גלרוס נורד
 | |
| הכפר נאפלס | |
| מדינה |
 שווייץ |
|---|---|
| קנטון |
 גלרוס |
| שפה רשמית | גרמנית |
| שטח | 147[1] קמ"ר |
| גובה | 437 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 120 נפש לקמ"ר (2014) |
| קואורדינטות | 47°06′N 09°04′E / 47.100°N 9.067°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.glarus-nord.ch | |
גלרוס נורד (בגרמנית: Glarus Nord) היא אחת משלושת הערים שבקנטון גלרוס שבשווייץ (שתי הערים האחרות הן גלרוס וגלרוס סוד).
העיר הוקמה ב-1 בינואר 2011 כאיחוד של הכפרים לשעבר: בילטן, פליצבך, מוליס, מילהורן, נאפלס, נידררונן, אברורנן ואובסטלדן.
היסטוריה
בילטן
בילטן (Bilten) מוזכר לראשונה במסמך משנת 1050 בשם Billitun.[2]
האזור סביב לבילטן היה מיושב ככל הנראה בתקופה הרומית. באמצע המאה ה-11, היה חלק ניכר משטחו של הכפר בבעלותו של מנזר שניס וב-1178 אושרה בעלות זו על ידי האפיפיור אלכסנדר השלישי. הקפלה על שם קתרינה ה"קדושה" שבכפר מוזכרת לראשונה בשנת 1345. ב-1405 או ב-1415 הצטרף הכפר למחוז גלרוס. לאחר 1412 לא נדרש יותר מתושבי הכפר לשלם דמי שכירות למנזר, אך הכפר נשאר במידה מסיומת של שליטה של המנזר עד ל-1618. ב-1528 המירו רוב תושבי הכפר את דתם במסגרת הרפורמציה הפרוטסטנטית. ב-1607 נחנכה הכנסייה של הכפר.
החל מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18, שימשו שטחי המרעה סביב לכפר לגידול מקנה לצורך מכירתו ליישובים אחרים. כסמל להתעשרותו של הכפר, ב-1608 בנתה משפחה מקומית את בית אלסנר בסגנון הרנסאנס. במאה ה-18 עברו בהדרגה החוואים המקומיים מגידול בקר למכירה לגידול בקר לחלב ולמכירת מוצרי חלב. בסוף המאה ה-18, החל להצטבר סחף בנהר הלינת ונוצרו ביצות לאורך הנהר ליד בילטן. אדמת הביצות גרמה למחלות שנפסקו רק כאשר בשנים 1807 – 1823 בוצע מיזם לתיקון המצב. בין השנים 1887 – 1939 הושגה שליטה על נחל בילטנר, הוא תועל והושם קץ לשיטפונות התכופים.
בית הספר הראשון בבילטן הוקם ב-1839. ב-1853 נפתחה פנימייה לבנים בבית אלסנר והיא פעלה עד 1944. הכפר קושר לרשת הרכבות הצפון-מזרחית של שווייץ (Nordostbahn) ב-1875. עד לאמצע המאה ה-20 נותר בילטן כפר חקלאי. בית המטבחיים של קונץ, שנפתח ב-1958 ונסגר ב-1995, ובית החרושת לייצור חומרי אריזה ובידוד, שנפתח ב-1964, הביאו לכפר מעט תעסוקה במגזר התעשייתי. ב-1973, כאשר נסללה כביש A3 דרך העמק, ניצלו מספר בתי חרושת את ההזדמנות לדרכי תחבורה נוחות ועברו לבילטן. ב-1990, כ-75% מכוח העבודה בכפר הועסק בתעשייה. ב-1976 נבנה בבילטן מכון טיהור שפכים שמשרת את כל עמק גלרוס.[2]
פליצבך
פליצבך (Filzbach) מוזכר לראשונה במסמך משנת 1394 בשם Vilentzspach.[3]
שרידיו של מגדל השמירה הרומי, Vor dem Wald, מימיו של אוגוסטוס קיסר, מעידים שהאזור היה מיושב בתקופה הרומית. המגדל נבנה במאה ה-2 לפנה"ס וננטש בשנת 16 לספירה. מעט ידוע על הכפר בימי הביניים. פליצבך היה חלק מגלרוס בפעם הראשונה לאחר קרב סמפך ב-1386. תושבי הכפר היו בשליטתו של מנזר שניס עד המאה ה-14, כאשר הם היו חלק מכנסיית הרובע של אובסטלדן. ב-1528 הם המירו את דתם לפרוטסטנטיות.
עד המאה ה-17 גידלו איכרי פליצבך גידולים חקלאיים לצריכה עצמית בלבד. במאה ה-18 נטעו רובם פרדסים בחלקות האדמה שלהם. כיום חיים רובם מגידול מקנה. במהלך המאה ה-18 החלו משפחות רבות בכפר לעסוק בתעשיות ביתיות ובייצור בדים לצורך גידול בהכנסתן. ב-1889 נבנה מפעל למשי והוא פעל עד לשנת 1990. תעשיית תיירות קטנה התפתחה במאה ה-19 וב-1926 נפתח אתר התיירות הקטן Lihn des Blauen Kreuzes. לאחר שנסלל הכביש לאורכו של אגם ואלן, צמחה התיירות באופן דרמטי והוקמו שני קווים של רכבל כיסאות. בית הספר של פליצבך נבנה ב-1838 והוא פעיל עד היום.[3]
מוליס
מוליס (Mollis) מוזכר לראשונה במסמך משנת 1288.[4]
הסימן הקדום להתיישבות במוליס הוא מקדש גאלו-רומי שהתגלה במרחק של 100 מטרים מאגם ואלן. המקדש נבנה ככל הנראה בין השנים 50 – 150 לספירה והוא היה בשימוש עד למאה ה-4. במאה ה-8 רכש מנזר סקינגן כמה אחוזות גדולות במוליס. חלקים מהביצורים מימי הביניים נבנו ליד הכפר בגלינגן לאחר קרב נאפלס ב-1388. הקפלה של הכפר נבנתה ב-1280. ב-1319 היא הוסבה להיות כנסייה וב-1444 היא הייתה לכנסיית רובע. פרידולין ברונר, שכיהן ככומר של הכפר בשנים 1523 – 1525 הנהיג את הרפורמציה הפרוטסטנטית במוליס. אף על פי כן, רבים מתושבי הכפר המשיכו להחזיק באמונה הקתולית ועד ל-1529 נותרו האיקונות בכנסייה ונערכו בה מיסות. מרגע שהכפר המיר את דתו לפרוטסטנטיות, עברו המאמינים הקתולים לחסות של כנסיות הרובע של נאפלס או אוברונן. הכנסייה הנוכחית נבנתה ב-1761 על ידי הנס אולריך גרובנמן והכנסייה הקתולית נפתחה ב-1963.
עד המאה ה-15 התבסס הכלכלה המקומית על חקלאות לקיום עצמי ועל מרעה. לאחר מכן, הוחלף משק הצאן בהדרגה במשק בקר שרעה בכרי המרעה האלפיניים והועבר למכירה. במאה ה-18 עברו האיכרים המקומיים לגידול בקר לחלב. במאה ה-16 נבנתה בואלנברג בריכה שהוזנה ממימי מעיין ובשנת 1600 לערך נבנתה בריכה נוספת ברופי. מראשית המאה ה-17 ועד המאה ה-19 היוו הבריכות והמבקרים שביקור בהן מקור הכנסה נוסף לכפר. בין השנים 1714 – 1789 החלו רבים מתושבי מוליס לעסוק בטוויית כותנה, ענף שהעלה את רמת החיים של כל הכפר. מקור נוסף להכנסה הגיע מתושבים רבים של הכפר שפעלו כשכירי חרב, ששמעם יצא למרחוק. בעקבות הפלישה הצרפתית של 1798 והעימותים במהלך תקופת הרפובליקה ההלווטית, נשלחו כוחות צבאיים לעיתים תכופות למוליס והאוכלוסייה סבלה ממוראות הכיבוש.
כרייתה של תעלת אשר בשנים 1807 – 1811 ומפעל ההטייה של נהר הלינת שהסתיים ב-1827, שמו קץ לסכסוך ארוך השנים עם הכפרים השכנים בנוגע לגבולות ביניהם לאורך הנהר.
בשנים 1836 – 1851 נסללה דרך קרנצרברג שסייעה לחבר את מוליס לכפרים השכנים. ב-1859 בנתה חברת הרכבות השווייצרית תחנת רכבת בין מוליס לבין נאפלס. ב-1856 עברה למוליס חברת הטוויה והאריגה Jenny & Co. מפעל גדול זה המשיך לפעול עד 1967. ב-1860 בנתה חברת Pfeiffer AG מפעל לפשתן, שב-2000 הוא נרכש על ידי חברה אמריקאית.
ב-1862 נבנה במוליס בית ספר. בית הספר התיכון, שפעל בין השנים 1863 – 1872 ושוב לאחר 1883, שימש עד 1973 לתלמידים מהכפרים פליצבך, מולהורן ואובסטלדן. ב-1846 נפתחה במקום פנימייה לבנות. מאוחר יותר הוסב בית ספר זה למעון לילדים ולנוער, אך הוא נסגר ב-1983. ב-1936 נסלל במקום שדה תעופה צבאי שב-2005 הוא הוסב להיות שדה תעופה אזרחי.[4]
מולהורן
מולהורן (Mühlehorn) מוזכר לראשונה במסמך משנת 1551 בשם Mülihorn.[5]
נאפלס
נאפלס (Näfels) מוזכר לראשונה במקור משנת 1240 בשם Nevels.[6] ב-1388 הביסה הקונפדרציה השווייצרית הישנה את בית הבסבורג בקרב נאפלס.
נידררונן
נידררונן (Niederurnen) מוזכר לראשונה במקור מלפני שנת 1045 או בין השנים 1077 – 1101 בשם Niter Urnnen.[7]
אובררונן
אובררונן (Oberurnen) מוזכר לראשונה במקור משנת 1340 בשם Obern Urannen.[8]
אובסטלדן
אובסטלדן (Obstalden) מוזכר לראשונה במקור משנת 1310.[9]
גאוגרפיה ודמוגרפיה
שטחם הכולל של כל הכפרים המרכיבים כיום את גלרוס נורד הוא 147 קמ"ר.[1]
נכון לשנת 2014 מנתה אוכלוסיית גלרוס נורד 17,587 תושבים .[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ
- ^ 2.0 2.1 הערך בילטן במילון ההיסטוריה של שווייץ (בגרמנית)
- ^ 3.0 3.1 הערך פליצבך במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ 4.0 4.1 הערך מוליס במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך מולהורן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך נאפלס במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך נידררונן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך אובררונן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך אובסטלדן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ
32647456גלרוס נורד