די ג'יי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף די-ג'יי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דִּי-גֵ'יי (תעתיק עברי לראשי התיבות מאנגלית: Disc jockey, או בעברית: תַּקְלִיטָן) הוא אדם הבוחר ומנגן מוזיקה מוקלטת מראש וקטעי מוזיקה אותם הוא יוצר בדרך זו או אחרת עבור קהל המאזינים. המונח, שמקורו מהשפה האנגלית (Disc Jockey), שימש בתחילה לתיאור שדרני רדיו אשר הציגו וניגנו תקליטים, אך כיום ישנם סוגים רבים של די ג'יי.

היסטוריה

לאחר שהדיסקוטקים החליפו את מועדוני הריקודים, נשתמר השם די ג'יי לתיאור האדם אשר ניגן את התקליטים. כיום מקצוע הדי ג'יי קיבל מעמד של יוקרה, בעיקר בקרב צעירים וכתוצאה מכך, הדי ג'ייז (די ג'יי ברבים) המובילים בעולם משתכרים לעיתים אף יותר מהאמנים שאת יצירותיהם הם משמיעים.

סוגי די ג'יי

קיימים מספר סוגי די ג'ייז שונים, המובדלים על ידי קהל היעד, אופן הביצוע, האמצעי המועדף והפעלת מניפולציות שונות על המוזיקה המושמעת.

מוזיקה אלקטרונית

תקליטנים שעיקר עיסוקם הוא הופעה במקומות המשמיעים מוזיקה אלקטרונית: מועדונים, פסטיבלים וכו'. חלק מהם גם משמשים כיוצרים וכמפיקי מוזיקה אלקטרונית בנוסף לעיסוקם כדי ג'ייז, או שיצירת מוזיקה היא עיסוקם העיקרי לצד התקליטנות. בין הדי ג'ייז המפורסמים בתחום המוזיקה האלקטרונית ניתן למנות, בין השאר, את:

היפ הופ

די ג'יי בהיפ הופ עובד עם מערכת ציוד של שתי מערכות השמעה ומספר אמצעים מיוחדים המשמשים לשליטה על אלו והוספת אפקטים. הדי ג'יי משתמש בתבניות ריתמיות המצויות בתקליטים קיימים, עושה עליהן מניפולציות במימד הזמן (כגון האטה או האצה של השיר וחזרה על קטעים מהשיר), מוסיף להן אפקטים, כגון סקראצ'ינג, והכל בצורה חיה וספונטנית.

תרבות הדי ג'ייז בהיפ הופ התפתחה ברחובות ניו יורק, בעיקר ברובע הברונקס, שם היו מתאספים חבורות של אפרו אמריקנים ומבצעים מניפולציות בשירי היפ הופ, היו שרקדו ברייקדאנס לצלילי מוזיקה אותה יצר הדי ג'יי והיו שהנחו את הטקס ושרו שירי ראפ (MC). הדיג'יים ומסיבות הרחוב צמחו מתוך תרבות הרגאיי ותרבות מסיבות הרחוב הג'מייקנית, שהונהגו על ידי חבורות של תקליטנים שהופיעו עם רמקולים עצומים וניידים, שנקראו Sound System. במסיבות רגאיי והיפ הופ, עד היום, ישנו דיג'יי הבוחר את השירים שיתנגנו במסיבה (selecta) ויחד איתו עובד אם סי, מעין ראפר שאחראי על הגשת השירים. הגשת השירים, שהתפתחה מג'מייקה לאמריקה ומשם לשאר העולם, הייתה אבן יסוד שהובילה להתפתחות ז'אנר ההיפ הופ בסופו של דבר.

תקליטן

תקליטן הוא המונח העברי המקביל למילה הלועזית די ג'יי, אך כיום יש לו משמעות שונה מבעבר. לרוב מייחסים לכינוי זה תקליטנים המופיעים באירועים פרטיים כגון חתונות.

טרנטבליזם

הטרנטבליזם היא אומנות לפעלולים שהדי ג'יי מבצע על הדיסקים והתקליטים. האפקט המפורסם ביותר מהטרנטבליזם הוא הסקראצ'ינג שבו הדי ג'יי מעביר את התקליט קדימה או אחורה באמצעות מגע ישיר בתקליט ועל ידי כך נוצרים צלילים מעוותים הנשמעים לרוב כ"שריטות" (scratch).

קיימים לטרנטבליזם עוד רבדים רבים כמו ה-Beat juggling, מונח המתאר את להטוטיו של הדי ג'יי על שני תקליטים זהים לחלוטין של אותו שיר, המתנגנים בו זמנית.

בשנים האחרונות נוסף תפקיד נוסף לסקראצ'ינג של הדי ג'יי והוא משמש ככלי נגינה לכל דבר, כחלק מההרכב. דוגמה ישראלית לכך ניתן לראות בלהקת התפוחים ששניים מחבריה הם תקליטנים שכלי הנגינה שלהם הוא פטיפון.

ציוד

עמדת די ג'יי

לדי ג'ייז המקצועיים יש ציוד משוכלל, יקר ומתקדם. לדי ג'ייז בתחום המוזיקה האלקטרונית נדרשות מערכות השמעה (נגן MP3 או נגן קומפקט דיסק - CDJ), מיקסר דיגיטלי, אוזניות (על מנת לשמוע את השיר הבא ולשלב אותו למיקס) ולעיתים גם מחשב. די ג'ייז מקצועיים המנגנים סגנונות אלקטרוניים כגון האוס, טכנו או ברייקביט, היודעים להעריך את הסאונד העמוק והייחודי של התקליט, לעיתים ישתמשו בפטיפון מקצועי. לעומתם, הציוד המינימלי הנדרש עבור די ג'ייז בתחום ההיפ הופ קצת יותר מורכב:

  • מערכת הקלטה באמצעות אמצעי האחסון המעודף (תקליטים)
  • לפחות שני מכשירי השמעה, על מנת לשמור על השמעה רציפה על ידי השמעה של כל מכשיר לסירוגין (פטיפונים)
  • מערכת הגברה

כמו כן, שימוש במיקסר (המשמש לערבול המוזיקה היוצא משני מכשירי השמעה לפחות), מיקרופון, אוזניות (המשמשות לשמיעה של הקלטה מבלי להשמיע אותו לקהל) מומלץ ביותר, אך אינו הכרחי.

ציוד של דיג'יי מקצועי מוערך בשווי עשרות אלפי שקלים.

איגודי תקליטנים

במקומות רבים בעולם קיימים איגודים מקצועיים המאגדים תקליטנים אך לרוב הם סוג של תאגיד מסחרי שמספק חבילות שירות ופרסום. במקומות כמו בריטניה וקנדה קיימים איגודים בתחום זה המתנהלים במתכונת דומה לזו שבישראל.

ישראל אהרוני בעמדת ה-DJ, במסיבה ברחבת מוזיאון תל אביב, 26 בדצמבר 2014

בישראל פועל איגוד תקליטני ישראל, מוסד ללא כוונת רווח השואף לשמור על זכויות הדי ג'יי בישראל. המידע שמעמיד האיגוד לרשות הצרכנים, הבאים לקיים אירוע, מסייע בקבלת החלטות ובבחירות נכונות לקראת אירוע.

איגוד התקליטנים נוסד בשנת 1989 על ידי קבוצת יזמים חלוצים פרטיים ופועל במסגרת עמותה רשומה. בצעדיו הראשונים שם האיגוד למטרה את תנאי וסביבת עבודתו של הד' ג'יי, המנגן באולמות וגני אירועים, כחלק עיקרי בפעילותו. עם זאת, ניסה למצב עצמו בתודעה הציבורית כארגון שחברים בו האליטה שבענף באמצעות תקליטנים ידועים וותיקים שהיו עמוד התווך של הארגון בשחר ימיו.

איגוד תקליטני ישראל, החל לפעול בתחומים ציבוריים רבים תוך השתתפות בוועדות הכנסת שדנו בנושאים בהם נציגי האיגוד תרמו מניסיונם הרב ובהתנדבות בנושאים כמו "השפעת קרני לייזר על בני נוער וילדים במועדונים", השתתפו בהליך החקיקה והתקנות המקצועיות לחוק למניעת רעש באולמות, השתתפו בהליך החקיקה בחוק זכויות יוצרים החדש 2007.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא די ג'יי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22995804די ג'יי