חוט משיכה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוט משיכה מפלדה באורך 75 רגל הנתון במארז פלסטיק. בקצה הגלוי יש וו לאחיזה בעת המשיכה.
השואת חוטי משיכה. למעלה: מפלסטיק, עם לולאה סגורה בקצהו. למטה: מפלדה, עם וו פתוח בקצהו.

חוט השחלה, (מכונה גם חוט משיכה או סרט משיכה, בז'רגון שטלבנד או סטלבנד, מגרמנית Stahlband), הוא כלי שמשמש חשמלאים להעביר חוטי הולכה בתוך צינור.

מבנה

חוטי משיכה עשויים כחוט בודד, מחומר חזק אך אלסטי כגון פלדה קפיצית ופיברגלס. בקצה החוט מחוברת לולאה או וו. החוט מיוצר עם עקמומיות קלה, ובדרך כלל כשאינו בשימוש מלופף על תוף כבלים.

חוטי משיכה מיוצרים באורכים ובעוביים שונים, עד לאורך מקסימלי של 80 מטר. ככל שחוט המשיכה עבה יותר כן גדול המשקל אותו הוא יכול למשוך.

אופן שימוש

חוטי משיכה מיועדים להעברת מוליכים מבודדים וכבלי חשמל בתוך צינורות ריקים. החוט מושחל מצד אחד של הצינור הריק ונדחף עד לצידו השני, כאשר חוזק החוט מאפשר את דחיפתו, גמישותו והעקמומיות מאפשרים לו לעקוב אחרי תוואי הצינור, גם כשזה מפותל. עם התגלות קצה חוט המשיכה בצידו השני של הצינור, נקשרים אליו המוליכים או הכבל, ונמשכים חזרה באמצעות החוט דרך הצינור.

ניתן גם להשחיל שני חוטי השחלה בצדדים מנוגדים. אם לאחד מהחוטים המושחלים יש קצה בצורה של וו פתוח, אחד החוטים יכול לתפוס את השני, ולהמשך חזרה. אם מחברים זמזם לאחד הקצוות, ניתן לקבל אינדיקציה קולית כאשר החוטים נפגשים.

עבור כבלים כבדים ומרחקים גדולים נעשה שימוש במכונות אשר דוחפות או יורות את חוט המשיכה דרך הצינור, ואף מושכות את החוט לאחר חיבורו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוט משיכה בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31995245חוט משיכה