הרב דב קוק (טבריה)

הרב דב קוק
	הרב דב קוק
	הרב דב קוק
לידה	ב' בתשרי תשי"ז
מקום פעילות	טבריה
תחומי עיסוק	הלכה, קבלה
בת זוג	לאה קוק

ערך זה עוסק ברב דב קוק מטבריה. אם התכוונתם לאחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ראו רבי דב הכהן קוק.

הרב דב (איסר) הכהן קוק (נולד בב' בתשרי תשי"ז; 7 בספטמבר 1956), הוא רב ומקובל המתגורר בטבריה. חיבר מאות ספרים בתורת הנגלה והנסתר.

קורות חייו

הרב קוק נולד לשושנה ורבי נחום קוק, מרבני העיר רמת גן ובנו של הרב רפאל קוק, רבה של טבריה.

אשתו היא הרבנית המרצה לאה קוק, בתו של הרב יצחק זילברשטיין, העומדת במרכז הסרט התיעודי "התיקון". בנם הבכור נשוי לבתו של הרב יוסף אפרתי.

למד בישיבת קול תורה הקטנה ובישיבת פוניבז', שם התקרב למשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין ולרבי אלעזר מנחם מן שך. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, ואחר כך^{[דרושה הבהרה]} עבר לצפת. למד בכוללי ש"ס, ובהמשך פנה ללימודי קבלה. בשנות השמונים עבר הרב דב קוק לטבריה.

הרב קוק מתגורר בדירה שהייתה של סבו רבי רפאל קוק ואביו רבי נחום קוק, ולומד בבית המדרש הצמוד ששימש גם הוא את הסב. סביבו התקבצו תלמידים, רובם בעלי תשובה.

חיבר מאות ספרים על התורה, על הש"ס ועל התפילה; רובם בעלי אופי קבלי. בשנת התשע"ט הוקם מכון "שפתי כהן" המוציא לאור את כתביו.

בשנת תש"פ, בעקבות המאבק בראש עיריית טבריה דאז רון קובי הודיע הרב קוק על כוונתו לעזוב את טבריה^[1], אך בסופו של דבר הודח קובי מראשות העירייה, והרב קוק נשאר בעיר.

בט' בניסן תש"פ, במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל חלה הרב קוק בקורונה ואושפז בבית החולים פוריה בסכנת חיים, אך לאחר כמה ימים הוטב מצבו והוא אושפז בביתו עד שהחלים^[2].

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) הקים את מפלגת "מאמינים בטבריה" שבראשה עומד תלמידו יוסף חמד. הרשימה זכתה ב5 מושבים והייתה לרשימה הגדולה בעיר^[3].

הנהגותיו ופסיקותיו

לרב הנהגות שונות מן המקובל בציבור החרדי. שיטתו משלבת את תורות הרמח"ל, תנועת המוסר והתניא. סגנון חייו של הרב קוק סגפני. הוא עטוף בעשרות טליתות-קטן, וסדר יומו כולל שעות ארוכות במיוחד של תפילות ולימוד. עיקר לימודו עוסק בסוגיות התלמוד, אולם הוא מקדיש שעות רבות גם ללימוד קבלה. הרב מקפיד על קשירת פתיל תכלת בציצית מארגמון קהה-קוצים, ומעוטר בתפילין במשך כל היום, וכן הוא מורה לתלמידיו. בבית הכנסת שלו נוהגים רוב המתפללים להתפלל מנחה עם טלית ותפילין. במוצאי שבעה עשר בתמוז תשפ"ד כינס הרב במעונו רבים מראשי הכוללים בעיר טבריה לכינוס לחיזוק מצות תפילין כל היום^[4]

תפילותיו יכולות להימשך על פני שעות רבות, עד שלעיתים הוא מתיישב באמצע התפילה ומניח ראשו על כרית באפיסת כוחות. אף שהוא אשכנזי-ליטאי, הוא מתפלל בנוסח עדות המזרח ובהגייה ספרדית. בחלק מהתפילות הוא משלב כלי נגינה בעיקר בקריאת ההלל בראש חודש ומועדים. בשבתות הרב עובר בדרך כלל לפני התיבה ומתפלל בניגון לרוב בניגוני הרב שלמה קרליבך.

הרב קוק הוא מתומכי הארגון החרדי "אגודת קדושת ציון" העוסק בפעילות חינוכית והסברתית בענייני ארץ ישראל בחברה החרדית.^[5]

בשנת תשס"ו (2006) פורסם כי הוא עלה להר הבית^[6], ובשנת תשפ"ד פורסם סרטון בו הוא נראה אומר כי מצוה לעלות להר הבית^[7] אך לאחר מכן כתב הרב מכתב בו הבהיר כי דבריו לא נאמרו כפסיקת הלכה למעשה, ויש לשמוע בקול גדולי הדור^[8]

הרב מסתייג מרפואה ומרופאים בכלל. מתנגד באופן כללי לחיסונים אך אמר שיש לדון בכל מקרה לגופו^[9].

הרב מתנגד לכל יציאה מארץ ישראל ובכלל זה הוא מתנגד גם לנסיעה אל הקיבוץ באומן בראש השנה^[10]

בחודש תשרי התשפ"ה כתב מכתב נגד מוסדות איגוד עמלי התורה בעיר בנשיאות הרב שלמה זעפראני בו טען כי הם עורכים סלקציה ומרבים שנאת חינם. במכתב הרב קוק נידה את אנשי המוסדות וקרא להם לעזוב את העיר^[11].

עץ משפחת קוק