סיפורי אלף לילה ולילה
סיפורי אלף לילה ולילה או לילות ערב (בערבית: كتاب ألف ليلة وليلة - "כִּתאב אלף לילה וּלילה"; בפרסית: هزار و یک شب - "הזאר-או יכּ שב") הוא אוסף של סיפורי עם ערביים, שחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית.
מקורם של הסיפורים בפרס, בהודו, בסין, בקהילות ישראל (ראו בהמשך) ובעמי ערב השונים, והם נאספו במשך כמה מאות שנים. ככל הנראה, האוסף הראשון של הסיפורים נכתב במאה השמינית או המאה התשיעית. אוסף הסיפורים תורגם לעברית על ידי יוסף יואל ריבלין, ויצא בשלושים ושניים כרכים בהוצאת קריית ספר.
היסטוריה
מקורם של הסיפורים בארצות רבות. חלק מסיפורים אלה קדומים למועד בו קובצו לאוסף אחד. ניתן לזהות בהם סיפורים שמקורם בהודו (בעיקר משלי חיות שמקורם באגדות בסנסקריט), בספרות הפרסית, במצרים ובחצי האי ערב, ואף ממקורות עממיים יהודיים[1].
ניתן לזהות חלק מהסיפורים שמקורם בבגדאד בתקופת בית עבאס, ואילו באחרים ניתן לראות סממנים של תרבות ערבית קדם - אסלאמית (ואף מוטיבים קדומים יותר שמקורם בתרבויות מסופוטמיה הקדומות (תרבויות בבל, אשור ואף שומר).
גוזף ג'ייקובס, בהקדמה למהדורת 1896 של הספר, שיצאה בלונדון מחלק את הסיפורים לארבע קבוצות:
- סיפורים שמקורם בתרבות הפרסית וההודית.
- סיפורים שמקורם בבגדאד, במאה התשיעית בתקופת שלטונו של הארון א-רשיד.
- תוספות שמקורן בפולקלור המצרי, בעיקר מאזור קהיר החל מהמאה ה-12 ועד המאה ה-15.
- סיפורים שהם למעשה תוספות אירופאית מאוחרות (ובהם עלי באבא, ואלאדין).
כתבי היד הקדומים ביותר המצויים כיום של חלקי האוסף, בשפה הערבית, מקורם בסוריה במאה השמינית. אבן א-נאדים מבגדד מזכיר את האוסף ב"פיהריסט" (קטלוג הספרים) שלו מהמאה התשיעית. איזכור נוסף של האוסף מופיע בספרו של אל-מסעודי "שדות המרעה של הזהב ומכרות האבנים היקרות".
אוסף פרסי מהמאה ה-11 מאת קאטראן טבריזי הוא האוסף הקדום ביותר הנקרא בשם "אלף לילה ולילה".
הגרסה הראשונה של הספר, אשר הופיע באירופה (ופורסמה בשנים 1704–1717, ב-12 כרכים, בשם Les Mille et une nuits, contes arabes traduits en français - "אלף לילה ולילה - סיפורי ערב מתורגמים לצרפתית") היא תרגום לצרפתית של אנטואן גלן אשר תרגם גרסה ערבית של האוסף. באוסף זה הופיעו הסיפורים "אלאדין ומנורת הקסמים" ו"עלי באבא וארבעים השודדים", אשר לא הופיעו בטקסט הערבי המקורי. גאלאן מציין כי שמע את הסיפורים ממספר סיפורים נוצרי שבא מחלב בשם חנא דיאב.
הספר זכה להצלחה רבה בכל רחבי אירופה, והוצאו מהדורות רבות שלו.
תרגום נוסף שזכה להצלחה רבה הוא תרגומו של סר ריצ'רד פרנסיס ברטון המכונה The Book of the Thousand Nights and a Night - "ספר אלף לילה ולילה" משנת 1885. ספר זה שיצא בלונדון ב-10 כרכים, כלל את כל הסיפורים בלא צנזורה, דבר שאינו אופייני לתקופה הוויקטוריאנית.
בעקבות הצלחת הספר, הוציא ברטון אוסף נוסף בן שישה כרכים, שנקרא "The Supplemental Nights to the Thousand Nights and a Night" - "הלילות הנוספים לאלף לילה ולילה". אוסף זה יצא לאור בין השנים 1886-1898.
אוסף אחר שפורסם בצרפת היה תרגומו של הד"ר ג'. ס. מרדורוס המבוסס על כתב יד מהמאה ה-14 מסוריה, שנמצא בספרייה הלאומית של צרפת. בעברית, הספר עדיין לא תורגם במלואו.
הידועים שבסיפורים
האוסף כולל סיפורים רבים מאוד; כמה מהידועים שבסיפורי אלף לילה ולילה:
- חלומותיו של אלנשר - אלנשר משקיע את כל כספו בסל של כלי זכוכית, הוא חולם על כך שימכור את הכלים ויקנה סחורות אחרות עד שיתעשר מאד, ישא את בתו של הווזיר ויחיה חיי פאר. לפתע הוא בועט בלי משים בסל והופכו על פיו, שובר את כלי הזכוכית ולחלומותיו על העושר בא הקץ.
- נקמתו של דובן - הרופא דובן ריפא את מלך יוון מצרעת. אולם, המלך נתן אמון בדברי משמיציו של הרופא וציווה לערוף את ראשו. לפני שעמדו להוציאו להורג נתן דובן למלך ספר, ואמר לו כי אם יקרא שורה מסוימת בדף מסוים ואחר כך יציג שאלות לראשו שייערף, ישיב לו הראש על כל שאלה. המלך דפדף בספר וחיפש את השורה שאליה התכוון דובן, ומפעם לפעם היה מרטיב את קצה אצבעו כדי שיקל עליו לדפדף. דפי הספר היו מכוסים רעל והמלך מת, וכך נקם דובן את נקמתו אחרי מותו.
- סינבד המלח
- עלי באבא וארבעים השודדים
- אלאדין ומנורת הקסמים
- הנסיך אחמד והפיה פארי באנו
שלושת הסיפורים אחרונים הם תוספות מאוחרות יחסית לאוסף, ונכללו לראשונה בתרגום לצרפתית של אנטואן גלן מן המאה ה-18.
סיפורים שמקורם יהודי
המלומד פרלס (Perles) הדגים במאמריו כיצד מספר מהסיפורים, שמקורם ככל הנראה במהדורה מקהיר, נוגעים לנושאים יהודיים, וככל הנראה מבוססים על סיפורים יהודיים. המלומד שובן (Chauvin) הציע כי סיפורים אלה מקורם בספריו של ואהב איבן מונאביה - יהודי שהמיר דתו לאסלאם.
בין הסיפורים אשר המלומדים סבורים שמקורם בספרות יהודית ניתן למנות את (המיספור - על פי סדר הלילות בספרו של ברטון):
22. אלא א-דין אבו א-שמט
41. אלי שאה וזומורוד
52. הישראלי המאמין
114. מלאך המוות והמלך הגא
115. מלאך המוות והמלך העשיר
116. מלאך המוות ומלך בני ישראל
117. אלכסנדר הגדול והעניים
119. השופט היהודי ואשתו הצדקת
122. עושה המגשים האדוק ואשתו הצדקת
126. האלוף המוסלמי
127. בתו של המלך הנוצרי
128. הנביא וההשגחה העליונה
130. מלך האי והיהודי הצדיק
132. מלכת הנחשים
133 המסע השביעי של סינבד
136. יודאר ואחיו
137. אייב וג'ריב
155. חסן מבצרה
161. העיוור והנכה
163. עבדאללה והדייג
168. עבדאללה איבן פאזיל ואחיו
183. הרון א-ראשיד ותאופט א-קאלוב
196. סיפורו של עלי קוג'יה
203. סולטאן תימן ושלושת בניו
256. סיפורו של עבדאללה.
בסך הכל המלומדים סבורי כי כתשיעית מהסיפורים נכתבו על ידי ווהב איבן מונאבי או עורכים יהודים (חלקם מומרים לאסלאם) אחרים.
סיפור נוסף שמקורו אינו יהודי, אולם מאזכר את יהודי קהיר הוא הסיפור על הנסיך המכושף, בו מסופר על תושבי העיר שהפכו לדגים בצבעים שונים, ובמהלך הסיפור משוחררים התושבים מצורת הדג שלהם, והדגים הצהובים הופכים ליהודים - איזכור לחובת הזיהוי שניסה להנהיג החליף עומאר השני כלפי המיעוטים במצרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: סיפור הדייג |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיפורי אלף לילה ולילה |
- אלף לילה ולילה בתרגום יוסף יואל ריבלין
- סקירה על אלף לילה ולילה מאת אביעד רז, באתר מט"ח
- אלף לילה ולילה התרגום המלא של סר ריצ'רד ברטון לאלף לילה ולילה (אנגלית)
- התרגום המלא לאנגלית של סיפורי אלף לילה ולילה מאת הסופר אדוארד פוויס מאת'רס, באתר ארכיון האינטרנט
- תרגום: חנה עמית-כוכבי, נקמת גברים, חוכמת נשים, באתר ynet, 20 באפריל 2008
- דניאל בהר, דניאל בהר בראיון עם חנה עמית-כוכבי, באתר הארץ, 28 במאי 2008
- שלמה אבס, לילות ערב: מבחר מאלף לילה ולילה, כרך ב', היו לילות, באתר הארץ, 25 במאי 2011
- יוסף סדן, שהראזאד, באורח פמיניסטי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2011
נועה מנהיים, הכוח הפסיכולוגי והמרפא של אלאדין, באתר הארץ, 22 ביוני 2016
הערות שוליים
