דותן (אלבמה)
 | |
| מרכז העיר | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 אלבמה |
| מחוז | דייל, הנרי, יוסטון |
| שפה רשמית | אנגלית |
| שטח | 232 קמ"ר |
| גובה | 98 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 65,496[1] (2010) |
| ‑ צפיפות | 295 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 31°13′38″N 85°24′26″W / 31.22722°N 85.40722°W |
| אזור זמן | UTC -6 |
| http://www.dothan.org/ | |
דותן (באנגלית: Dothan) היא עיר בפינה הדרום-מזרחית של מדינת אלבמה שבארצות הברית. העיר שוכנת במרחק של כ-32 ק"מ ממערב לגבול עם מדינת ג'ורג'יה וכ-26 ק"מ מצפון לגבול עם מדינת פלורידה. דותן היא העיר הראשית במחוז יוסטון, כשחלקים ממנה נמצאים במחוזות דייל והנרי. דותן קרויה על שם העיר דותן המקראית, המוזכרת בסיפור יוסף ואחיו (בראשית, ל"ז, י"ז).
דותן היא העיר הראשית במטרופולין הנושא את שמה והכולל את כל שטחיהם של מחוזות ז'נבה, הנרי ויוסטון ואוכלוסייתו מנתה ב-2010 145,639 תושבים. העיר משמשת כמרכז תחבורתי וכלכלי עבור חלקים משמעותיים של דרום-מזרח אלבמה, דרום-מערב ג'ורג'יה והחלקים הסמוכים של הידית של פלורידה (חלקה הצפון-מערבי). מאחר שכרבע מיבול הבוטנים בארצות הברית מופק באזור שרובו מעובד בעיר, דותן מכונה לעיתים "בירת הבוטנים העולמית". העיר גם מארחת מדי שנה את פסטיבל הבוטנים הלאומי.
היסטוריה
השנים הראשונות
האזור בו שוכנת כיום דותן היה מיושב במשך אלפי שנים על ידי רצף תרבויות של עמים אינדיאנים. בתקופה ההיסטורית היה האזור מיושב על ידי שבטי האלבמה (שעל שמם קרויה המדינה) והקריק שהיו ציידים-לקטים ביערות האורנים הנרחבים שהשתרעו באזור. שבטים אלה פיתחו תרבויות מורכבות ונהגו לעיתים קרובות להתכנס ולחנות לצורכי סחר ליד מעיין גדול שעל צומת של שני שבילים.
בין השנים 1763 – 1783 היה האזור בו שוכנת כיום דותן חלק מהמושבה מערב פלורידה הבריטית. מתיישבים אירופאים שעברו באזור במהלך סוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 גילו את המעיין האינדיאני וקראו לו "ראש הצפצפה". רובם האמינו שהאדמה החולית המצויה באזור תצלח לחקלאות והם החליטו להתיישב שם. להגנת המתיישבים הוקם מתחם המגודר בגדר כלונסאות גסה. מבצר זה התקיים עד לשנות הארבעים של המאה ה-19, עם סיום מלחמות האינדיאנים באלבמה והעברתם של רוב אוכלוסייתם של חמישה שבטים אל טריטוריה אינדיאנית ממערב לנהר המיסיסיפי. חלק מהאינדיאנים נשארו באזור והפכו לאזרחי המדינה ואזרחי ארצות הברית לאחר שוויתרו על השתייכותם השבטית.
המתיישבים האירופאים הראשונים באזור היו תשע משפחות שעברו אליו בראשית שנות השלושים של המאה ה-19 כדי לעסוק בכריתת עצים. היישוב שהקימו ושנקרא "ראש הצפצפה" על שמו של המעיין, לא הצליח לשגשג ועד לפרוץ מלחמת האזרחים הוא היה כבר נטוש.
לאחר המלחמה נפתח באזור שירות פוני אקספרס, שהוביל יחד עם צעדי התפתחות נוספים בתקופת השיקום לתחילת צמיחתה של העיירה. ב-11 בנובמבר 1885 הצביעו תושבי המקום להתאגד כעיר שתיקרא "דותן" לאחר שגילו ש"ראש הצפצפה" היה כבר שם שנרשם בשירות הדואר של ארצות הברית לעיירה בצפון אלבמה.
ב-12 באוקטובר 1889 התרחשה בדותן קטטה קטלנית שנבעה מוויכוח על מס שהוטל על הקרונות שפעלו בתחומי העיר. החוואים המקומיים התנגדו להטלת מס זה והם התאגדו בקבוצה שנקראה "ברית החוואים". מעצרם של כמה מחברי הקבוצה הובילה למהומות, ואף על פי שהאירוע האלים נמשך כמה דקות בלבד, הוא הסתיים במותם של שני אנשים ובפציעתם הקשה של כמה מהם. מפקד המשטרה המקומית, טובי דומינגוס, נמצא אשם ברצח ונדון לעשר שנות מאסר. בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט העליון של אלבמה, נפתח משפט חוזר ודומינגוס זוכה.[2]
צמיחה והתרחבות
ב-1893 הוקמה תחנת עצירה בדותן על מסילת הרכבת שנסללה באזור. התפתחות זו הביאה לתנופת שגשוג וצמיחה חדשה על ידי כך שלחוואים המקומיים היו אמצעים לשיווק ולהעברת תוצרתם. יערות האורנים נכרתו לייצור טרפנטין ולתעשיית העץ, ששימשה לייצור תורני ספינות, לוחות ומוצרי עץ נוספים. לאחר בירוא יערות האורן, נזרעו במקומם שטחי גידול כותנה שהיוותה המרכיב העיקרי של הכלכלה המקומית. מכת חיפושיות שהכתה בשטחי הכותנה בראשית המאה ה-20 גרמה להרס היבולים.
החוואים עברו לייצור בוטנים, ששגשגו והביאו לרווחה כלכלית של דותן. העיר הייתה למרכז הייצור ושיווק הבוטנים ומוצריהם. כיום רבע מיבול הבוטנים של ארצות הברית מיוצר בשטח של 120 ק"מ סביב לדותן. מסורת זו מצוינת על ידי פסטיבל הבוטנים הלאומי הנערך במשך שבועיים מדי שנה בסתיו.
גם המגזר התעשייתי בדותן התפתח ובנוסף לתעשיית הטקסטיל, נוספו במאה ה-20 מפעלי ייצור של חברות כמו סוני, מישלן וג'נרל אלקטריק. בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939 הייתה לדותן תצוגה.
במקור הוקמה דותן כחלק ממחוז הנרי ובסופו של דבר הייתה למקום המושב של מחוז יוסטון החדש ב-9 במאי 1903. העיר המשיכה לפרוח ולגדול במשך כל המאה ה-20, ב-1965 נבנה בה נמל תעופה וב-1969 נפתח בה הקולג' הקהילתי של וואלס (Wallace Community College). ב-1961 נפתח הקמפוס המקומי של אוניברסיטת טרוי והוא שוכן בחלק הצפון-מערבי של העיר.
בין השנים 1970 – 1981 בנתה חברת החשמל הדרומית (Southern Company) את תחנת הכוח הגרעינית על שם ג'וזף מ. פיירלי. מתקן זה בהספק של 1,776 מגה-ואט מספק כעת חשמל בשיעור של כ-13,000 ג'יגה-ואט לשעה בשנה. בסוף שנות השבעים, נבנו בדותן המפעלים של סוני ומישלן. ב-2010 הודיעה סוני על סגירת המפעל המקומי.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
