גרוסה המבורגר שטראסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית דרך ריקה.

אנדרטת זיכרון ליהודים בגרוסה המבורגר שטראסה, מחוץ לנכס ששימש את הנאצים כמרכז מעצר לאנשים לפני גירוש למחנות ריכוז.

גרוסה המבורגר שטראסהגרמנית: Große Hamburger Straße) הוא רחוב באורך כ-400 מטר ברובע מיטה בברלין, בין רחוב אוגוסט לרחוב אורניינבורגר.

הרחוב היה אתר יהודי מרכזי בברלין והיו בו בית ספר לבנים, בית אבות ובית קברות שהפעילה הקהילה היהודית לפני מלחמת העולם השנייה.[1] האזור היה אתר גירוש בתקופת המשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה, ונהרס במהלך המלחמה.[1] מאז שוקם בית העלמין ושוב פועל בו בית ספר לבנים. בגרוסה המבורגר שטראסה יש אזור ירוק – ברחבי בית העלמין, בית הספר לבנים ובמקום בית האבות – שהוא אנדרטת זיכרון לשואה, עם פסלים, אבן זיכרון ולוחות. הוא מוכר כמונומנט מוגן.[2]

היסטוריה

מפת רובע שפנדאו, 1723 (צפון למטה)

בשנות ה-1500 חיו יהודים בברלין, אך עד אמצע עד סוף המאה ה-15 הם נעלמו. בקהילה היהודית באזור סביב גרוסה המבורגר שטראסה היו בשנת 1671 מעטים מהאנשים שגורשו מבתיהם בווינה. פרידריך וילהלם מברנדנבורג הורה לאפשר ל-50 משפחות לעבור לברלין בסביבות 1671. הם קיבלו אדמה לבית קברות, הנקרא כיום בית הקברות היהודי הישן, עם קבורה החל משנת 1672.[3]

עם ההתפתחות של "רובע שפנדאו" (אנ') בסביבות 1700 נוצר רחוב המבורגר שטראסה עם שני חלקים – בין רחוב אורניינבורגר ו"סמטת ארמסונדר" (כיום רחוב אוגוסט), ועד לשער המברוגר טור. הרחוב כבר מופיע על מפת העיר מ-1723. ב-1737 הוא חולק לרחוב המבורגר הגדול (גרוסה המבורגר שטראסה) ורחוב המבורגר הקטן (קליינה המבורגר שטראסה) כפי שניתן לראות במפת העיר מ-1738. הרחוב רוצף ב-1740.

היות שברחוב היו בקרבה רבה בניינים של הקהילה היהודית, של פרוטסטאנטים, ושל קתולים, הרחוב כונה לפני מלחמת העולם השנייה "סמטת הסובלנות".[4] לזכר הזוועות שהתרחשו כאן בתקופה הנאצית יש המכנים אותו כיום "רחוב הסובלנות והמוות".[5]

מבנים מלפני מלחמת העולם השנייה

בית החולים הקתולי סנט הדוויג

בית החולים המתפרס ברחוב בין מספר 5 ל-11 נוסד ב-1846 והוא בית החולים הגדול השני בגודלו בברלין אחרי השאריטה. הבניין הוקם בין השנים 1851 ל-1854 יחד עם הקאפלה ששולבה בבניין הראשי. משנת 1932 עד 1934 התגורר קנצלר גרמניה שהתפטר היינריך ברונינג בבית החולים זמן מה לפני שהוא נאלץ לגלות לאחר חקיקת חוק ההסמכה.

כנסיית סופיה

כנסיית סופיה

הכנסייה הפרוטסטנטית נוסדה ב-1712–1713 על פי עיצוב של הארכיטקט פיליפ גרלך (אנ') וקרויה על שמה של מלכת פרוסיה סופיה לואיזה ממקלנבורג-שוורין, אשתו של פרידריך הראשון. המגדל בסגנון הבארוק נוסף ב-1732–1734. מתחם הכנסייה כולל גם את אולמות הקהילה שנבנו בין השנים 1902–1905 כחלק מהארגון מחדש של האזור, כמו גם את בית הקברות של הקהילה שנסגר ב-1853.

בית האבות היהודי

פסיפס בגרוסה המבורגר שטראסה 26

בשנת 1829 נבנה בית האבות היהודי הראשון בברלין בהמבורגר שטראסה 26. הוא עבר למבנה חדש ב-1844 הבניין החדש יחד עם בית הספר הסמוך שימשו את הגסטפו בנובמבר 1942 לאיסוף יהודים לגירוש למחנות ריכוז נאצים וכבית סוהר ללוחמי התנגדות ופליטים יהודים.[6] המבנה נהרס בשנת 1943.[7]

פסל שנוצר על ידי ויל למרט (אנ') ניצב כאנדרטה לזכר 55,000 היהודים שגורשו למחנות ריכוז בקובנה, למחנה ההשמדה חלמנו שליד לודז', למרכז הרצח מאלי טרוסטינץ שליד מינסק, למחנה קייזרוואלד שליד ריגה, לגטו טרזין, ולאושוויץ.[8] מכאן גם הייתה הכניסה לבית הקברות היהודי, שהיה בזמנו מאחורי בית האבות. במאה ה-18 עמדו כאן גם בית הקהילה היהודית ובית החולים היהודי, שנוסד ב-1756 ועבר ב-1861 לרחוב אוגוסט.

בית הקברות היהודי

בית הקברות גרוסה המבורגר שטראסה, שנקרא בית הקברות היהודי הישן, היה בית הקברות היהודי העתיק ביותר בברלין. הוא נבנה בשנת 1672 ופעל עד 1827.[3][9] משה מנדלסון נקבר שם בשנת 1786. אישים ידועים נוספים נקברו שם, בהם פייטל היינה אפרים, דוד הירשל פרנקל, מרקוס הרץ ויעקב הרץ באר. לאחר העברת פקודת ההיגיינה הפרוסית משנת 1794 לא הותרו קבורה בין גבולות חומת המכס של ברלין (חומות שהקיפו את העיר מ-1737 עד 1860).

בתחילת המאה ה-19 התמלא בית הקברות ביותר מ-2,600 קברים. ב-1943 הרס הגסטפו את הקברים. עמדות ירי נוצרו במהלך המלחמה בשטח בית הקברות והרסו קברים. לאחר מכן הוקמו בבית הקברות קברי אחים.[9] בשנות ה-80, כל קבר שלא נהרס במהלך המלחמה הועבר לבית הקברות היהודי בווייסנזה עד לשיקום בית הקברות גרוסה המבורגר שטראסה על ידי הקהילה היהודית והסנאט של ברלין. העתק של קברו של משה מנדלסון הוקם ב-1990. בשנת 2009, הוחזרו הקברים שהועברו לווייסנזה.[10]

בית הספר ע"ש מנדלסון

בית ספר לבנים, הגימנסיה היהודית על שם משה מנדלסון, נוסד ב-1862 ופעל עד 1942. באפריל 1942 פונה הבניין בפקודת המשרד הראשי לביטחון הרייך וביוני נסגר סופית. הבניין שימש במתכונת בתי היהודים וכן לאיסוף יהודים לגירוש.[6] ב-1992 חזר הבניין לשמש כבית ספר.[10]

מבנים היסטוריים נוספים

בניינים רבים ברחוב הם אנדרטאות לשימור.

  • הבית הפינתי בן שלוש הקומות במספר 13 ו-14 הוא אחד המבנים הבודדים ששרדו מהמאה ה-18. זהו ביתו של הקצב קרל פרידריך הבנר המופיע בתיקים כבר ב-1755, ולא השתנה משמעותית מאז בנייתו מחדש ב-1820. אגף בן ארבע הקומות נבנה בשנת 1862.
  • בית מס' 15/16 משנת 1911 בולט בשל גווניו הצהובים ומשמש לגסטרונומיה. חלקו האחורי נהרס בהפצצת ברלין במהלך המלחמה. בחור שנוצר יצר בשנת 1990 האמן הצרפתי כריסטיאן בולטנסקי את האנדרטה "הבית הנעלם" להנצחת תושבי בית זה שנעלמו.
  • בית מס' 17 משנת 1828 מציג בחזיתו את פרופיל הרחוב הצר לשעבר. כיום שוכנות כאן "חצרות המבורגר" – שילוב של מבני מגורים ומסחר שפותח בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות שימור אנדרטאות של הרובע והסנאט של ברלין, שאפשר הסבה והרחבה של הבמנה לצורכי אומנות, תרבות ודיור. שיפוץ הקומפלקס הסתיים ב-2010.
  • בית מספר 19a הוא הבית העתיק ביותר ב"רובע שפנדאו", כנראה משנת 1692. הבית חולק ב-1827 ונבנה מחדש מספר פעמים. בשל החשיבות ההיסטורית שלו, נשמרו המאפיינים ההיסטוריים שלו במהלך התיקון המבני ב-1996 בו נבנתה קונסטרוקציה חדשה שנושאת את העומס במקום מבני הגג הישנים שאינם נושאים עוד משקל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Information Portal to European Sites of Remembrance - Intro". Memorial Museums. נבדק ב-2023-04-09.
  2. ^ "Information Portal to European Sites of Remembrance - Remembrance". Memorial Museums. נבדק ב-2023-04-09.
  3. ^ 3.0 3.1 "Alter Jüdischer Friedhof (Old Jewish Cemetery)". www.visitberlin.de (באנגלית). נבדק ב-2023-04-10.
  4. ^ Fassade des Gemeindehauses Große Hamburger Straße wird saniert, Deutsche Stiftung Denkmalschutz (בגרמנית)
  5. ^ Große Hamburger Straße - Jüdische Gemeinde zu Berlin, jg-berlin.org
  6. ^ 6.0 6.1 "Information Portal to European Sites of Remembrance - History". Memorial Museums. נבדק ב-2023-04-09.
  7. ^ "Page 13 - Media". United States Holocaust Memorial Museum. נבדק ב-2023-04-09.
  8. ^ "Information Portal to European Sites of Remembrance - Victims". Memorial Museums. נבדק ב-2023-04-09.
  9. ^ 9.0 9.1 "Information Portal to European Sites of Remembrance - History". Memorial Museums. נבדק ב-2023-04-09.
  10. ^ 10.0 10.1 "Information Portal to European Sites of Remembrance - Remembrance". Memorial Museums. נבדק ב-2023-04-09.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0