בטיחות בדרכים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
בטיחות בדרכים היא מכלול הצעדים הננקטים לשם מניעת תאונות דרכים, למזעור מספר הנפגעים והפחתת חומרת הפגיעות השונות בתאונות אלו. תחום זה נועד למנוע את הפגיעות של כלל סוגי כלי הרכב (מכוניות, אופנועים, אופניים, רוכבי גלגיליות) בינם לבין עצמם, ובינם לבין הולכי הרגל. שיפור הבטיחות בדרכים נעשה באמצעות שיפור הכבישים, שיפור טכנולוגי בכלי הרכב ופעולות חינוך והסברה.
בטיחות בדרכים בישראל
בישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא גורם מרכזי לטיפול בבטיחות בדרכים. הרשות הוקמה ב-2007 עם חקיקתו של חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים[1] והיא פועלת בתוך משרד התחבורה, שגם שמו שונה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
גוף מרכזי נוסף הפועל בתחום הוא עמותת "אור ירוק" הפועל כגוף עצמאי ומוכר בציבור בעיקר בזכות פעילותו בקרב בני נוער ונהגים חדשים.
מגמות בתאונות דרכים
ערך מורחב – תאונות דרכים
מספר ההרוגים בתאונות דרכים נמצא בירידה משנת 1995, בה נהרגו 709 אנשים[2]. בשנת 2008 עמד מספרם של ההרוגים על 449. ירידה זו חלה למרות העלייה הניכרת במספר כלי הרכב ובמספר הנהגים[2]. בעוד המגמה הכללית היא ירידת מספר ההרוגים בתאונות השונות, חלה עליה קלה במספר ההרוגים בתאונות אופנוע, ובתאונות הולכי רגל (במגזר הלא-יהודי).
מגמה נוספת של תאונות דרכים בישראל היא מגמת תאונות אופנוע בקרב צעירים. ב-2011 הוגש דו"ח על ידי אגף תאונות דרכים בקרב צעירים אשר הראה כי 10% מצעירים בעלי רישיון הם בעלי רישיון על אופנוע. מתוך עשרת האחוזים הללו נמצא כי 55% מבעלי רישיון על אופנוע יקלעו לתאונת דרכים במהלך חייהם. מספרם של רוכבי האופנועים והקטנועים ההרוגים מתאונות דרכים גדל גם בחלקם היחסי מכלל הרוגי תאונות הדרכים. בשנת 2010 עמד חלקם של רוכבי הדו גלגלי מסך כל ההרוגים באותה שנה מתאונות דרכים על 11.4% ועשור לאחר מכן בשנת 2019 גדל שיעור רוכבי האופנועים ההרוגים בתאונות דרכים מסך כל ההרוגים ל-18.5%. [3] הנתון הלא צפוי הזה העלה השערות בקרב הפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר הוכחות מסקרים וראיונות, נמצא כי הסיבה לאחוז גבוה לתאונות דרכים בקרב צעירים היא מוסכמות חברתיות שרוב הצעירים אינם עומדים בהן, כגון מודל הגבריות והיופי.[דרוש מקור]
דוחו"ת משטרתיים בנוגע לנזקי הרכב לאחר התאונה, הצביע על פגיעה עיקרית באגן. מכאן נובע, כי הצעירים מרבים לסובב בצורה חדה מהרגיל על מנת לבצע פניות חדות יותר, אשר במהלכן נשמע צליל צורם. תופעה זו נובעת גם מסרטי פעולה, אשר בהן הגיבורים מרבים להשתמש באופנוע ככלי תעבורה, ולבצע פעלולים עליהם.[דרוש מקור]
הסתברות של תושב ישראל להיפגע בתאונת דרכים[4] היא כחצי אחוז[5]. בתל אביב-יפו כמות הנפגעים היחסית הגבוהה ביותר[6], עם 29.3 נפגעים ל-1000 תושבים בשנת 2008. אחריה ממוקמות הערים חיפה עם 26.9 נפגעים ל-1000 תושבים ועפולה עם 26.1 נפגעים ל-1000 תושבים. לירושלים, למרות היותה עיר מרכזית, יחס נפגעים נמוך יחסית, 10.1 נפגעים ל-1000 תושבים. מבין הערים בישראל, ביתר עילית היא הבטוחה ביותר, עם 1.6 נפגעים בתאונות דרכים ל-1000 תושבים[6].
תוכניות אקדמיות
בשנת תשס"ד נפתחה תוכנית אקדמית ללימודי בטיחות בדרכים באוניברסיטת בר-אילן. הלימודים מתקיימים במסלול לתואר ראשון בהתמחות בטיחות בדרכים וכן במסגרת לימודי תעודה בתחום המיועדים לאנשי מקצוע ולאקדמאים. הלימודים מיועדים בעיקר לבעלי תפקידים כגון מנהלי מטה בטיחות עירוני, ממונה בטיחות, מורים לנהיגה, מרצים בתחום הנהיגה המונעת, עובדי משטרת התנועה ועוד. במהלך הלימודים לומדים על מקצועות כהנדסת תנועה ובטיחות וכן על היבטים פסיכולוגיים, סוציולוגיים ומשפטיים של ענף הבטיחות בדרכים[7].
באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתקיימת תוכנית לתואר שני בבטיחות בדרכים. זהו מסלול הנערך במסגרת תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול. מטרת התכנית היא הכשרת חוקרים בתחום הבטיחות בדרכים בישראל ובה מתמקדים בין היתר בהנדסת מערכות תחבורה ובהשפעות של תעשיית הרכב על הנהגים[8].
בבתי הספר
תלמידים בישראל לומדים את תחום הזהירות בדרכים בבתי הספר ובחינוך הקדם יסודי, החל מגני ילדים וכיתות א' ועד לבתי הספר התיכוניים[9]. בכיתות י' מתקיימים שיעורי חינוך תעבורתי בהיקף שעה שבועית. בשיעורים אלה מתוודעים התלמידים לנוהלי בטיחות בדרכים ולחובות נהגים והולכי רגל בישראל[10].
משרד החינוך מפעיל את האגף לזהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים בטוח. באגף פועלים ללימוד תחום הבטיחות בדרכים בקרב תלמידים מגן הילדים ועד לבתי ספר תיכוניים ומפתחים תוכניות לימוד בנושא זה. כמו כן, באגף מפעילים רכזי זהירות בדרכים במוסדות החינוך, שמטרתם קידום הוראת התחום והמודעות אליו. נערכים גם שיתופי פעולה עם גופים נוספים מחוץ למשרד כגון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עמותת אור ירוק, ארגון "בטרם", משטרת ישראל ועוד[11].
במשרד החינוך מגדירים בתי ספר כבתי ספר מקדמי זה"ב, בתי ספר שנמצאים על ידי המשרד כמהווים דוגמה בתהליכי ההוראה בתחום הזהירות בדרכים ומובילים יוזמות ופרויקטים ראויים לציון בתחום[12]. בתי ספר העומדים בקריטריונים שמציבים במשרד החינוך יכולים להגיש מועמדותם לשיפוט, כאשר זוכים בתחרות הארצית והמחוזית זכאים לפרסים.
-
בול בטיחות בדרכים - 1966 -
בול בטיחות בדרכים - 1966 -
בול בטיחות בדרכים - 1966 -
בול בטיחות בדרכים - 1966 -
בול בטיחות בדרכים - 1966
מערכות בטיחות בכלי רכב
- ערך מורחב- טכנולוגיות בטיחות ברכב
מתוך מטרה לצמצם את מספר תאונות הדרכים, מתקינים יצרני הרכב מערכות בטיחות בדגמיהם. יש לחלק בין שני סוגי מערכות בטיחות:
- מערכות בטיחות פסיביות:
מערכות אלו נועדו להפחית את עצמת הפגיעה בנוסעי הרכב במקרה של תאונה. בין מערכות אלו ניתן למנות את כריות האוויר, חגורות בטיחות, שלדות הסופגות חלק מאנרגיית הפגיעה ועוד.
- מערכות בטיחות אקטיביות:
מערכות אלקטרוניות המיועדות למנוע את התאונות שעלולות להתרחש, או לכל הפחות להפחית את עצמת הפגיעה. למעשה, מערכות אלה הן חלק ממערך הנהיגה האוטונומית שיצרני הרכב מפתחים. יש להבדיל בין שני סוגי מערכות- מערכות התרעה, ומערכות תיקון. ישנן מערכות שמתריעות לנהג על סכנה (כגון- קרבת יתר לרכב שלפניו, סטייה מנתיב הנסיעה וכדומה), וישנן מערכות מתקדמות יותר שמחוברות למחשב הניהול של הרכב ומונעות את הסכנה (כגון- בלימה אוטונומית, מערכת תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד).
בישראל משווקות מערכות התרעה של החברות מובילאיי, איווקס ו-movon הקוריאנית.
עידוד הרגולטורים להתקנת מערכות בטיחות
ממשלות העולם וגופים רשמיים מעודדים את יצרני הרכב להתקין בדגמיהם מערכות בטיחות. כך למשל במבחני הריסוק האירופאיים מתחילת שנת 2017 חייבת להיות מותקנת מערכת בלימה אוטונומית כדי שדגם יוכל לקבל ציון של חמישה כוכבים. עוד לפני כן, הכניסו לשקלול ציון הבטיחות את מערכות הבטיחות.
בישראל, החל משנת 2017 חייבים יבואני הרכב להוסיף לכל פרסומת שיווקית סרגל ניקוד בטיחות שנקבע על-פי משרד התחבורה, ובו הניקוד שניתן לדגם המפורסם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
- אתר עמותת "אור ירוק"
- פקודת יום של הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, רב אלוף יעקב דורי, על בטיחות בדרכים, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- קמפיין חרדי למודעות הקטל בדרכים
הערות שוליים
- ^ חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), בספר החוקים הפתוח
- ^ 2.0 2.1 מגמות במספר תאונות הדרכים 1999-2008, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
- ^ עמותת אור ירוק, דוח היפגעות בתאונות דרכים באופנועים וקטנועים - 2020, אוקטובר 2020
- ^ סטטיסטיקה זו מתבססת על תאונות דרכים מדווחת בלבד
- ^ נפגעים בתאונות דרכים 1999-2008, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
- ^ 6.0 6.1 תאונות דרכים בערים, 1999-2008, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
- ^ ראש "תוכנית הפניקס בבר אילן": העלאת מהירות הנסיעה בכביש מסוכנת ואינה מומלצת, 2017
- ^ נוהגים בזהירות: פתיחת תואר שני בבטיחות בדרכים, באתר גלובס, 2006
- ^ תכניות לימודים, באתר אגף זה"ב במשרד החינוך
- ^ חינוך תעבורתי, באתר אגף זה"ב במשרד החינוך
- ^ האגף לזהירות ולבטיחות בדרכים, באתר המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
- ^ חוזר שפרסם משרד החינוך למנהלי בתי ספר מקדמי זה"ב משנת 2019
34655923בטיחות בדרכים