רגאיי
| מקורות סגנוניים | R&B, ג'אז, סקא, רוקסטדי, קליפסו, מנטו |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | תחילת שנות ה-60 בג'מייקה |
| כלים | גיטרה בס, תופים, גיטרה, אורגן, בראס, מלודיקה |
| פופולריות מיינסטרים | החל משנות ה-70 |
| נגזרות | ראפ, דראם נ' בייס |
| תת-סוגות | |
| רוטס, דאב, דאנסהול, ראגמאפין | |
| סוגות היתוך | |
| טריפ הופ, דראם נ' בייס, רגאטון | |
| סצינות אזוריות | |
| ישראל | |
| נושאים קרובים | |
| ראסטפארי, דרדלוקס, בוב מארלי | |
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו | |
|---|---|
| מזהה | 01398 |
| שנת הכללה | 2018 |
רגאיי (Reggae) הוא סגנון מוזיקלי שמקורו באי ג'מייקה שהוכר לפי אונסק"ו כמורשת עולמית[1]. הרגאיי הוא שילוב של סגנונות מוזיקליים אמריקאים כגון ג'אז ורית'ם אנד בלוז, סגנונות מוזיקליים ג'מייקנים מוקדמים כגון סקא ורוקסטדי ומוזיקה אפריקאית-קאריבית כגון קליפסו ומנטו. הרגאיי מנוגן לרוב במשקל של 4/4, כאשר הפעימות המודגשות הן השנייה והרביעית, להבדיל ממוזיקת הפופ. השירים במוזיקת הרגאיי מתעסקים בדרך כלל ברוחניות ומושפעים רבות מדת הראסטפארי. עם זאת, בשנים האחרונות יותר זמרי רגאיי שרים שירים על החיים הקשים בגטו ושירי פריצות, כל זאת בהשפעת ההיפ הופ האמריקאי.
היסטוריה
הרגאיי פותח בתחילת שנות ה-60 באי ג'מייקה. בשנים אלו נפוץ מכשיר הרדיו באי והתושבים אף הצליחו לקלוט תחנות רדיו שונות מדרום ארצות הברית. מוזיקת הג'אז והרית'ם אנד בלוז השחורה אשר נשמעה מעל גלי האתר השתלבה במקצבים מסורתיים מקומיים ונוצרו סגנונות חדשים כמו הסקא והרוקסטדי. מאוחר יותר האטו מוזיקאים ג'מייקנים את קצב המוזיקה של סגנונות אלו ושילבו בהם אלמנטים של מוזיקה אפריקאית-קריבית מסורתית וכך יצרו את צלילי הרגאיי הראשונים. רק בסוף שנות ה-60 פרץ הרגאיי את גבולות הגטו הג'מייקני והוכנס לתודעה של העולם המערבי על ידי ג'ימי קליף.
סגנונות ותתי-ז'אנרים
רוטס
סגנון הרוטס ("שורשים") הוא מוזיקת הרגאיי השורשית. המקצב בו מורכב מקצב תיפוף קבוע עם בסליין כבד ואקורד קבוע. רבים מהאמנים השרים בסגנון זה הם ראסטפאריים. מילות השירים מתעסקות בעיקר בדתם, החזרה לאפריקה, שחרור העבדים ותחיית הדת. כמו כן הם שרים למען הכנסת הגאנג'ה (מריחואנה) לחוק בג'מייקה ובעולם כולו ונגד בבילון (בבל התנ"כית) שהיא מטאפורה באמונה הראסטפארית לממסד הלבן הכובש.
דאב
סגנון הדאב החל כעיבוד מחדש של קטעי רגאיי קלאסיים באמצעות מוזיקה אלקטרונית, ראשיתו כדרכם של מפיקי הרגאיי להתבטא מוזיקלית בשינוי המקצב האינסטרומנטלי שהיה בצד השני של התקליט, והוספת אפקטים. הסגנון והאפקטים התפתחו והשפיעו רבות על סצנת המוזיקה האלקטרונית העולמית.
דאנסהול
הדאנסהול, שהתחיל ב-1979, הוא שילוב של דאב ומילים מעולם ההיפ הופ.
ראגא או ראגמאפין
זרם הראגמאפין (או "ראגא") הוא זרם שנועד בעיקר למסיבות ופחות להעברת מסר, למרות שיש אמנים שמשתמשים בו להעביר מסר כמו קייפלטון או סיזלה. המקצבים בשירי ראגמאפין הם מהירים ונעשה בהם שימוש באפקטים כמו אזעקות, סירנות וכדומה להגברת החוויה במסיבה.
מסיבות רגאיי
בג'מייקה, בליז, קוסטה ריקה ומדינות קאריביות נוספות מתקיימות מסיבות "סאונד-סיסטם", הנערכות על ידי הרכבים ניידים שנוסעים ממקום למקום ומקימות רמקולי ענק ומיכשור עזר של אפקטים ובאס. מסיבה כזו אורכת בדרך כלל לפחות 7 שעות, בהן המשתתפים חוגגים ללא הפסקה.
מחלוקות
מריחואנה
חלק מאמני הרגאיי מזכירים בשירתם שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים ורוחניים כמעשה אבותיהם מאפריקה. הדבר אינו מקובל על ידי החוק במרבית המדינות, ואף עורר שערוריות במדינות בעלות מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי מריחואנה, אך בשנים האחרונות ישנה מגמה ללגליזציה של מריחואנה, או מדיניות אי הפללה בארצות הברית ובמדינות נוספות באירופה.
רגאיי בישראל
סצנת רגאיי של ממש החלה בישראל רק בתחילת שנות השמונים, עם הקמתה של תנועת הרגאיי הישראלית אשר התעסקה בעיקר בהבאת אמנים מחו"ל.
ב-1985 נפתח מועדון ה"סווטו", שהפך למועדון הרגאיי הבולט בישראל. ב-1993 יצא האלבום שנחשב לאלבום ההיפ-הופ והראגמאפין העברי הראשון, "חומוס מטמטם" של נייג'ל האדמו"ר (יהושע סופר). בשנים אלה סצנת הרגאיי הייתה מצומצמת, ורק בשנת 2000 נפרצו גבולותיה עם צאת אלבומים נוספים בסגנון זה.
בשנות ה-2000 גדלה סצנת הרגאיי הישראלית בזכות מפיקים ישראלים שנטו לסגנון זה.
בשנת 2008, "נומרי הפקות", קבוצת צעירים מהנגב יזמה את פסטיבל "רגאיי במדבר", אירוע הרגאיי הגדול בישראל, שמתקיים אחת לשנה ומארח אמני רגאיי מחו"ל ומהארץ.
מורשת עולמית
בנובמבר 2018 הכירה אונסק"ו במוזיקת הרגאיי כמורשת תרבות עולמית[2].
קישורים חיצוניים
- עומר לוגסי, לילה, מקינגסטון לציון, באתר ynet, 24 בפברואר 2006
- אתר הרגאיי הישראלי
- פורטל הרגאיי הישראלי
- אור ברנע, רגאיי זה לא רק סמים, יא ראסטה, באתר ynet, 27 ביולי 2012
- "קיצור תולדות הרגאיי" מאת "עגל" באתר הופס -- חלק ראשון קיצור תולדות הרגאיי (1) / יואב צרי (עגל) – Hoops, חלק שני ההיסטוריה של הרגאיי (2)/עגל – Hoops, חלק שלישי קיצור תולדות הרגאיי (3)/עגל – Hoops.
- רגאיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ AFP, הרגאיי נכנס לרשימת המורשת העולמית, באתר ynet, 29 בנובמבר 2018
- ^ הדיווח באתר אונסק"ו
34321061רגאיי