דנה (ביהודה)
דַנָּה (רנה בתרגום השבעים) הייתה עיר מקראית בדרום הר יהודה. העיר נזכרת ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ט, כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה, ונמנית בקבוצה 5, קבוצת דרום ההר של רשימת ערי יהודה: " מח וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה. מט וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר. נ וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים. נא וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן."
דַנָּה או רנה?
בעניין שמו המדויק של המקום קשה להחליט בין נוסח המסורה לגרסת השבעים, שכן העדויות הנוספות שהוצעו לשם רנה הן מסופקות:
רִנָּה נזכר ברשימות היחש של יהודה, בספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ', בתור בנו של שִׁימוֹן (שמעון?), ולפיכך כנראה בהקשר דרומי.[1]
בשורה 3 באוסטרקון מחורבת עוזה הוצע לקרוא "רנתן" (שם יישוב) ולקשור שם זה לרנה.[2][3] אולם ייתכן כי עדיף לקרוא שם 'רפתן', ובכל מקרה ההצעה קשה.
זיהוי והיסטוריה
בקבוצה 5 של רשימת ערי יהודה בולט במיוחד העדר הסדר הגאוגרפי,[4] ולכן לא ניתן להסיק דבר ממקומה של דנה\רנה ברשימה והערים המזוהות הסמוכות אליה בטקסט. להצעות הזיהוי של אבל[5] אין בסיס, ובאתרים שהציע גם אין ממצא מתאים (דיר א-שמס: 1/10/320; ח' א-סמיה: 1/32/320; המספרים לפי תיקיהם בסקר ישראל). הצעת הזיהוי באידנא שבשפלה[6] בוודאי אינה מתקבלת על הדעת, שהרי העיר נמצאת בפירוש בהר. נטולת בסיס גם הצעת הזיהוי ברוג'ם אל-חומס (1/29/135 בסקר ישראל) אותה מעלה בזהירות גליל (תשמ"ד: 210); האתר הזעיר אמנם נמצא באזור המתאים, אבל הוא בוודאי יישוב בת של ענב אל-כביר הסמוכה, היא ענב המקראית שאכן נזכרת בקבוצה 5. במערך זיהויי האתרים לאור נתוני הסקרים לגבי האתרים המיושבים בתקופת הברזל, האתר המתאים ביותר לזיהוי לעת עתה היא, בדרך האלימינציה, ח'רבת זנוטה. יש כאן גם דמיון קל בשם, במיוחד ביחס ל'דנה'; עבור 'רנה' הדמיון קל יותר. האפשרויות החלופיות בתחומי קבוצה 5 מעטות ואין לקבלן: ח'רבת אום דימנה בה יש לזהות את מדמנה, וח'רבת אל-מקעוד (1/66/135) שגודלה והממצא בה גבוליים ביותר לענייננו, בעוד שח'רבת זנוטה היא חורבה נרחבת ובה ממצא מובהק המתאים לזיהוי. בעבר הוצע לזהות את האתר עם העיר המקראית זנוח, אולם עיר זו נמצאת בשפלה ולא בהר.
הממצא הארכאולוגי
ח'רבת זנוטה תועדה כבר במאה ה-19 על ידי קונדר במסגרת סקר ארץ ישראל,[7] תיעוד חשוב של מצבה בתקופתו, אך באותה עת טרם ידעו לזהות את החרסים באתר ולתארכם. סקרים מודרניים באתר נערכו בידי משה כוכבי (1968),[8] שמריה גוטמן (1969)[9] ואבי עופר (1982).[10] האתר הוא כאמור חורבה נרחבת (אתר 1/96/135{14-08} בסקר ישראל), שגרעינה לבד מקיף כ-25 דונם. מקומה בנ"צ 1496.0865, גובה מוחלט מעל פני הים 593 מטר, גובה יחסית לסביבתה 10 מטר, תצפית בינונית. נראה כי יישובה מתחיל כבר בתקופת הברזל 2ב-ג (לעת עתה נמצאה שפה מסופקת יחידה), ומכל מקום נתקיימה בשלב 2ד בהיקף של כ-15 דונם, והיא האתר ה-18\19 בגדלו בהר יהודה בתקופה זו. ראוי לציין כי שפות מתקופת הברזל נתגלו באתר וזוהו נכונה הן על ידי כוכבי והן על ידי גוטמן (לפי הרישומים בתיק הסקר), אך עדות זו נשמטה מפרסומיהם;[8][9] לפיכך עופר הוא שפרסם לראשונה ממצא זה, מהסקר שערך וגם מהסקרים הקודמים, ועל בסיס זאת הציע את זיהוי דנה בח' זנוטה.
בסוף תקופת הברזל חדל היישוב להתקיים, והתחדש כנראה רק בתקופה הביזנטית. בתקופה זו התרחב שטח היישוב למלוא היקף גרעין החורבה ואף מעבר לו, לכדי כ-35 דונם מיושבים הפזורים על שטח גדול אף יותר. בימי הביניים ובתקופה העות'מאנית פחת היישוב בהדרגה אך נותר כאחת החורבות הבולטות באזור, ובה שרידים ארכיטקטוניים רבים שטרם נחקרו; בולטים מבנה קמרונות גדול ובו חרכי ירי, ומבנה ציבורי נוסף שהיה אולי כנסייה או בית-כנסת.
הסוקרים המודרניים מצאו במקום יישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ובמערות המגורים שלידם.[8][9][10] על מצב האתר והיישוב בתקופה המודרנית יש פירוט נוסף בערך ח'רבת זנוטה.[11][12][13][14][15]
הערות שוליים
- ^ גרשון גליל תשמ"ג (1983). מגילות היוחסין של שבט יהודה. האוניברסיטה העברית בירושלים (עבודת דוקטור): עמ' 155 –156.
- ^ יצחק בית-אריה, אוסטרקון אחקם מחורבת עוזה. ארץ ישראל י"ח, תשמ"ה: עמ' 94–96. ההצעה מובאת בשם בנימין מזר.
- ^ ר' גם יוסף גרפינקל, רשימות הערים, הממצא האפיגראפי והחלוקה המינהלית בממלכת יהודה, ציון נ"ב: עמ' 489–494.
- ^ ר' בערך רשימת ערי יהודה#נספח: שחזור הרשימה המפורטת
- ^ F.M. Abel, Géographie de la Palestine, tomes I-II, 1933-38 (3ème édition, 1967), Paris, tome II: p.90
- ^ י' פרס, ארץ ישראל: אנציקלופדיה טופוגרפית-היסטורית (כרכים א-ד. כרך א מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת, תשי"א). הוצאת ראובן מס, ירושלים, תש"ו-תשט"ו. כרך ב': עמ' 195.
- ^ C. R. (Claude Reignier) Conder, Horatio Herbert Kitchener Kitchener, Edward Henry Palmer, Walter Besant, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, London : Committee of the Palestine exploration fund, 1881-1883
- ^ 8.0 8.1 8.2 משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. בתוך משה כוכבי, עורך, יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים תשל"ב. (1972): עמ' 19–89, אתר 245 (ע' 81).
- ^ 9.0 9.1 9.2 שמריהו גוטמן, סקר אתרים יהודיים בהר חברון - 1969 (ד"וח פנימי), האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל, ירושלים 1970, עמ' 11.
- ^ 10.0 10.1 אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא, אוניברסיטת ת"א (עבודת דוקטור), תשנ"ג (1993), כרך ראשון, חלק 3, עמ' 3–4, 41.
- ^ שולי הרטמן, חוות דעת בנושא ח'רבת זנוטה, יולי 2012, באתר במקום.
- ^ אבי עופר, ח' זנוטה ותושביה: חוות דעת ארכיאולוגית ויישובית, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2012, עמ' 1–3. ^
- ^ לא לפגוע בכבשת הרש – לא להרוס את הכפר ח'רבת זנוטה, 17 ביולי 2013, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל.
- ^ עמירה הס, המדינה מבקשת לפנות כפר פלסטיני מפני שיש בו חורבות עתיקות, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013
- ^ עמירה הס, בג"ץ למדינה: נמקו את הכוונה להרוס את הכפר חירבת זנוטה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2015.
