תורת הבית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תורת הבית
מהדורה משנת ה'שס"ח
מהדורה משנת ה'שס"ח
מידע כללי
מאת הרשב"א
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט תורת הבית
היברובוקס תורת הבית

תורת הבית הוא ספר הלכתי של הרשב"א המקיף את רוב הלכות איסור והיתר, הספר יצא בשני מהדורות הראשונה בשם "תורת הבית הארוך" והשנייה שנכתבה בצורה מקוצרת ביותר בשם "תורת הבית הקצר".

מהדורות הספר

הספר יצא לראשונה בשם "תורת הבית הארוך", המהדורה כללה משא ומתן תלמודי ונימוקים לתשובות. במטרה להנגיש את הספר, יצאה מאוחר יותר מהדורה מקוצרת הכוללת את פסקי ההלכה בלבד בשם "תורת הבית הקצר".

ספר זה מיוחד לתקופתו בכך שהוא מסודר על פי נושאים ולא על פי סדר התלמוד. השפעה ניכרת יש לספר על התהליכים בספרות ההלכתית שכן זהו החיבור הראשון המשלב את הבאת המקורות והדיונים בהרחבה, יחד עם תמצות ההלכות היוצאות מדיונים אלו. תבנית מיוחדת זו היא שהניחה את היסודות לצורת הכתיבה של רבי יוסף קארו בחיבוריו בית יוסף ושולחן ערוך[1].

זמן כתיבתו

יש שאמרו שאת תורת הבית כתב הרשב"א לאחר כתיבת שו"ת הרשב"א, ולכן במקרה של סתירה יש להכריע על פי תורת הבית[2], מאידך יש שסברו להיפך, שיש ללכת על פי שו"ת הרשב"א[3]. במקרה של סתירה בין "תורת הבית" ל"משמרת הבית" יש לפסוק כ"משמרת הבית", כיוון שהוא נכתב לאחריו[4]. קטעים שהרשב"א כתב בתורת הבית הארוך, והשמיט בתורת הבית הקצר, סימן שהוא חזר בו[5].

תוכן הספר

הספר עוסק בדיני שחיטה, כשרות המזון, תערובות, יין נסך, נטילת ידיים ודיני טהרה, הספר נקרא בשם "תורת הבית", מכיוון שהוא מחולק לשבעה בתים[6]:

  • הבית הראשון: הלכות שחיטה, מחולק לחמישה שערים..
  • הבית השני: הלכות שחיטה, מחולק לחמישה שערים.
  • הבית השלישי: הלכות כשרות, מחולק לשבעה שערים.
  • הבית הרביעי: הלכות תערובת, מחולק לארבעה שערים.
  • הבית החמישי - בית היין: הלכות יין נסך, מחולק לשישה שערים.
  • הבית השישי - בית הקדושה: הלכות נטילת ידיים ומים אחרונים, מחולק לחמישה שערים.
  • הבית השביעי - בית הנשים: הלכות נידה וזיבה, מחולק לשבעה שערים.

בהקדמה ל"בית השביעי", מציין הרשב"א, שהוא לא יעסוק בהלכות מקוואות אף על פי שמדובר באותו נושא, מכיוון שהראב"ד כבר כתב על כך חיבור בשם "בעלי הנפש". עם זאת מאוחר יותר, ככל הנראה בעקבות הצלחת הספר, כתב הרשב"א גם חיבור בנושא המקוואות, כהמשך ל"תורת הבית", בשם "שער המים"[7].

תפוצת הספר

הספר זכה לתפוצה גדולה, ובמשך תקופה היה ספרו המפורסם ביותר של הרשב"א[8].

תגובות לספר

על ספר נכתבו השגות מרבי אהרן הלוי, שהוציאם כספר בשם "בדק הבית". בתגובה להשגותיו של רבי אהרן הלוי יצא ספר בעילום שם המחבר בשם "משמרת הבית", במטרה "לשמור על תורת הבית" וליישב את ההשגות. בשו"ת הרשב"א, מזכיר הרשב"א את "משמרת הבית" כספרו, אך עם זאת ישנם שסוברים שאת הספר כתב אחד מתלמידיו[9]. רבי מנחם קזיס הוציא בשנת ה'שצ"ח ספר בשם "שלום הבית", בו הוא מקשה בחזרה על הרשב"א.

קישורים חיצוניים

מהדורות הספר

הערות שוליים

  1. ^ מנחם אלון, המשפט העברי, עמ' 1054.
  2. ^ רבי חזקיה די סילוה (פרי חדש, ל"ד, ג'); רבי שבתי כהן (נקודות הכסף, נ"ב על ט"ז ס"ק, ה'); רבי חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד, כללי הפוסקים, סימן י', אות ב').
  3. ^ מנחת יעקב, כלל ט"ו, ס"ק, ה'; פרי מגדים כללים, הוראת איסור והיתר, אות ט'.
  4. ^ ראה באריכות בהרשב"א, כללי תורת הבית, בתוך "תורת הבית", עמ' 9, מהדורת ניו יורק ה'תשל"ח., באתר אוצר החכמה.
  5. ^ הרשב"א, כללי תורת הבית, בתוך "תורת הבית", עמ' 10, מהדורת ניו יורק ה'תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ הקדמה לספר "תורת הבית" באתר ויקיטקסט.
  7. ^ מנחם מענדל גרליץ, פרוזדור לטרקלין, בתוך "ספרי הרשב"א", חלק א', עמ' מ"ה, ה'תשמ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  8. ^ החיד"א, שו"ת חיים שאל, חלק ב', סימן ל"ב.
  9. ^ החיד"א, שם גדולים, ערך הרשב"א, שולחן ערוך הרב, יורה דעה, סימן קפ"ז, כללי הפוסקים ווהוראה, כלל קפ"ג.