אינקונבולה
אינקונבולה (מלטינית incunabulum וברבים incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1445 ועד שנת 1500.
בתקופה בראשיתית זו של הדפוס נדפסו באירופה כ-30,000 ספרים, חוברות, עלונים ודפים בודדים. הספרים נדפסו ב-18 לשונותיה העיקריות של אירופה. מתוכם נדפסו כ-250 ספרים עבריים. ספרי האינקונבולה הם נדירים מאד ומשום כך יקרים מאד. הם נחשבים פריטים יוקרתיים באוספי ספרים, הן באוספים פרטיים והן באוספים ציבוריים. אספנים וציידי ספרים עתיקים מוכנים לשלם הון תועפות עבור ספרי האינקונבולה, וספרי הערש העבריים בכללם. קטלוג אינקונבולים בינלאומי מקוון של כל הספרים שנדפסו במאה ה-15 נערך ומנוהל על ידי הספרייה הבריטית.[1]
סקר דפוסי הערש
החוקרים פברה (Fevre) ומרטין (Martin) מצאו כי בתקופת חמישים השנים שבין 1450 ל-1500 הודפסו בין 30 ל-35 אלף מהדורות של ספרים שייצגו בין 10 ל-15 אלף טקסטים שונים. בהם 3,000 ספרים העוסקים במדע. בכל מהדורה היו לכל היותr כ-500 עותקים ולפיכך העריכו החוקרים את מספר הספרים הכולל בכעשרים מיליון ספרים.[2]
אינקונבולים עבריים
הדפוס העברי החל לפעול כעשרים שנה לאחר שהחל הדפוס בקרב שאר האומות. הספר העברי הראשון המתוארך הוא פירוש רש"י לתורה שנדפס בעיר רג'ו די קלבריה, בשנת רל"ה (1475). סך כל הספרים שהגיעו לימינו בשלמותם או בחלקם אינו עולה על 200. הספרים שאותם נטו להדפיס היו ספרים שהתאפיינו בביקוש יציב והיו בשימוש תדיר (כך שהתבלו ונדרש לחדשם), כלומר ספרים שימושיים ללימוד בבית המדרש, לתפילה ולשימוש בבית הכנסת או לשימוש תדיר בקביעת מנהג והלכה כגון חומשים, ספרי תפילה (סידורים) וספרי הוראת הלכה פרקטיים. במשך שלושים שנות דפוס הערש העברי הודפסו 17 מהדורות של חומשים (חלקן עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י לתורה); 8 מהדורות של סידורים; 7 מהדורות של ספרי תהילים עם ברכת המזון ו-4 מהדורות של מחזורי תפילה, הגדה של פסח וחמש מגילות. קובץ ההלכה ארבעה טורים לא הודפס במלואו אך נמצאו 4 מהדורות של טור אורח חיים ומהדורות בודדות של אבן העזר, חושן משפט ויורה דעה כן נמצאו חמישה שרידי מהדורות של הדפסת פירוש רש"י על התורה ופירוש רלב"ג לתורה ומהדורות בודדות של הדפסת מסכתות מן התלמוד, הראשונה בהן היא מסכת ברכות. בין הספרים שאינם ספרים שימושיים נמצאו ספרי מוסר שהיו ככל הנראה חביבים על הקהל. בהם שתי הדפסות של ספר "משל הקדמוני", המכיל סיפורים משעשעים בחרוזים, שנכתב על ידי הפילוסוף, הרופא והמקובל רבי יצחק בן שלמה אבן סהולה, נכתב בשנת 1281 והודפס לראשונה בשנת 1491 בעיר ברישא באיטליה והיה הספר העברי הראשון שהכיל ציורים. "אבן בוחן" לר' קלונימוס בן קלונימוס, "חובת הלבבות" לר' בחיי אבן פקודה, ספר "בחינת עולם" לידעיה הפניני, ספר "נופת צופים" ליהודה מסר לאון וספר אלדד הדני שהודפסו בדפוס אברהם כונת במנטובה.[3]
יוצאי דופן במיוחד הם ספרים שהודפסו בוואדי אל חגארה (גואדלחרה שבספרד) לפני גירוש ספרד, בפרט ההגדה המודפסת הראשונה.[4]
גם ספרי חול עבריים נדפסו בתקופה זו באיטליה, ואף הם נחשבים אינקונבלים. "ספר המחברות" של עמנואל הרומי, הידוע כ"מחברות עמנואל", נדפס לראשונה בשנת 1492.
ספרי הערש הראשונים בארץ ישראל נדפסו בצפת, בדפוס של ר' אליעזר בן יצחק אשכנזי מפראג. נדפסו כנראה ששה ספרים עד שנת 1500. דפוסו המפורסם של רבי ישראל בק, בצפת ובהר מירון, נוסד הרבה יותר מאוחר, באמצע המאה השמונה עשרה, כ-250 שנים לאחר דפוסי העריסה העבריים הראשונים.
מפעל הביבליוגרפיה העברית רושם ומתאר כל הספרים שהודפסו בלשון העברית ובלשונות היהודים (יידיש, לאדינו, ערבית-יהודית וכו') מראשית הדפוס העברי בשנת ה'רל"ה 1475 לערך, עד לשנת ה'תש"ך 1960.
אוספים עיקריים
ספרייה | מיקום | כמות פריטים | כותרים |
---|---|---|---|
ספריית מדינת בוואריה | מינכן | 20,000 | 9,756 |
הספרייה הבריטית | לונדון | 12,500 | 10,390 |
הספרייה הלאומית של צרפת | פריז | 12,000 | 8,000 |
ספריית הוותיקן | קריית הוותיקן, רומא | 8,600 | 5,400+ |
הספרייה הלאומית של אוסטריה | וינה | 8,000 | |
ספריית המדינה של וירטמברג | שטוטגרט | 7,000 | |
הספרייה הלאומית הרוסית | סנקט פטרבורג | 7,000 | |
הספרייה הבודליינית | אוקספורד | 6,755 | 5,623 |
ספריית הקונגרס | וושינגטון די. סי. | 5,600 | |
הספרייה הממלכתית של רוסיה | מוסקבה | 5,300 |
באוסף דפוסי הערש העבריים שבספרייה הלאומית בירושלים יש 100 הדפסות שונות של כותרי ספרים ב-194 עותקים; חלקם שלמים, חלקם פגומים, ומקצתם כוללים דפים אחדים בלבד.[5]
ראו גם
לקריאה נוספת
- מנחם כשר ויעקב מנדלבוים, שרי האלף, ניו יורק תשי"ט
- פרץ תשבי, דפוסי ערש (אינקונבולים) עבריים באיטליה קריית ספר ס' (1985), מס' 17, עמ' 893-900
- שמעון יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק וירושלים תשס"ד-תשס"ה
- פרץ תשבי, "האינקונבולים העבריים בישראל", קריית ספר, נט, ד (תשמ"ד), עמ' 958-946
- L. Favre and H.J. Martin, The Coming of the Book, London 1984
- Adri K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections: a First International Census (in Collabration with C. Moed-Van Walraven), DeGraaf Publishers, Nieuwkoop 1990.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אינקונבולה |
- ראשיתו של הדפוס העברי בארץ ישראל מאתר "דעת"
- רשימת מאמרים על אינקונבולה באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ קטלוג אינקונבולים בינלאומי מקוון
- ^ זאב גריס, הספר העברי - פרקים לתולדותיו, מוסד ביאליק, 2015 עמ' 50
- ^ זאב גריס, הספר העברי - פרקים לתולדותיו, מוסד ביאליק, 2015 עמ' 53-50
- ^ הגדה מ-1480, מוואדי אל חגארה
- ^ גליה ריצ'לר-גרבלר וגילה פריבור, "יצירתו של אוסף דפוסי הערש העבריים בספרייה הלאומית בישראל", עיונים בתקומת ישראל, כרך 26 (2016), עמ' 175