגרסה שסיפר רבי נחמן מברסלב, החולם הוא דמות אלמונית, והאוצר נמצא מתחת לגשר בעיר וינה שבאוסטריה[3].
מקורות הסיפור נמצאים בתלמוד הירושלמי ובמדרש[4]. היא מסווגת כמספר 1645 בסיווג ארנה-תומפסון (נושא N531.1), בשם האוצר בבית[5].
מחקרים ומאמרים רבים על גלגולה של האגדה ומשמעותה נכתבו במרוצת הזמן, במיוחד על ידי חוקרי ה'השכלה', מבית המדרש לרבנים בגרמניה.[6]
האגדה מופיעה בקובץ הסיפורים "אלף לילה ולילה" - החולם נמצא בבגדד והאוצר במסגד בקהיר. לאחר שנתפש והולקה על לא עוול בכפו בעוון גניבה שלא ביצע, ראש המשטרה מגלה שאף הוא חלם על האוצר בבית האיש מבגדד. יצויין שחלק ניכר מאגדות אלף לילה ולילה יסודם במקורות יהודיים ויש הסוברים כי האסופה המקורית נכתבה בידי היהודי המומר ואהב איבן מונאביה.[7]
הסיפור נלמד בבתי ספר תיכוניים בישראל ובעולם, שימש נושא במבחן הבגרות בספרות, היווה נושא לסרטים, ומודפס כיום כסיפור ילדים עממי ללא מקור.[8]
מחקר יסודי על מקורות הסיפור, ועיון בגלגוליו נערך בידי ד"ר חנה הנדלר[9]
במקור התלמודי בא אדם לפני רבי יוסי בן חלפתא וסיפר לו שבחלומו ראה שעליו ללכת לקפדוקיה (ביטוי ל"קצה העולם" - ולמעשה אזור בצפון מזרח טורקיה) ושם ימצא את "מזלו" של אביו. שאל אותו רבי יוסי: האם אביך היה מעולם בקפדוקיה? ענה האיש: לא. אם כן, השיב רבי יוסי: לך עשרה צעדים בתוך ביתך ותמצא את האוצר תחת קצה קורת הגג. בארמית, זהו משחק מילים של קפדוקיה וקפא דקורא, וכן עשרה שריין (צעדים) ועושר - מזלו של אבי החולם. המדרש מסביר את משחק המלים בכך שכפא - הוא עשרים - בגימטריה של האות כ"ף, או בשפה היוונית, ודוקיא - הוא קורה בשפה היוונית.[10]
הסיפור החסידי הקדום מייחס סיפור דומה לבעל שם טוב, שיעץ לחולם החלום ולשומר הגשר ללכת אחר חלומם, בשמעם זה את חלומו של זה. ואכן הם מוצאים את האוצר במקום המרוחק. אלא שכל אחד מהם בנפרד מחליט לשתף את השני באוצר. כשנפגשים ביניהם הם משיאים את בניהם זה לזה. (גם לסיפור זה יסוד בתלמוד, בסיפור אלכסנדר מוקדון וארץ "קצה").[11]
העלילה
חסיד ושמו אייזיק מהעיר קראקא, חולם כמה פעמים שאם יסע לעיר הרחוקה פראג, ימצא שם אוצר, מתחת לאחד הגשרים הראשיים. הוא מחליט לנסוע לפראג הרחוקה, אך לאכזבתו, מגלה שהוא לא יכול לחפור מתחת לגשר, משום ששם שומרים אנשי משמר המלך. הוא מתעצב והולך אנה ואנה ליד הגשר. ראש השומרים שם לב ליהודי שמסתובב שוב ושוב סביבות הגשר, ושואלו לפשר מעשיו, הוא מספר לו על חלומו, וכתגובה השומר לועג לו, ואומר לו שגם הוא חלם חלום, שמתחת לתנור בביתו של יהודי ושמו אייזיק, בקראקא, (הוא אייזיק מושא הסיפור) מסתתר אוצר! הוא מוסיף כמובן, שלדעתו, אסור להאמין לחלומות, ושהחסיד עשה שטות בבואו עד לפראג רק מכוח חלום. אז הבין החסיד שמטרת בואו לפראג הייתה רק כדי לשמוע זאת, שבעצם האוצר נמצא ממש מתחת לאפו. חזר לביתו, חפר מתחת לתנור, מצא את האוצר והתעשר, ובנה בכסף בית כנסת על שמו.
פרשנות
יש הסוברים שאגדה זו מבוססת על סיפור אמיתי, משום שעד היום בפולין עומד בית כנסת על שם רבי אייזיק יעקלס מקרקוב, וגם על מצבתו כתוב "פ"נ הנגיד הנושא המיוחס... האלוף כמהר"ר אייזיק בר"י אשר בנה בית הכנסת מעשי ידי אומן".[דרושה הבהרה]
רבי נחמן מברסלב הסביר שזהו משל לכל חסיד הנוסע לצדיק ללמוד ממנו, שיידע שהאוצר נמצא אצלו ממש, והוא צריך לחפור בביתו, כלומר בתוך עצמו, ויימצא את אוצרו. אלא שלהכיר בכך שיש בו אוצר מוכרח הוא ללכת אל הצדיק.[12]
לכאורה, ניתן לראות במשל מסר כאילו לא צריך לחפש את האוצר רחוק מכיוון שהוא נמצא אצלנו בבית. אך ניתן לפרש את המסר בצורה הפוכה: חייבים לצאת ולחפש אחר משמעות החיים, בשביל לדעת שהאוצר אצלנו בבית. לעיתים צריך להגיע אפילו עד סוף העולם, כדי להבין כי האוצר האמיתי נמצא מתחת לאפינו.
ככל סיפור שעבר בעל פה, סיפור זה זכה לעיבודים שונים ולגרסאות שונות בעולם היהודי ואף מחוצה לו. ספרו המצליח של פאולו קואלו, "האלכימאי", מבוסס גם הוא על מוטיבים זהים לאלה שבסיפור.
קישורים חיצוניים
- ירושלמי מעשר-שני: חלום על אוצר בסוף העולם
- המדרש ב"איכה רבה" פרשה א' רמז י"ז
- אדמיאל קוסמן: האוצר החבוי בחצרך, שבת, מוסף מקור ראשון לתורה, הגות, ספרות ואמנות, ספטמבר 2012.
- סיפור דומה על קרב מוחות בין המגיד ממזריטש והגאון מווילנא בעניין חלומו של צעיר בספר דברים ערבים (ר' לעיל). הפעם מדובר על קללה ולא על אוצר. הגאון מתפלא על המגיד שמכיר את הירושלמי על חלום זה, ואילו המגיד מסביר שהוא יודע את המקור של התלמוד, ולא רק מכיר את הכתוב בתלמוד.
- ד"ר יצחק אלפסי, על אגדות יפות ללא כל בסיס היסטורי באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ בין המקומות המיוחסים: העיירה סוואפהאם בסביבת לונדון, הערים וינה, פראג, קרקוב ובגדד, וכפרים שונים בגרמניה ובפרס. ר' להלן מאמרה של חנה הנדלר, וכן המאמר של אדמיאל קוסמן במקור ראשון
- ^ הגרסה - בשם רבי שמחה בונים מפשיסחא בספר שמחת ישראל (באתר היברובוקס)
- ^ כוכבי אור, סיפורים חדשים
- ^ בראשית רבה חלק א' פרשה ס"ח, בתלמוד הירושלמי מסכת מעשר שני, פרק ד הלכה ו, ובמדרש איכה רבה, פרשה א' סימן י"ז.
- ^ רשימת סיפורים מהעולם לפי סיווג ארנה-תומפסון, בנושא האוצר בבית (אתר אוניברסיטת פיטסבורג), בין היתר, הנושא מופיע גם בקובץ סיפורי אלף לילה ולילה.
- ^ לדוגמה (בגרמנית) במאמר 'על אגדת החלום על האוצר תחת הגשר', עיתון הסיפור העממי מברלין 1909 (החל בעמוד 289). וראו ברשימת המאמרים והמחקרים, בתחילת מאמרה של ד"ר חנה הנדלר (להלן)
- ^ מחקרו של המזרחן היהודי ויקטור שובין על המקורות היהודיים והיוונים לסיפורי אלף לילה ולילה, וזהותו של המלקט הראשון.
- ^ עקב פרסומו הרב, הביטוי "האוצר תחת הגשר" שימש גם במאמרים על אודות גשרים וחיפושי אוצר סביבם (לדוגמה האוצר תחת הגשר מאמר ב"קדמוניות" על גשר שייח' חוסיין החרב ליד בית שאן), וכן כמשל בידי מומחים להכשרה אישית.
- ^ חנה הנדלר, הסיפור החסידי בין עיצוב ספרותי לאידיאה רוחנית, מילת-אמת זעיר-רך, באתר משרד החינוך. פורסם לראשונה בה'תשס"ו (2006)
- ^ המדרש ב"איכה רבה" פרשה א' רמז י"ז
- ^ הסיפור בספר דברים ערבים מונקטש ה'תקס"ג (1903) (אתר היברובוקס).
- ^ רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין, כוכבי אור, סיפורים נפלאים אות ד.
22726670האוצר מתחת לגשר