דאה שחורת-כתף
 דאה שחורת-כתף
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| תת־משפחה: | דאות |
| סוג: | דאה |
| מין: | דאה שחורת-כתף |
| שם מדעי | |
 Elanus caeruleus
| |
דאה שחורת-כתף (שם מדעי: Elanus caeruleus) היא מין עוף דורס יום מסוג דאה, המשתייך למשפחת הנציים. דאות שחורות-כתף מצויות בעיקר במרחבים הפתוחים של אפריקה ואסיה. באירופה ניתן לראותן בעיקר בספרד ופורטוגל.
מין זה אינו נחשב למין נודד, ובישראל הדאה שחורת-הכתף הייתה ידועה בעבר כמזדמנת נדירה באזור אילת והערבה, בשנים האחרונות נצפו בארץ מספר פעמים, ובשנת 2011 זוג דאות קינן לראשונה באגמון החולה וגידל ארבעה גוזלים, ומאז יש תצפיות נוספות של קינון הדאה שחורת-כתף בישראל.
תיאור
צבע גופו של דורס ארוך כנפיים זה בעיקר אפור או לבן עם כתמים שחורים בכתפיו, בקצות כנפיו ובעיניו פסים שחורים. הכנפיים ארוכות בדומה לבזים, והן נמשכות אל מעבר לקצה הזנב כאשר הדאה נחה. במעוף, ניתן להבחין בזנב הקצר והמרובע שאינו ממוזלג בדומה לסוג דיה. כאשר נח, בעיקר על כבלי חשמל לצד כבישים, הוא לעיתים קרובות יסדיר את כנפיו על גופו ויטלטל זנבו מעלה ומטה כאילו ניסה לשמור על שיווי משקל. הזוויגים זהים במראה החיצוני. עיניהם הגדולות שמופנות לחזית הראש ונוצותיהן הקטיפתיות מאפיינות את הינשופיים ואת שאר הדאות.
תפוצה ואזורי מחיה
_in_Hyderabad_W_IMG_4418.jpg)
בעולם
הדאה שחורת-כתף היא מין שחי בעיקר בשטחים פתוחים סוואנות ומדבריים למחצה, באפריקה שמדרום לסהרה ובאסיה הטרופית, אולם יש למין דריסת רגל גם באירופה- בספרד ובפורטוגל. נראה כי אזור תפוצתו של המין מתרחב בדרום אירופה וייתכן שגם במערב אסיה. כמה אוכלוסיות גאוגרפיות סווגו כתת-מינים כולל התת-מין שנמצא בספרד, אפריקה ובחצי האי ערב.
תת-המין vociferus נמצא ממזרח לאזורים אלו על פני דרום אסיה עד לדרום-מזרח אסיה. תת-המין hypoleucus (שלעיתים מתייחסים אליו כאל מין עצמאי) נמצא בסומטרה, ג'אווה, בורנאו והפיליפינים, ותת-המין wahgiensis מוגבל לאזור גינאה החדשה. תת-המין caeruleus נמצא בחצי האי האיברי, אפריקה ובחצי האי ערב. הדאה לבנת כנף (Elanus leucurus) והדאה שחורת כנף (Elanus axillaris) שויכו לפני זמן רב למין דאה שחורת-כתף, אולם מאז שויכו למין נפרד.
אף על פי שהדאה שחורת-כתף נמצאת לרוב באזורי מישור הן נצפו גם באזורים גבוהים יותר, בנאגאלנד (2,020 מטר), בהרי נילג'ירי (2,670 מטר) ובסיקים (3,650 מטר). נטען כי הן מבקרות חורף בכמה חלקים של אזור תפוצתם כגון בהרי גהט המערביים.
בישראל
בעבר, הדאה שחורת-כתף נצפתה לעיתים נדירות ביותר באזור אילת ובנגב המערבי. אז נרשמה תצפית חריגה של הדאה בעמק בית שאן, מאז מספר התצפיות באזור זה הלכו והתרבו, ובאוגוסט 2011 נרשמה תצפית ראשונה של קינון באגמון החולה. מאז נרשמו תצפיות נוספות של קינון באזורים שונים בעיקר בצפון ובשפלה. פרטים בודדים נצפו בכל חלקי הארץ והסברה היא שאלו פרטים צעירים מקומיים. תת-מין של הדאה שחורת-הכתף הנמצא בישראל הוא vociferus, המשתייכת לאוכלוסייה האסייתית. מין הדורסים האחרון שהתגלה מקנן לראשונה בישראל היה בשנות ה-80', הוא הנץ המצוי, ומאז הפך למקנן נפוץ בישראל.
התנהגות ואקולוגיה
הדאה שחורת-כתף מתרבה בזמנים שונים של השנה בכל אזורי תפוצתה. אף על פי שהקינון נצפה לאורך כל השנה בהודו (תופעה נדירה אצל הדורסים), ככל הנראה הדאה לא מתרבה בחודשים אפריל מאי. החיזור הוא קולני וכולל מרדפים וברגע שמתהווה זוג רבייה הם יזדווגו לעיתים קרובות. הקן הוא פלטפורמה רפויה של זרדים בה תטיל הנקבה 3–4 ביצים. הנקבה תשקיע יותר מאמץ בבניית הקן מאשר הזכר. הביצים בצבע קרם חלש ומנוקדות באדום כהה. שני ההורים ידגרו על הביצים אולם, כשהגוזלים יבקעו, הזכר יבלה את רוב זמנו בחיפוש אחר מזון. תחילה הנקבה תזין את הגוזלים, ולעיתים תצוד בקרבת הקן אולם גם תקבל מזון מהזכר. לאחר שיפרחו מהקן ועד לגיל 80 יום, הפרחונים ימשיכו להיות תלויים בזכר, לקבלת מזונם, כשבתחילה הוא יעביר את המזון לפרחונים במקום נייח ובהמשך תוך כדי תעופה, באוויר.
הטרף כולל חגבים, צרצריים וחרקים גדולים אחרים, לטאות ומכרסמים. ישנן תצפיות גם של דריסת ציפורים פצועות, נחשים קטנים וצפרדעים. הדאה שחורת-הכתף תדאה באטיות בתעופת הציד שלה בדומה לזרון אולם תרפרף בכנפיה בדומה לבז. ישנן תצפיות נדירות של דריסת ציפורים במהלך תעופתן. תחנות אכילה קבועות ישמשו לתצפית ציד ואכילה אולם טרף גדול יאכל על הקרקע. בדרום אפריקה נראה כי יעדיפו שולי דרכים לחיפוש אחר טרף ולעיתים יהרגו מפגיעת כלי רכב חולפים. בדרך כלל הדאה שחורת-כתף תשהה באתרי לילה משותפים של בין 15 ל-35 פרטים (באירופה נצפו עד 17) על עץ גדול ומשופע בעלים. הדאה שחורת-כתף שקטה ביותר והקולות שהוקלטו ממנה כוללות צוויחה בצליל גבוה או שריקה רכה. הן ישמיעו קולן בעיקר בעונת הרבייה. מין מסוים של נמטודה (Physaloptera acuticauda) תועד כטפיל של הדאה שחורת-כתף בדרום אפריקה.
קישורים חיצוניים
- ארז ארליכמן, צפו: דאות שחורות כתף הקימו בית בישראל, באתר ynet, 10 בנובמבר 2011
- ארז ארליכמן, מבקרת נדירה בישראל: דאה שחורת-כתף, באתר ynet, 22 באוקטובר 2008
- תמונות, סרטונים וקולות
הערות שוליים
23014627דאה שחורת-כתף