שווייץ בתקופה הרומית
חיילים רומאים נלחמו לראשונה על אדמת שווייץ במאה ה-1 לפנה"ס. בשנים שלפני כן חדרה התרבות הרומית לאזור, אך לאחר השלמת כיבושה של שווייץ בשנת 15 לפנה"ס, עת הכניע טיבריוס את הרטים, שווייץ הפכה לפרובינקיה רומית ותהליך זה הואץ. שלטונה של רומא באזור נמשך יותר-420 שנים נוספות, תחילה כאימפריה מאוחדת, והחל במאה ה-4 כאימפריה המערבית בלבד, אשר שבה והתאחדה עם המזרח ושוב נפרדה עד הפיצול הסופי לשתי ישויות נפרדות בשנת 395.
הכיבוש הרומי
בשנת 107 לפנה"ס פלשו לאזור שבטי הקימברים והטווטונים.[1] שבטים אלו הנחילו לרומים מספר תבוסות צבאיות, ואף פלשו לאיטליה כשהם מתוגברים בלוחמים הלווטים שנספחו אליהם. לאחר שהוכו על ידי גאיוס מריוס בשנת 101 לפנה"ס, שבו הקימברים והטווטונים למקומות מוצאם.
בשנת 58 לפנה"ס ניסו ההלווטים, בלחץ השבטים הגרמאנים, לפלוש לגאליה, בהנהגת מנהיגיהם אורגטוריקס ודיוויקו אך הובסו על ידי יוליוס קיסר[2] בקרב ביבראקטה, ושבו למקומות מוצאם, כשהם מובסים וכנועים. בשנת 15 לפנה"ס הכניע טיבריוס את הרטים,[3] וארצם הפכה לפרובינקיה בשם רייטיה (בלטינית: Raetia).[4]
אזור האלפים הפך לחלק מהאימפריה הרומית ותושביו קיבלו על עצמם את התרבות הרומית במהלך המאות הבאות.[5][6][7]
שווייץ הרומית
פוליטיקה ומשטר
מרכז השלטון הרומי באזור ישב בעיר אוונש שבקנטון וו. שווייץ באותה התקופה הייתה כפופה לחוקה רפובליקאית כמו זו אשר הייתה תקפה ברומא של אותם הימים.[8] סמכויות השלטון בפרובינקיה בוצעו ברובם על ידי צמד שופטים המכונים Duumviri. מדי שנה נערכו בחירות לתפקיד, ובהם השתתפו כל האזרחים (גברים לבד, למעט עבדים) מעל גיל 25, ובתקופות מאוחרות יותר על ידי מועצה בעלת 100 חברים.[9]
בעוד שהמערכת השלטונית בחלק המרכזי והמערבי של שווייץ, כפי שתואר לעיל, מתועדת היטב, לא ידוע שום מידע מהותי על המערכת הפוליטית והמנהלית של מזרחה של שווייץ - רייטיה.[10]
בתקופה הרומית היה השטח הקרוי כיום "שווייץ" מחולק בין כמה פרובינקיות. עיקרו של השטח היה שייך לפרובינקיה גרמניה עילית. המזרח היה שייך לפרובינקיית רייטיה.
תרבות וחברה
התושבים הקלטים קיבלו על עצמם את התרבות הרומית ואת מנהגי הרומים[5][6][7] ובבוא היום גם את הנצרות. הבישופויות הנוצריות הראשונות נוסדו במהלך המאה ה-4 לספירה.[11]
האוכלוסייה הקלטית לא הושמדה כליל. שרידים ממנה נותרו באזורי ההרים. כיום ישנם מספר עשרות אלפי דוברי רומאנש, שפה מקומית המהווה כנראה וולגריזציה של השפה הלטינית[12], אותה רכשו הקלטים תושבי האזור בתקופת האימפריה הרומית. דוברי הרומאנש, הקרויים רטו-רומאנים, הם צאצאי ההלווטים והרטים הקדמונים שעברו רומאניזציה, מרוכזים בקנטון גראובינדן ומהווים כאחוז מאוכלוסיית שווייץ המודרנית. קרובים אליהם מבחינה אתנית דוברי הלדינית החיים בדרום טירול.
שקיעת רומא באזור
בשנת 259 פלשו לאזור השבטים האלמנים,[13] אירוע שהפך את שטחה של שווייץ לגבול האימפריה למשך כמאה וחמישים שנה. בשנת 401 נאלצו הרומים להסיג את חייליהם מהאזור, בשל לחצן של פלישות הגותים. בשנת 406 כבשו האלמנים את צפונה של שווייץ, ולאחריהם הבורגונדים שכבשו את דרום שווייץ ומערבה.[13][14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ducrey, p. 54.
- ^ אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, הוצאת מפה 2005, הערך 'שווייץ', עמוד 223.
- ^ האנציקלופדיה העברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, ירושלים-תל אביב תשל"ט, כרך ל"א, הערך "שויץ", פסקת "היסטוריה", עמוד 595.
- ^ Encyclopedia Britannica Online: Roman Switzerland accessed November 13, 2008
- ^ 5.0 5.1 Ducrey, p. 85.
- ^ 6.0 6.1 Ducrey, p. 78.
- ^ 7.0 7.1 Ducrey, p. 74.
- ^ שווייץ בתקופה הרומית, באתר המילון ההיסטורי של שווייץ, בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית .
- ^ Ducrey, p. 92.
- ^ Ducrey, p. 93.
- ^ Ducrey, p. 98.
- ^ "Swiss History: Life under the Romans". Presence Switzerland / Federal Department of Foreign Affairs. Retrieved 2009-07-04.
- ^ 13.0 13.1 האנציקלופדיה העברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, ירושלים-תל אביב תשל"ט, כרך ל"א, הערך "שויץ", פסקת "היסטוריה", עמוד 596.
- ^ Ducrey, p. 105.
32869428שווייץ בתקופה הרומית