גמל דו-דבשתי
 גמל דו-דבשתי
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | גמליים |
| סוג: | גמל |
| מין: | גמל דו-דבשתי |
| תחום תפוצה | |
| |
גמל דו-דבשתי הקרוי גם גמל דבשתיים (שם מדעי: Camelus ferus), הוא מין בעל שתי דבשות בסוג גמל, בשונה מהגמל החד-דבשתי, שהוא בעל דבשת אחת. הגמל הדו-דבשתי הוא פרסתן גדול הנפוץ באזורים מדבריים, בעיקר במרכז ובמזרח אסיה.
הגמל הדו-דבשתי בוית במונגוליה בידי מספר שבטים מונגולים ויש לו חשיבות כבהמת משא וכמקור לחלב, בשר וצמר. חלק מהחוקרים מתייחסים לגמל המבוית כאל מין עצמאי (Camelus bactrianus).
טקסונומיה
הגמל הדו-דבשתי הוא אחד משני מיני הגמל, שהם סוג אחד מבין שלושה סוגים חיים, ממשפחת הגמליים. עם זאת חלק מהחוקרים מפרידים את הגמל המבוית למין עצמאי.
תפוצה
הגמל הדו-דבשתי נפוץ בטבע באזור מדבר גובי, אך כבעל חיים מבוית מספר הפרטים ותחום תפוצתו רחב הרבה יותר עד אזור אפגניסטן, שם הוא לעיתים חופף לגמל החד-דבשתי ובשבי יכולה להתרחש גם רביית כלאיים בין מינים אלה. ישנם 1.4 מיליון גמלים דו-דבשתיים מבויתים כיום. אולם, אלה הם כמעט כל הגמלים הדו-דבשתיים הקיימים בעולם. באוקטובר 2002 הוערך כי נותרו רק 950 פרטים בבר. אלה מצויים בצפון מערב סין ומונגוליה והם נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
מאפיינים פיזיים
הגמל הדו-דבשתי מגיע לגובה של למעלה מ-2 מטר בדבשותיו ומשקלו הממוצע כ-725 ק"ג. משך חייו של הגמל הדו-דבשתי יכול להגיע ל-50 שנה.
התאמה לתנאי מדבר
הגמל הדו-דבשתי הוא אוכל עשב והוא ניזון מעשבים, עלים ודגנים. הגמל הדו-דבשתי מסוגל לשתות עד 120 ליטר מים בפעם אחת. פיו חזק מאוד, ומאפשר לו לאכול צמחי מדבר קוצניים. כמו הגמל החד-דבשתי, הגמל הדו-דבשתי מותאם היטב להתמודדות בתנאי החום הכבד של המדבר (40°c)[1] ובחול: הוא בעל רגליים רחבות ומרופדות וריפוד עבה בברך ובבית החזה, נחיריים שיכולים להיפתח ולהיסגר, אוזניים שמכוסות בשיער מגן וגבות עבות עם שתי שורות של ריסים ארוכים. פרווה עבה תחת הצמר שומרת על חום הגמל מקור הלילה המדברי ומבודדת מפני החום במהלך היום. בניגוד לגמל החד-דבשתי, הגמל הדו-דבשתי מותאם גם לחיים במקומות קרים ואף קרים ביותר, כמו מדבריות מרכז אסיה בעת החורף. הגמל הדו-דבשתי יכול לשרוד בטמפרטורות נמוכות מאוד עד 40°c- ויכול לאכול קילוגרמים רבים של שלג.[1]
רבייה
עונת הרבייה של הגמל הדו-דבשתי היא בסתיו. במהלך תקופה זו שומרים הזכרים הדומיננטיים על הנאקות (נקבות הגמל) מזכרים אחרים. הם עשויים לנשוך, לירוק ולנסות לשבת על גמלים אחרים. הגיל בו מגיע הגמל הדו-דבשתי לבגרות משתנה והוא נע בדרך כלל בין 3 ל-5 שנים. משך ההיריון 13 חודשים ובסופו נולדים בדרך כלל אחד או שני בכרים. הבכר יכול לעמוד מייד עם לידתו ומסוגל להתחיל ללכת שעות מעטות לאחר הלידה.
שירות לאדם
היסטוריה
מעריכים כי הגמל הדו-דבשתי בוית (בנפרד מהגמל החד-דבשתי) בערך בסביבות 2500 לפנה"ס, ככל הנראה באזור צפון איראן או דרום מערב טורקסטן.
שימושים
כבעל חיים מבוית לגמל הדו-דבשתי ישנה חשיבות רבה בעיקר כבהמת משא. האדם מנצל את הגמל לרכיבה, נשיאת משאות, אכילת בשרו, שתיית חלב הנאקה, גז הצמר ואריגתו, שימוש בגללים לבעירה ולדישון, וכפריט מסחר ונדוניה. הגמלים הדו-דבשתיים המבויתים המודרניים משמשים כבהמת משא וכמקור לחלב ולבשר, וכן כאטרקציה תיירותית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גמל דו-דבשתי, באתר ITIS (באנגלית)
- גמל דו-דבשתי, באתר NCBI (באנגלית)
- גמל דו-דבשתי, באתר GBIF (באנגלית)
- הגמל באתר IUCN (באנגלית)
- Bactrian camel. Ultimate Ungulate.com
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Bactrian Camel. Edge of Existence.org
.jpg){kind=link}
35382263גמל דו-דבשתי