חומת המכס של ברלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חומת המכס של ברלין
אנדרטת קיר עשויה מאבנים שנחפרו בחפירות ארכאולוגיות
אנדרטת קיר עשויה מאבנים שנחפרו בחפירות ארכאולוגיות
Karte berlin akzisemauer.png
חומת המכס של ברלין בסביבות 1855

חומת המכס של ברליןגרמנית: Berliner Zoll- und Akzisemauer, מילולית – חומת המכס והבלו של ברלין)[1] הייתה חומה טבעתית סביב העיר ההיסטורית ברלין בין השנים 1737 ל-1860. לחומה לא היה תפקיד של הגנה אך היא שימשה כדי להקל על גביית מיסים על יבוא ויצוא של סחורות (מכסים) שהיו ההכנסה העיקרית של ערים רבות באותה תקופה.

היסטוריה

החומה הוקמה לאחר הריסת מבצר ברלין הישן ב-1734. חומותיו החלו להתפורר ותפקודו הצבאי היה מוטל בספק. פרידריך וילהלם הראשון, מלך פרוסיה, הורה על בניית מבנים ברחבי העיר שהושלמו ב-1737. גדר הטבעת החדשה כללה את "קו הפליזאדה" (Palisade, חומת עץ) הצפוני שנבנה ב-1705. מיקומו של המחסן העתיק ביותר נזכר היום בשם הרחוב "Linienstraße" (רחוב קו). חלקים מעטים מקיר המכס המקורי נבנו מאבן.

בחומת המכס המקורית היו 14 שערי עיר שנקראו ברובם על שם העיר שאליה הובילה הדרך. נהר השפרה נחסם בשערי מכס שנקראו "אוברבאום" (קורה עליונה) ו"אונטרבאום" (קורה תחתונה) על שם גזעי העצים הכבדים, המכוסים בקוצים מתכתיים, ששימשו לחסימת הנהר בלילה כדי למנוע הברחה. החומה החדשה הקיפה את ברלין ופרווריה, וגם שטחים כפריים במזרח ובדרום.

עם צמיחתה של ברלין, השטחים המגודרים והשערים הוזזו לפי הנסיבות במהלך העשורים הבאים. בין השנים 1786 ל-1802 הוחלפו משטחי העץ בקירות אבן בגובה 4 מטרים. שערים שונים נבנו מחדש בסגנון מרשים, למשל שער ברנדנבורג. באמצע המאה ה-19 נוספו שערים נוספים כדי לעמוד בדרישות התחבורה המוגברות. למשל שער חדש (1832), שער אנהאלט (1839/1840), שער קפניק (1842) ושער המים (1848).

אמצע המאה התאפיינה בקווי רכבת חדשים שהסתיימו בתחנות שנבנו מול החומה, בדרך כלל ליד אחד משעריה. כך היה עם תחנת פוטסדאם (1841), תחנת אנהאלט (1842), תחנת שטטין (ברלין נורדבאנהוף, 1842) ותחנת המבורג (1846). רק תחנת פרנקפורט במזרח ברלין (1842) נבנתה בגבולות חומת הטבעת. קו רכבת מקושר (Berliner Verbindungsbahn) עבור סחורות ותחבורה צבאית נבנה בשנת 1851 בין תחנות הטרמינל והפך את ברלין למרכז תחבורה עבור פרוסיה ואיחוד המכס הגרמני.

עם עלייתה של ברלין נבנו פרברים חדשים מחוץ לחומת המכס, שהפכו יותר ויותר למכשול להמשך התפתחותה של העיר. בשנת 1860 הוסרה חומת המכס וב-1 בינואר 1861 אוחדה ברלין עם פרבריה וכך הוכפלה אוכלוסיית העיר. הרוב מבין שאר הקירות נהרסו בין השנים 1867–1870. רק שער ברנדנבורג נשאר היום.

החומות הישנות סולקו והעיר התפתחה במהירות. מספר תושביה כמעט הוכפל בעשור הבא. קו הרכבת המקשרת (בדרום ובמערב) הוחלף במסילת הקו המעגלית בשנת 1871, ומסילת הרכבת הקיימת שימשה קווי קרוניות סוסים. תוואי הקווים הדרומיים שימש את קו המטרו החשמלי הראשון בשנת 1900, שהוא כיום U1 (ברלין U-Bahn). תחנות המטרו שער שלזיה (Schlesisches Tor), שער קוטבוס (Kottbusser Tor), שער האלה (Hallesches Tor) ושער שטראלאו לשעבר (Stralauer Tor) הם תזכורת למורשת החומה. הרחובות הבאים עוקבים אחר התוואי המקורי של חומת המכס: שטרזמן-שטראסה (Stresemannstraße, לשעבר Königgrätzer Straße על שם קרב קניגרץ), מארשלבסקישטראסה (Marchlewskistraße), פרידנשטראסה (Friedenstraße), שדרת פרנצלאואר ברג, חלק מדרך פרנצלאואר (Prenzlauer Allee), טורשטראסה (Torstraße), הנוברשה-שטראסה (Hannoversche Straße), דרך בית החולים שאריטה, חלק מריינהרדט שטראסה (Reinhardtstraße), ואברט שטראסה (Ebertstraße).

שערים

שמונה עשר שערי העיר ושני שערי הנהר עדיין נראים על המפה. שמותיהם ניתנו לכיכרות ולרחובות. בכיוון השעון, אלה הם:

לקריאה נוספת

  • Zschocke, Helmut (2007). Die Berliner Akzisemauer – Die vorletzte Mauer der Stadt (בגרמנית). Berlin: Berlin Story Verlag. ISBN 978-3-929829-76-1.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומת המכס של ברלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ the German term had been originally "Akzisemauer" / excise wall but with the fading knowledge of the term "excise" most references incorporate "Zoll" / Customs to flag the function
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0