אמילי מואטי

אמילי מואטי
לידה	27 ביוני 1980 (גיל: 44); נתניה, ישראל
עיסוק	פובליציסטית, פוליטיקאית ופעילה חברתית
מפלגה	העבודה
בן זוג	צ'ארלי זריהן (2006–2008); דניאל שק (2009–הווה)
	https://www.emiliemoatti.co.il/
	6 באפריל 2021 – 15 בנובמבר 2022; (שנה ו־31 שבועות)
כנסות	ה-24
	סגנית יושב ראש הכנסת;
	סגנית יושב ראש הכנסת;

אמילי חיה מואטי (נולדה ב-27 ביוני 1980) היא חברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה. בנוסף, כיהנה גם בתפקיד סגנית יו"ר הכנסת וכראש המשלחת של הכנסת למועצת אירופה. כלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים 2018.

ביוגרפיה

מואטי נולדה וגדלה בשכונת נאות שקד (אזורים) בנתניה, הבכורה מבין שישה אחים, בת לאליהו, עולה מתוניס, ולמונה, ילידת ישראל ממוצא תוניסאי. היא גדלה בבית דתי, למדה בבית הספר הממלכתי-דתי רמב"ם בנתניה, ובתיכון הדסה נעורים. בסוף כיתה י' עזבה את התיכון והחלה לעבוד.

למואטי תואר ראשון במדעי החברה והרוח מטעם האוניברסיטה הפתוחה.

בשנת 2003 עברה לפריז לצורך לימודים, שם עבדה בפסטיבל הקולנוע הישראלי והייתה חברה במספר פורומים שעסקו בתרבות יהודית והסברה ישראלית. בסוף 2004 ריכזה את אירועי הזיכרון ליצחק רבין מטעם עמותת אמנות לעם, שפעלה ביישובי הפריפריה בישראל, ולאחר מכן שבה לפריז.

בשנת 2010 פתחה משרד יחסי ציבור בשם "המטבחון תקשורת" שעבד, בין היתר, עם מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, עמותת סלעית, עמותת כ"ן, מכון הערבה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, ישראל יוזמת, ושגרירות צרפת בישראל^[1].

מואטי ניהלה את תחום הדיגיטל במפלגת "התנועה" גם לאחר כניסתה של יושבת ראש המפלגה, לבני, למשרד המשפטים. שימשה כיועצת התקשורת של ראובן ריבלין במסגרת המהלך שלו לבחירתו לנשיאות ב-2014^[2].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015, שימשה יועצת תקשורת במטה הבחירות לדוברי עברית של הרשימה המשותפת והייתה יועצת תקשורת למפלגת בל"ד (אחת מהמפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת). במרץ 2015, במהלך כנס ברמת גן, הותקפו מואטי וחברת הכנסת מטעם מפלגת בל"ד, חנין זועבי בידי פעילי ימין קיצוני ומואטי נזקקה לטיפול רפואי^[3]^[4]. והתוקף נידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי ולקנס^[5].

מואטי הייתה פרשנית פוליטית בתוכניות שונות, בהן יומן הערוץ הראשון ו"המטה" בערוץ 10, ופאנליסטית קבועה בתוכנית "שיחת היום" בהגשת לוסי אהריש. לקראת סוף 2016 הגישה שלושה חודשים את התוכנית "שניים בשתיים" ברשת ב' לצד יהושע מור יוסף^[6]. בסוף אותה השנה הגישה ברשת ב' פינה בשם "השבוע שלי"^[7]. מואטי כתבה טור קבוע בעיתון "הארץ"^[8], והייתה בעלת טור בירחון "ליברל"^[9]. ב-3 במרץ 2017 הצטרפה למטה הפריימריז של חבר הכנסת עמר בר-לב, והצהירה שזהו הקמפיין האחרון שתשתתף בו כאשת מקצוע.

בשנת 2017, במסגרת לימודי הוראה, השתתפה במיזם "ילדי אסירים" של הרשות לשיקום האסיר במהלכו ליוותה ילדי אסירים בתקופה שלפני שחרור האב מבית הסוהר.

ב-1 במאי 2018 יצא לאור ספרה הראשון "סימנים כחולים" בהוצאת "תכלת". הספר עוסק בצעירה בודדה שמנסה לברוח מהשוליים בהם מתנהלים חייה אך השוליים "מתנפלים" עליה באשר היא נמצאת. בהמשך נמכרו זכויות ההסרטה של הספר במטרה להוציאו כסרט קולנוע^[10]. על ספר זה זכתה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים לשנת 2018.

בפוליטיקה

בשנת 2011 התחילה את דרכה כפעילה פוליטית במטה של יושבת ראש "קדימה" ציפי לבני, איתה עבדה בהמשך כשזו הקימה את מפלגת "התנועה" (בן זוגה, דניאל שק, שובץ במקום ה-18). בשנת 2013 ייסדה את רשימת "עיר ללא גבולות" שהתמודדה בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו^[11], אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה והתפזרה לאחר הבחירות.

ב-7 ביולי 2018 הודיעה מואטי בתוכנית "פגוש את העיתונות" על התמודדותה בפריימריז של מפלגת העבודה ועל תמיכתה באבי גבאי. בהתמודדותה הביעו תמיכה פומבית אבי גבאי, אהוד ברק, סתיו שפיר, עמר בר-לב ומרב מיכאלי^[12]^[13]. היא הגיעה בפריימריז למקום 18, אך המפלגה זכתה ב-6 מנדטים ומואטי לא נכנסה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 הוצבה במקום ה-15 ברשימת העבודה-גשר-מרצ מטעם מרצ, אם כי הייתה אמורה להיות מוצבת מטעם מפלגת העבודה (במקום נמוך יותר). הרשימה זכתה ב-7 מנדטים. בבחירות המקדימות שנערכו לקראת הבחירות לכנסת ה-24 נבחרה למקום השלישי ברשימת העבודה, לאחר יו"ר המפלגה מרב מיכאלי ועמר בר-לב^[14]. המפלגה זכתה ב-7 מנדטים, ומואטי נבחרה לחברת כנסת^[15].

בכנסת ה-24

ביום ההצבעה על הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושש שהתה מואטי באשפוז בשל סיבוך רפואי. בשל יחסי הכוחות הכמעט-שקולים בין התומכים בממשלה הנרקמת למתנגדים לה, הוסעה מואטי באמבולנס לכנסת כדי שתוכל להצביע במליאה^[16]. מואטי זכתה לתשבחות על כך שלמרות פציעתה הגיעה להצבעה על מנת שהממשלה אכן תקום.

במהלך כהונתה של הכנסת ה-24, הייתה מואטי חברה בוועדת החוץ והביטחון ובשדולה לבריאות הנפש.

באוקטובר 2021 טסה לביקור באבו דאבי, נסיעה שמומנה על ידי ארגון זר ולא דווחה מראש כדרוש בחוק. הנסיעה דווחה רק לאחר שפורסמה בכלי התקשורת^[17].

במהלך כהונת הכנסת ה-24 חתמה על למעלה מכ-120 הצעות חוק. ביניהן, חוקי הדגל, חוק התמ"ל, חוק ביטול מנגנוני הסינון המעמדיים בכניסה לאוניברסיטאות^[18] וחוק לסבסוד ופיקוח על מוצרי חלב לתינוקות^[19]. בנוסף, הגישה את חוק הקמת נציבות השלום, אותו נסחה ביחד עם עו"ד גלעד שר. מואטי דנה עליו ביחד עם ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ וראש המל"ל אייל חולתא.

לקראת הבחירות לכנסת ה-25, התמודדה בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, קיבלה 12034 ובזכות הבטחת השוויון המגדרי שהופעל בהרכבת הרשימה לכנסת, שובצה במקום ה-6 ברשימה המפלגה לכנסת. המפלגה זכתה ב-4 מנדטים, ומואטי לא נכנסה לכנסת.

חיים אישיים

מנישואיה הראשונים^[20], למואטי שתי בנות^[21]. היא נשואה בשנית^[22] לדניאל שק, שהיה שגריר ישראל בצרפת^[23]. מתגוררת בתל אביב.

במסגרת כתבה בחדשות 12, חשפה מואטי שחוותה דיכאון לאחר לידה^[24].

עמדותיה

מואטי מחזיקה בתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית, ומגדירה את עצמה כשמאלנית ציונית. היא מתנגדת למדינה דו-לאומית ולתפיסת מדינת כל אזרחיה, ותומכת בתפיסת שתי מדינות לשני עמים^[25]. מואטי טוענת כי האינטרס הישראלי הוא להפרד מהפלסטינים, על מנת לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית.

מואטי חברה ביוזמת ז'נבה ובארגון ישראל יוזמת, ומשנת 2014 היא חברת הנהלה בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת העמותה פעלה להקמת מרכזי מנהיגות בכל הארץ, לימדה באחדים מהם ובשנת 2018 השתתפה במשלחת ישראלית לאו"ם במסגרת חודש האישה.

לקריאה נוספת

תחיה ברק, אמילי מואטי: "שום יבחוש אשכנזי לא יגרום לי להרגיש רע", מגזין את, 6 בפברואר 2016
דורית שילה, ביקורת על "סימנים כחולים" מאת אמילי מואטי, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 30 במאי 2018
אמילי עמרוסי, ‏הצל שלי ואני, באתר ישראל היום, 2 בינואר 2020

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

אמילי מואטי, באתר הכנסת
אמילי מואטי, באתר כנסת פתוחה
אמילי מואטי, באתר "העין השביעית"
מילה שלי | תיק תקשורת: הדיון המוחמץ על חזרתו של דרעי למשרד הפנים, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 0:54), 14 בינואר 2016
יומן – האם הקונפליקט הישראלי–פלסטיני הגיע לנקודת האל־חזור? דיון באולפן, סרטון בערוץ "כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 6:42), 9 באפריל 2016
יומן – 68 שנים לעצמאות ישראל, השסעים החברתיים עדיין מדממים, סרטון בערוץ "כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 18:02), 14 במאי 2016
ספי קרופסקי ושי ניב, ‏בעזרת השם, ננצח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בנובמבר 2018

הערות שוליים

^ תחיה ברק, אמילי מואטי: "שום יבחוש אשכנזי לא יגרום לי להרגיש רע", מגזין את, 6 בפברואר 2016
^ לי-אור אברבך, ‏ולתפארת מדינת ישראל, באתר גלובס, 10 במרץ 2015
אביב הורביץ, ‏שטרית? לא אצלנו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 ביוני 2014‏
^ רויטל חובל וג'קי חוגי, כתבי אישום נגד תוקפי ח"כ חנין זועבי ודוברת הרשימה המשותפת, באתר הארץ, 4 במרץ 2015
^ צפו בח"כ זועבי מותקפת בכנס בחירות: "יכול היה להיגמר ברצח", באתר וואלה!‏, 3 במרץ 2015
^ ת"פ (ת"א) 11823-03-15 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' עופר גולן, ניתן ב-21 במרץ 2016
^ עדו בן פורת, "שניים בשתיים" - תכנית חדשה ברשת ב', באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2016
בועות: כבר לא "שניים בשתיים", באתר "ידיעות אחרונות", 5 בספטמבר 2016
^ אמילי מואטי מגישה את "השבוע שלי" ברשת ב, באתר "יוטיוב"
^ מאמרי אמילי מואטי, באתר "הארץ"
^ רשימת הטורים של מואטי בירחון ליברל
^ הודעה בחשבון הטוויטר של אמילי מואטי, 26 באוגוסט 2018.
^ עיר ללא גבולות, באתר Google Sites
^ אמילי מואטי: ״אתמודד לרשימת העבודה בכנסת הקרובה״, מתוך חשבון הטוויטר של "פגוש את העיתונות"
^ עטרה גרמן, ‏אשת התקשורת משמאל תתמודד במפלגת 'העבודה', באתר "סרוגים", 7 ביולי 2018
^ דני זקן, ‏הפריימריז במפלגת העבודה: עמר בר-לב זכה במקום השני, באתר גלובס, 1 בפברואר 2021
^ תוצאות הבחירות לרשימת העבודה, באתר מפלגת העבודה, ‏פברואר 2021
^ דפנה ליאל, ‏עקב בעיה רפואית: ח"כ אמילי מואטי הגיעה באמבולנס והצביעה בשכיבה בעד הממשלה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 ביוני 2021‏
^ מיכאל שמש, הקואליציה המעופפת: ח"כ מואטי טסה לאמירויות - מבלי לדווח כחוק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 באוקטובר 2021
^ ועדת החינוך, התרבות והספורט, באתר www.nevo.co.il
^ הדר גיל-עד ואטילה שומפלבי, "סופרת שקלים כדי לקנות מזון לתינוקת", באתר ynet, 12 בספטמבר 2021
^ פוסט של אמילי מואטי ברשת החברתית פייסבוק, 14 בספטמבר 2020
^ אריק בנדר, ‏בחירות 2019 - הכר את המועמד: אמילי מואטי שמתמודדת ברשימת מפלגת העבודה, באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2019
^ שחר בן פורת, שמנת – הארץ, כשגדעון ואמילי נפגשו, באתר אקסטרה – בית המגזינים, ‏ינואר 2019
^ ליאורה, מעריב סופהשבוע, RUN דנקר RUN, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2009
^ דפנה ליאל, ‏פרויקט מיוחד: חברי הכנסת שחושפים את ההתמודדויות הנפשיות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בינואר 2022‏
^ ציוץ של אמילי מואטי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בינואר 2020

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אמילי מואטי35066705Q30526568

[1] תחיה ברק, אמילי מואטי: "שום יבחוש אשכנזי לא יגרום לי להרגיש רע", מגזין את, 6 בפברואר 2016

[2] לי-אור אברבך, ‏ולתפארת מדינת ישראל, באתר גלובס, 10 במרץ 2015
אביב הורביץ, ‏שטרית? לא אצלנו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 ביוני 2014‏

[3] רויטל חובל וג'קי חוגי, כתבי אישום נגד תוקפי ח"כ חנין זועבי ודוברת הרשימה המשותפת, באתר הארץ, 4 במרץ 2015

[4] צפו בח"כ זועבי מותקפת בכנס בחירות: "יכול היה להיגמר ברצח", באתר וואלה!‏, 3 במרץ 2015

[5] ת"פ (ת"א) 11823-03-15 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' עופר גולן, ניתן ב-21 במרץ 2016

[6] עדו בן פורת, "שניים בשתיים" - תכנית חדשה ברשת ב', באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2016
בועות: כבר לא "שניים בשתיים", באתר "ידיעות אחרונות", 5 בספטמבר 2016

[7] אמילי מואטי מגישה את "השבוע שלי" ברשת ב, באתר "יוטיוב"

[8] מאמרי אמילי מואטי, באתר "הארץ"

[9] רשימת הטורים של מואטי בירחון ליברל

[10] הודעה בחשבון הטוויטר של אמילי מואטי, 26 באוגוסט 2018.

[11] עיר ללא גבולות, באתר Google Sites

[12] אמילי מואטי: ״אתמודד לרשימת העבודה בכנסת הקרובה״, מתוך חשבון הטוויטר של "פגוש את העיתונות"

[13] עטרה גרמן, ‏אשת התקשורת משמאל תתמודד במפלגת 'העבודה', באתר "סרוגים", 7 ביולי 2018

[14] דני זקן, ‏הפריימריז במפלגת העבודה: עמר בר-לב זכה במקום השני, באתר גלובס, 1 בפברואר 2021

[15] תוצאות הבחירות לרשימת העבודה, באתר מפלגת העבודה, ‏פברואר 2021

[16] דפנה ליאל, ‏עקב בעיה רפואית: ח"כ אמילי מואטי הגיעה באמבולנס והצביעה בשכיבה בעד הממשלה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 ביוני 2021‏

[17] מיכאל שמש, הקואליציה המעופפת: ח"כ מואטי טסה לאמירויות - מבלי לדווח כחוק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 באוקטובר 2021

[18] ועדת החינוך, התרבות והספורט, באתר www.nevo.co.il

[19] הדר גיל-עד ואטילה שומפלבי, "סופרת שקלים כדי לקנות מזון לתינוקת", באתר ynet, 12 בספטמבר 2021

[20] פוסט של אמילי מואטי ברשת החברתית פייסבוק, 14 בספטמבר 2020

[21] אריק בנדר, ‏בחירות 2019 - הכר את המועמד: אמילי מואטי שמתמודדת ברשימת מפלגת העבודה, באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2019

[22] שחר בן פורת, שמנת – הארץ, כשגדעון ואמילי נפגשו, באתר אקסטרה – בית המגזינים, ‏ינואר 2019

[23] ליאורה, מעריב סופהשבוע, RUN דנקר RUN, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2009

[24] דפנה ליאל, ‏פרויקט מיוחד: חברי הכנסת שחושפים את ההתמודדויות הנפשיות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בינואר 2022‏

[25] ציוץ של אמילי מואטי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בינואר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

אמילי מואטי

תוכן עניינים