דלית עופר
| לידה | 2 במאי 1957 (גיל: 66) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | עיתונאית |
| מעסיק | גלגלצ, רדיו ללא הפסקה |
דלית עופר - ירקוני (נולדה ב-2 במאי 1957) היא עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית, אשר ניהלה בעבר את תחנת הרדיו גלגלצ.[1] במאי 2016 הצטרפה לרדיו ללא הפסקה ובין השאר משמשת שם כעורכת המוזיקלית של התוכנית "שבת עברית".
ביוגרפיה
עופר נולדה, גדלה והתחנכה בשכונת נווה שאנן שבחיפה. בשנת 1976 התגייסה לחטיבת שריון בסיני ובאוגוסט 1977 הגיעה לגלי צה"ל. תחילה, כמפיקה ביומן החדשות ולימים במגוון תפקידים במסגרת שירות סדיר, שירות קבע וכאזרחית עובדת צה"ל. בשנת 1996 סיימה את לימודי התואר הראשון בניהול ותקשורת, במכללה למנהל בתל אביב ובשנת 2001 סיימה בהצטיינות את לימודי התואר השני בתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. מנובמבר 2006 ועד סוף דצמבר 2014, שימשה כמנהלת תחנת הרדיו גלגלצ. בסוף מאי 2015 החליטה לצאת לפרישה מוקדמת ולסיים את שירותה בגלי צה"ל[2].
גלי צה"ל
אחת התוכניות המזוהות ביותר עם דלית עופר היא התוכנית "ארבע אחרי הצהריים" שאותה יזמה וערכה לסירוגין עם יורם רותם. התוכנית, שהחלה שידוריה בשנת 1980 הפכה מהר מאד להיות הבית החם של אוהבי הזמר העברי לדורותיהם. שישה מארזים[3] של אלבום משולש ממיטב השירים בתוכנית יצאו לאור בעריכתם של השניים ונמכרו בלמעלה ממאה ועשרים אלף עותקים. דלית עופר הייתה ממייסדי התוכנית "המילה האחרונה" והייתה העורכת הראשית ובפועל של התוכנית מיום עלייתה לשידור (31.8.1998) ועד נובמבר 2006. התוכנית, בהגשת אורי אורבך, עירית לינור, ג'קי לוי, אברי גלעד, היוותה לראשונה במה שבה שידרו בצוותא שני אישים המייצגים את שני הצדדים האידאולוגיים בחברה הישראלית - חילוני-דתי/ שמאל-ימין תוך שהם דנים על אירועי היום בשילוב הומור. בין מגישי התוכנית לאורך השנים נמנו בין השאר גם גידי גוב, קובי אריאלי, חנוך דאום, נרי ליבנה, גיא מרוז ועוד. עופר יזמה, ערכה והפיקה את התוכנית "אחרי המלחמה[4]" עם יהודה פוליקר ויעקב גלעד, התוכנית ששודרה במאי 86', הייתה בין הראשונות שהעלו את נושא הדור השני לשואה לשיח הציבורי בישראל. בעקבות המפגש המוקלט כתבו השניים במיוחד לתוכנית 3 שירים, שהיוו מאוחר יותר את הבסיס לאלבומם של פוליקר וגלעד - "אפר ואבק".
המשדר האחרון אותו יזמה וערכה בגלי צה"ל היה "זאת המנגינה שלנו"[5] (אוקטובר 2014) – 10 שעות ששודרו במקביל בגל"צ ובגלגלצ לזכר 72 חללי מבצע "צוק איתן".
במהלך 38 שנות עבודתה של דלית עופר בגלי צה"ל, ערכה תוכניות רבות נוספות. בין השאר את התוכנית "גל עברי ירוק", את הסדרה "מילים ומנגינות"[6] עם חוה אלברשטיין, מצעדי פזמונים שבועיים ושנתיים ובהם עריכת "מצעד היובל של חיילי צה"ל", כמו כן ערכה יומני חדשות, את תוכניות הרדיו "שעתיים משתיים" ו"נכון לעכשיו" עם רפי רשף. בין השנים 1986-1991 ו 1993-1998, ניהלה את מחלקת המוזיקה של גלי צה"ל.
גלגלצ
מנובמבר 2006 ועד סוף 2014, ניהלה את תחנת הרדיו גלגלצ. תחת ניהולה הפכה גלגלצ לתחנה המואזנת ביותר בישראל[7] וזאת בהתאם לסקרי TGI והרשות השנייה[8]. עופר הייתה אחראית לשינוי במאפייני השידור ובין היתר דאגה להרחיב את פּוּל המוזיקה הקיים, להכניס שירים חדשים לרצועת ההשמעה, להגדיל את אחוזי השמעת המוזיקה הישראלית, הרחבת גבולות המיינסטרים, קידום הרוק היהודי, הגדלת שעות שידור "קולות החיילים" ומיקומן בפריים טיים ולמיצוב התחנה כזרוע חינוכית משמעותית במלחמה בתאונות הדרכים[9].
אירועים בולטים בתקופת ניהולה בגלגלצ:
- בשנת 2010 הוגש בג"ץ נגד שיטת הפלייליסט בגלגלצ[10].
- במהלך כהונתה שודרו (לראשונה בתחנות הרדיו בישראל), שידורי אזעקות אמת וצבע אדום במהלך המבצעים "עמוד ענן" (2012) ו"צוק איתן" (2014).
- במסגרת חגיגות ה-20 לקיום התחנה (2013) עופר יזמה וניהלה את קמפיין הבטיחות בדרכים הגדול מסוגו בארץ, בו השתתפו עשרות אמני ישראל ללא תמורה, להעברת מסרי בטיחות ומתן טיפים לנהיגה זהירה.
- החלפת לוגו התחנה.
טלוויזיה
עופר שימשה כיועצת מוזיקלית ועורכת בתוכניות מגוונות. בין השאר נתנה ייעוץ מוזיקלי לתוכנית בשידור חי עם דן שילון (1992), לתוכניות "החרצופים" (1996-8) "לא נפסיק לשיר" ו"כוכב נולד" (בעונה א' 2002–2003).
ערכה בין השאר את התוכנית קליפופ בהנחייתו של ליאור מילר (1996-7 רשת) ואת סדרת התוכניות "הצנועות והחסודות" (2003, ערוץ התכלת), "חגי ישראל" בהנחייתו של ג'קי לוי (2004, טלעד) ו"דרך המוזיקה" עם קובי אוז (2005 ערוץ המוזיקה). כמו כן שימשה כעורכת תוכנית האקטואליה "המטבחון" עם דן שילון (2003-4, טלעד).
פרסים
- 1987 - פרס מפקד גלי צה"ל - מקום ראשון בתחום התוכניות לתוכנית "אחרי המלחמה" (עם יהודה פוליקר ויעקב גלעד).
- 1993 - פרס אקו"ם כעורכת השנה למוזיקה קלה ופרס מפקד גלי צה"ל - מקום שני בתחום מסגרות שידור עבור "גל עברי ירוק".
- 1999 - פרס מפקד גלי צה"ל – מקום ראשון בתחום מסגרות שידור עבור עריכת התוכנית "המילה האחרונה".
- 2014 - אלבום פלטינה מרובע על מכירת למעלה מ 100.000 עותקים מ 4 האוספים של "ארבע אחרי הצהריים" בהוצאת NMC (ביחד עם יורם רותם).
- 2015 - צל"ש מפקד גל"צ על עריכת יום השידורים "זאת המנגינה שלנו" ששודר במקביל בגל"צ ובגלגלצ לזכר חללי מבצע "צוק איתן".
חיים אישיים
עופר הייתה נשואה לצלם מיכה קירשנר ולהם בת. לאחר שהתגרשו נישאה לעו"ד אבנר (נרי) ירקוני ולהם 3 ילדים. מתגוררת בתל אביב.
קישורים חיצוניים
- NRG ברנז'ה, דלית עופר תנהל את גלגל"צ, באתר nrg, 23 באוקטובר 2006
- לי-אור אברבך, אחרי 8 שנים: מנהלת גלגלצ דלית עופר פורשת מתפקידה, באתר גלובס, 29 באפריל 2014
- יובל אביבי ולי-אור אברבך, דלית עופר: "עוד לא קם העיתונאי האמיץ שיגיד 'גלגלצ תחנה מצוינת', פעם הרגשתי שזה כישלון", באתר גלובס, 13 בינואר 2015
- שיר פרידה: גלגלצ וגל"צ נפרדות מדליית עופר, באתר מאקו
- שידור הפרידה של דלית עופר(הקישור אינו פעיל), באתר גלי צה"ל
- מגישי "המילה האחרונה" שהואשמו במגמתיות טוענים: "ממילא אין שמאל", באתר נענע 10
- "זאת המנגינה שלנו": פרויקט הנצחה מיוחד של גלי צה"ל וגלגלצ, באתר גלי צה"ל
הערות שוליים
- ^ מנהלת גלגלצ דלית עופר עוזבת, באתר ynet
- ^ שלכם באהבה - דלית עופר בראיון פרידה, באתר גלי צה"ל
- ^ ארבע אחרי הצהריים, באתר מוזיקה נטו
- ^ אחרי עשרים שנה: יעקב גלעד חוזר ל"אפר ואבק", באתר nrg מעריב
- ^ יום שידורים מיוחד בגל"צ וגלגלצ: זאת המנגינה שלנו, באתר גלי צה"ל
- ^ מה שקרה מזמן - אהוד מנור וחוה אלברשטיין, באתר soundcloud
- ^ אחרי 8 שנים: מנהלת גלגלצ דלית עופר פורשת מתפקידה, באתר nrg מעריב
- ^ סקר: גלגלצ היא תחנת הרדיו המואזנת ביותר בישראל, באתר גלובס
- ^ מישהו ישמיע אותי?, באתר אקו"ם
- ^ השופטת נאור: "אנחנו כבית משפט לא נבחר שירים, באתר וואלה!
