וילה לאה
וילה לאה, הידועה גם בשם בית אבקריוס, היא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, בשדרות בן מיימון מס' 6.
היסטוריה
וילה לאה נבנתה עבור ד"ר נסיב אבקריוס ביי, עורך דין שפעל בירושלים בתקופת המנדט הבריטי בהצלחה רבה. אבקריוס נולד במצרים למשפחה יוונית-אורתודוקסית אמידה. אבקריוס כיהן בתקופה מסוימת כמפקח על בתי המשפט בארץ ישראל, ולאחר מכן פתח פרקטיקה פרטית שהפכה לאחד ממשרדי עורכי הדין המצליחים בארץ באותה עת.
בשנת 1930 נשא אבקריוס במצרים את לאה טננבוים, יהודייה ממשפחה חרדית. המבנה נבנה עבור אשתו, נקרא על שמה ובחזית הבית נכתב שמה באותיות לטיניות בסגנון גותי: "Villa Lea".
בניית הבית הסתיימה ב-1 במאי 1934. המבנה נבנה בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) על פי תכנון של האדריכלים רפאל ודן בן דור. המבנה צוּפָּה באבן אדמדמה, וכולל מספר גושי מבנה כמקובל בסגנון הבינלאומי. שער המבנה נבנה בסגנון אר דקו.
אבקריוס ירד מנכסיו בשל בזבזנותה של אשתו. לאחר התרוששותו עזבה לאה את אבקריוס, והוא נפטר בשנת 1946 בחוסר כול.
בשנת 1936 הושכר הבית לקיסר האתיופי היילה סלאסי, שברח מארצו לירושלים בעקבות כיבושה על ידי איטליה. בפנקס תושבי רחביה שפורסם ביולי 1936 נכתב תחת האות ח': "השם:חיילה-סלסיה. הכתובת:רחוב בן מימון 6. מקצוע או עבודה: מלך חבש".[1]
לאחר מלחמת העצמאות תפס האפוטרופוס לנכסי נפקדים את הבית. המבנה נמסר בתחילה למשה דיין, שכיהן באותה עת כמפקד מחוז ירושלים. בעקבות דיין הפך המבנה לבית המגורים של מפקדי המחוז, עד כהונתו של תת-אלוף דוד הגואל. המבנה היה ענק במושגי אותם ימים. ב-1950 אף נערך במרפסת הבית ובחצרו טקס הכלולות של עזר ויצמן וראומה שוורץ. רק בשנת 1952, שנת כהונתו האחרונה של דיין בתפקיד, בעקבות לחץ ציבורי, חולק המבנה לשלוש דירות: דירת דיין, דירת שרד לאחד משרי הממשלה ולחדרי מגורים לסטודנטים משוחררי צה"ל. האחרונים אף כינו את הבית בשם החיבה "רמת דיין". בשלב מאוחר יותר נרכשה דירה אחת בבניין על ידי אליעזר קפלן בהיותו שר האוצר, ודירה נוספת נרכשה על ידי השר ד"ר יוסף בורג.
בספרה "אבי, בתו" מספרת יעל דיין על התרשמותה מן הבית עת התגוררה בו עם הוריה משה דיין ורות דיין:
בימים הראשונים להתגוררותנו שם התקשיתי להאמין למראה עיני. היה זה ארמון שכאילו נלקח מעמודי הרומנים, טירת-אבן ורודה, אחוזת נסיכים מסנט פטרבורג, או מבצר מכושף מהאגדות. כל חדר היה צבוע בצבע אחר, ולא פסקנו מלסופרם. היו שם חדר ורוד, חדר ירוק, חדר אמבטיה עם אריחים כחולים שתאם חדר כחול ושני חדרי-אירוח ענקיים. היו גם חלונות מקושתים שבלטו אל מחוץ לקיר, קומת - מרתף ובה מטבח ענק ועוד שני חדרים. היו מסדרונות ארוכים ומרפסות, גן מוקף חומות ובו באר מים וכמה עצי פרי.
.
לקריאה נוספת
- א' רמון, דוקטור מול דוקטור גר – שכונת רחביה בירושלים, ירושלים: יד בן צבי, 1998.
- דוד קרויאנקר, ירושלים – מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996.
קישורים חיצוניים
- בית השערורייה – המלצה לסיור בירושלים, ד"ר אדם אקרמן
הערות שוליים
וילה לאה28129907